באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא מציעא · דף סו.
הלוהו על שדהו ואמר אם אי אתה נותן לי מכאן ועד ג' שנים הרי היא שלי הרי היא שלו. ומוקי לה דמיירי בדאמר מעכשיו דאי לאו הכי הוה אסמכתא דכל דאי אסמכתא היא. והנה בנדרים (דף כ"ז) אמרינן בההיא דאתפיס זכוותא בב"ד ואמר אי לא אתינא עד ל' יום ליבטלן זכוותאי ומסיק דאסמכתא קניא והוא דקני מיניה בב"ד חשוב. וכתב ע"ז הרי"ף בשם גאון דהאי דינא ליתא אלא במתפיס זכוותא לחוד והסכים עמו הרי"ף ז"ל ורבו בזה הפירושין ועיין שם בר"ן. והנה הרמב"ם ז"ל כתב פי"א מהל' מכירה הל' ז' דכל האומר קנה מעכשיו אין כאן אסמכתא כלל וקנה כיצד אם באתי מכאן ועד יום פלוני קנה בית זה מעכשיו וקנו מידו על כך ה"ז קנה אם בא בתוך הזמן שקבע. ושם בהל' י"ג כתב אסמכתא שקנו מידו עליה בב"ד חשוב ה"ז קנה והוא שיתפוס זכיותיו בב"ד כיצד הרי שהתפיס זכיותיו בב"ד וקנו מידו שאם לא בא ליום פלוני ינתן שטר זה לבעל דינו הרי אלו נותנים. וכתב בזה המ"מ דהא דבעי הכא ב"ד חשוב משום דב"ד אשקולהו בע"כ להתפיס זכוותא. או דקנין דהכא מיירי בלא מעכשיו דס"ל לרבינו דקנין מועיל אף בלא מעכשיו וע"כ בעי ב"ד חשוב. אך לפ"ז יקשה על רבינו קושיות חבילות דבנדרים (דף מ"ח) מוכח דקנין אין מועיל לאחר זמן דהא אז הדר סודר למריה. וכן משמע דאמרינן בבבא בתרא דערב שלא בשעת מתן מעות בעי קנין והא לא הוה בב"ד חשוב ולא מעכשיו אע"כ דסתם קנין הוה כמעכשיו וע"כ מהני דאמרינן גמר והקנה. ועוד קשה לשני התי' האלה דכתב שם רבינו בהל' י"ח כשהיו חכמי ספרד רוצים להקנות באסמכתא כך היו עושים קונים מזה שהוא חייב לחבירו מאה דינרין ואחר שחייב עצמו קונין מבעל חובו שכל זמן שיהיה כך או שיעשה כך הרי החוב זה מחול מעכשיו וכו'. וקשה דלמה להם זה העסק דהא במעכשיו לבד מועיל וקנה באסמכתא והכא לא אשקול' בע"כ. ועיין בזה בכ"מ ובסמ"ע בח"מ סי' ר"ז ס"ק מ"ו שדחה דברי הכ"מ בדברים נכונים. אך תי' דלרוחא דמלתא עשו כן לא משמע בדברי רבינו דרבינו דינא קתני. והנראה בזה לדעת הרמב"ם ז"ל והרי"ף והגאון דהא דאמרו דהדין הזה ליתא אלא במתפיס זכוותא לבד היינו משום דקא גזים ומחייב עצמו בקנס וע"כ בעי ב"ד חשוב דאלימי לאפקועי ממונא. וקנין מעכשיו לא מהני בזה דאף דעשה על עצמו חיוב וקנס לא גמר להקנות הקנס אלא עשה חיזוק לדבריו דיקיים תנאו וע"כ בעינן ב"ד חשוב דאלים לאפקועי ממונא או דבב"ד גמיר ומקנה. וכן אמרינן בבבא בתרא (דף ח') בהא דמסיעים על קיצתם דהיכא דאיכא אדם חשוב לא מהני תנאם אלא ע"י הסכמתו. אבל באסמכתות דהקנאה ומכירה דהתם עיקר הדבר נעשה בזה להקנאה ומכירה אלא דאמרינן כיון דתלה בתנאי ובדאי לא גמר והקנה. וע"כ בהקנה מעכשיו אמרינן דחפץ בהקנאה וגמר והקנה אלא דחפץ נמי בקיום תנאו וא"כ שם במעכשיו לא עשה זה כלל לאסמכתא אלא קנין גמור הוא. וכן בערב שלא בשעת מתן מעות אם קנו ממנו והתחייב עצמו מעכשיו גמר והקנה. משא"כ בקנס דלא גמר והקנה. וכן טעמא דרבינו דפסק בערב שהתנה תנאי דלא מהני ביה קנין. דכיון דערב עצמו על תנאי ואיכא תרתי מי יאמר לא גמר והקנה והוה כמו גזים וקנס. וכן כתב רבינו פכ"ה מהל' מו"ל דאם קיבל אחריות על שדה חבירו אף אם קנו ממנו לא מהני. והיינו נמי משום דהוה תרתי מי יאמר דאולי ליכא חוב ולא יטרוף ממנו כלל ואולי יסלקנו זה ולא גמר והקנה דלא סמך דעתו שיהיה כן והוה כמו גזים. וכן אמרינן לר"מ דאף דאדם מקנה בדבר שלא בא לעולם דוקא במידי דעבידי דאתא אבל היכי דאיכא תרתי מי יאמר מודה דלא גמר והקנה. ובזה ניחא דשפיר הוצרכו חכמי ספרד לעסק הזה בקנסות שעושים לכל ענינים ושידוכים ודו"ק: