באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא מציעא · דף סד.
אמר רב האי מאן דיהיב זוזי לגינאה אקרי וקא אזלי עשרה קרי בני זרתא וא"ל יהיבנא לד בני גרמידא איתניהו שרי ליתניהו אסור. וקאמר כמאן כהאי תנא דתניא ההולך לחלוב את עזיו ולגזוז את רחליו וכו' ואמר לו מה שעיזי חולבות מכור לך מה שרחלי גוזזות מכור לך מותר אבל אם אמר לו מה שעיזי חולבות כך וכך מכור לך וכו' אסור. איכא דאמרי אמר רבא כיון דממילא קא רבו שפיר דמי ופריך והתניא כך וכך אסור. ומשני התם לאו מיניה קא רבו דשקלי ליה להאי ואתא אחרינא בדוכתיה הכא מיניה קא רבו. והקשו המפרשים ע"ז דמ"ש מפרדיסא דאסר רב לקמן ופי' הרמב"ם ז"ל פ"ח מהל' מו"ל שמכר פירות הפרדס קודם שיגמר ויתבשל מפני שזה שמכר עתה בזול בי' הוא פרי ששוה כ' כשיגמור נמצא התו' בשביל ההקפה. ותי' הנ"י וכן המ"מ מפני שהקרי קטנים ראויים ללקיטה וכך היה מוכרם ומה לו להמוכר אם הלוקח מניחם לגדל אבל פירות הכרם לא נגמרו ללקיטה ומפסיד בו המוכר טובא וכו'. ונראה דה"פ דהדלועים ראויים ללקיטה ואמרינן דזכה בהו הלוקח עתה כשהם קטנים וליכא אגר נטר דהא ראוי לקבלם מיד והמוכר נמי הא ראוי לו למוכרם עתה לאחר ומה דיתגדל אחרי כן ממילא קא רבי אבל פירות הכרם אין ראוי עתה ואין יכול הלוקח לקבלם מיד ואיכא אגר נטר. והאחרונים לא הבינו כן בדברי המ"מ. בכ"ז קשה דבעיזי חולבות דמותר במכר לו אכסרא והא שם אינו ראוי למכור קודם החליבה. והנראה בזה דשאני פרדיסא דדרך למוכרו כמו שהוא ואית ליה שומא ובקיאות בשויו ולולא הקדמת המעות היה יכול למוכרו עתה ביוקר והוה כמו קץ ליה דטרשא דלקמן (דף ס"ה). אבל בעיזי חולבות אין שום ידיעה ובקיאות ואין דרך למוכרם בענין הזה ותמיד הוא קרוב לשכר ולהפסד. והוה כמו שכתב רבינו בעגל דמותר לקנותו בזול אף דלא ממילא קא רבי משום דהכחשה והמיתה דבר מצוי הוא וע"כ אין שומתו ידוע וקץ וליכא אגר נטר:
עוד תמהו המפרשים על רבינו דכתב שם בלוקח הזמורות והשריגים קודם שיתיבשו ויכרתו דצריך להפוך בהו כשהן מחוברים שנמצא כקונה אילן לזמורותיו ואם לא הפך נמצא המעות הלואה והם לוקחים בזול מפני ההקפה ואסור. והקשה הל"מ והרב"י מדוע לא כתב בפרדיסא דמהני החזיק במחובר. והנראה בזה דהא בפרדיסא שמכר לו כל פירות הפרדס בעודו מחובר שפיר קנו ליה מעותיו כמו שכתב רבינו פ"א מהל' מכירה הל' י"ז דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. וכן בקרי דהכי דכיון דמכרם בעודם מחוברים קנה ליה מעותיו שפיר ומאי תהני החזקה יותר מקנין המעות דאין שם חסרון בקנין והאיסור שם בזה מטעמים אחרים שבארתי. אבל בהנהו דשבשי שיבשי באמת דמי לקרי דהכא דממילא קא רבי ועוד דאין שומתם ידועה. והאיסור שם הוא רק משום חסרון בקנין דכיון דאין ידוע איזה יתייבש ויכרת הוה כמוכר לו דבר שלא בא לעולם ושאין מסויים. ובדבר שלא בא לעולם אסור לפסוק דע"כ כתב רבינו ז"ל פכ"ב מהל' מכירה דיצא השער לא מקרי דבר שלא בא לעולם. ועוד נבאר בזה לקמן בד' ע"ב. משום דכיון דלא קנה הוה המעות הלואה עד שיקבל הזמורות ואז הם שוים יותר וע"כ בעי שיהפוך בהו ויחזיק דלהוי כדקל לפירותיו וא"כ קנה אותם אף שעדיין לא באו ואין כאן הלואה ואגר נטר דמכר לו דבר שאין שומתו ידועה כדבארתי:
והנה התו' כתבו על הקושי' דמ"ש פרדיסא ממה שעיזי חולבות לך דמותר. ותירצו דרב לא אסר פרדיסא אלא דוקא שאמר לו כך וכך. ונראה דמיירי שאמר לו כך וכך פירות דאי יין הא מחוסר שלש ואיכא נמי דבידי שמים והיכא שרי התם שמואל. והג"א כתב דאפי' אמר כך וכך יין ותמיהני ודו"ק: