אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא מציעא › דף מו:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא מציעא · דף מו:

דף לז.

אלא לר"נ דאמר כלי אין אבל פירי לא עבדי חליפין מאי כיצד. ומשני דה"ק יש דמים שהם כחליפים כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור מ"ט דר"נ סבר לה כר"י דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו אינם קונות גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה מלתא דשכיחא גזרו בה רבנן ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"ה מהל' מכירה ראובן שמכר מטלטלין לשמעון בנ' זוז וקנה שמעון המטלטלין ונתחייב בדמים והיה לשמעון יין או בהמה או עבד וכיוצא בהן משאר המטלטלין ואמר לו ראובן מכור אותם לי בנ' זוז שיש לי בידך דמי המכר ואמר לו הן קנה ראובן המטלטלין בכל מקום שהן ואע"פ שלא משך ולא הגביה שגם זה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה אבל אם היה לו חוב עליו שלא מחמת מכר ואמר לו מכור לי מטלטלין בחוב שיש לי אצלך ורצו שניהם לא קנה עד שיגביה או ימשוך דבר שאין דרכו להגביה או יקנה באחד מן הדרכים שהמטלטלין ניקנים בה. ועיין בהמפרשים בזה. ובהלכה א' שם כתב רבינו המחליף פרה בחמור או יין בשמן אע"פ שמקפידים על הדמים ושיערו כמה שוה זה וכמה שוה זה. ואח"כ החליפו כיון שמשך האחד או הגביהו קנה השני המטלטלין האחרים בכל מקום שהם וכו'. וכתב בזה הרב המגיד דהא דכתב רבינו יין בשמן דמשמע דאפי' פירות קנה בהחלפה. ולקמן פסק דפירות לא עבדי חליפים דסבר כדעת ר"ת דחליפין שוה בשוה קונה אף בפירות וכו'. והאמת יורה דרכו דאין סברתו במשמע בלשון רבינו דהא כתב אע"פ שמקפידים על הדמים ולדברי המ"מ אדרבה דוקא במקפידים דאם אינם מקפידים ואינו שוה לא קנה. ועוד דאם מסברא הוציא רבינו דין זה הוה ליה למימר בלשון יראה לי כדרכו בזה והוה ליה להביא הקרא אשר דרש ר"ת בזה. ועוד דהוה ליה לרבינו לכתוב זה לקמן בדיני קנין סודר ופירי לא עבדי חליפים ובשוה בשוה קנה. והנראה בזה בטעמו דרבינו דהא דהפקיעו חכמים קנין מעות היינו דוקא במטבע אבל בנותן לו פירות או מטלטלין לדמים הדמים כאלה קנו והיינו דבר שאין מצוי. ועוד דלא שייך כאן התקנה דנשרפו חטיך בעליה דאם לא קנה יאמר לו המוכר נשרפה יין שלך והדמים בעליה ולא שייך בזה תי' התו' משום דמעות קל להציל ואין להם שמירה אלא בקרקע. וע"כ לא הפקיעו חכמים קנין מעות אלא במטבע ולא בשאר דברים אם נתן לו בתורת דמים. וכן משמע מדברי רבינו פ"ו שם הל' ב'. והיינו דכתב רבינו אע"פ שמקפידים על הדמים ושיערו כמה שוה זה וכמה זה וכ"ש בשאין מקפידים דמהני אף במטבע כדביאר רבינו בדין ג'. ולא דמי לפירא דלא עבדי חליפין דהתם המכר נעשה במעות והפירא נתן רק לקנין אע"פ שאין בו שוה פרוטה והדר למריה אלא דנהגו לקנות בענין הזה ועיין בזה בחיד' קדושין לד' כ"ו. אבל הכא נותן הפירא לפרעון המקח ודמים נינהו. ונראה דאפי' נתן לו מקצת הדמים בדמים כאלה כמו ערבון קנה בזה כמו קנין מעות בקרקע ובדמים כאלה ביארנו דאוקמוהו אדין תורה. ולקח זה רבינו מדמוקי הגמ' כל המטלטלין קונין זה את את זה בדינר אנקא ואניגרא דפסלתו מלכות או מדינה וסבר רבינו דהוה פירות כמו שכתב פ"ו הל' ו' וכן אמרינן לעיל בפרוטטות דמקני בהחלפה ורבינו סבר דהוה פירא ומוקי לה רבינו דקנה משום דמים ודמים כאלה לא הפקיעו רבנן כדבארתי. וע"כ כתב רבינו בהא דבא לחוב בדמיהם דקנה היינו דוקא בחוב דמכר ולא בחוב דהלואה דהתם קנה רק למי שפרע. דסבר דאזלינן בזה בתר עיקרו ולא תהא החוב והדמין עדיפי מאסרו הבא לידו ואיך יתכן דהלואתו יהא עדיפה מיניה. וע"כ כתב דרק בחוב דמכר יכול לקנות דאף בדבר הבא ממנו היה יכול לקנות אם נתן לו בעין בתורת דמין וע"כ אף אם נתחייב לו בחוב עבור זה חזינן כאילו הוא בעין. ועיין במ"מ ולפ"ז כל דברי רבינו מפורשין בגמ' ולא מלבו הוציא מילין:

והנראה לדעת רבינו דאף בדמי פעולה ואומנות יכול לקנות דרק ממטבע הפקיעו חכמים הקנין אבל בשכר פעולה שפיר קנה דזה נמי דבר שאין מצוי הוא:

ובזה ניחא דכתב רבינו פ"ט מהל' שכירות הל' י' דהשוכר את הפועל לעשות בתבן ובקש וכיוצא בו ואמר לו טול מה שעשית בשכרך וכו' אם משקיבל עליו אמר לו הילך שכרך ואני אטול את שלי אין שומעין לו. משמע דבקבלה בעלמא קנה אותם בדמי חוב שכירתו דאי לאו הכי הוה ליה לפרש דקנה אותם וזכה בהם כמו שכתב בפ"ג מהל' נזקי שכנים לענין אם נפל כותלו לגנת חבירו. והיינו כמו שבארתי כיון דהחוב לאו מחמת מטבע הוא קנה. וה"נ אם התנה מתחלה איזה חפץ בעד הפעולה דקנה אותו דלא יהא חוב הבא ממנו עדיף מיניה כדבארתי:

ובזה ניחא הא דכתב רבינו פ"ג מהל' מכירה הל' י"ח פשתן שהוא מחובר לקרקע ויבש שאינו צריך לקרקע ואמר לו יפה לי קרקע כ"ש וקני כל מה שעליה כיון שתלש קנה הכל מפני התנאי הזה. ומפרש המ"מ שקנה מטעם אגב דהקנה לו הקרקע כ"ש. אבל בלשון רבינו לא משמע כן דלא כתב כלל שהשאיל או הקנה לו הקרקע כ"ש. ועוד דבקנין אגב צ"ל אגב כמו שכתב רבינו בהל' ט' ורבינו לא כתב זה כאן. ועוד דלמה האריך רבינו בלשונו לומר דקנה הכל מפני התנאי הזה דקנין אגב כבר ביאר לעיל. אלא נראין דדברי רבינו הם כדברי רבו הר"י מיגש שכתב בחידו' לבבא בתרא שקנה לפי שיפה לו הקרקע בתלישתו ממנו הוה ליה כמו ששכרו ליפות קרקע וקנה הפשתן בתורת שכירות פי' דהוה כמו התנה ליתן לו הפשתן עבור שכירתו:

ואך לפ"ז קשה דבע"ז ד' ס"ג גבי אתנן פריך וכי אמר לה בטלה זה מאי הוה הא מיחסרה משיכה. והקשה הרא"ש ז"ל דלקני בשכר פעולה דפועל העושה עם בע"ה קנה שכרו וביאה דבר שנותנים עליה שכר. ודקדק מזה דבהתנה לתת חפץ בשכר פעולה דיכול ליתן לו דמים דגוף החפץ א"א לקנות אלא במשיכה ושכר פעולה הוה כמעות. והביא זה הרמ"א בהג' בסי' של"ב. והנה כאשר הוכחתי מדברי רבינו דקנה הן בדמי הפעולה והן בהתנה לתת חפץ בשכרו קשה מסוגיא דהתם. והנראה בזה דהא דיכול לקנות בדמי הפעולה היינו היכא שעשה לו שבח אף דאין אומן קונה בשבח כלי בכ"ז עשית השבח הוה כמו נתן לו דמים דיש בו ממש ומקרי דמים. וכן אם השכיר לו מטלטלין, והתנה ליתן חפץ בשכרו קנה דהוה כמו החליף מטלטלין בהחפץ דשכירות ליומא ממכר הוא ומקרי דמים. וכן בזונה כותית דמשכרת עצמה לו ומקרי דמים דהא איתא במכירה וע"כ קנתה החפץ ע"י החלפה הזה כמו אם מכרה עצמה בעד החלפה באיזה חפץ דקנתה החפץ כמו החליף יין בשמן דבארתי לעיל. וה"נ במשכרת עצמה כדבארתי. אבל בזונה ישראלית דאינה במכר וכן אין נקנה גופה בשכירות וע"כ אין כאן חליפין לקנות החפץ עבורה והפעולה אשר עשתה נמי אין כאן שבח אלא הנאה בעלמא ודבר שאין בו ממש הוא וע"כ אין יכולה לקנות עבור זה דבקנין דמים בעינן כסף או שוה כסף:

והא דמתחייב בשכירתו עבור פעולה כזאת וכן באדבר עליך לשלטון ושמור לי ואשמור לך נראה דהיינו משום ערבות דערב לו בעד פעולתו:

ובזה ניחא דלקמן דף קי"ח פריך על הא דאמרינן דאם אמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו והא תניא שומעין לו. ומשני כאן בשלו כאן בשל חבירו. ופריך דאף בשל חבירו כיון דאמר שכרו עלי שכרו עליו הוא. ומשני דמיירי בשל הפקר. וע"כ דמיירי דאמר שכרו עלי דומיא דשל חבירו דפריך ליה דלא כהסמ"ע בסי' של"ו וכן משמע מהסוגיא ע"ש בכ"ז לא נתחייב בשכירותו בשל הפקר. והיינו כדבארתי דכיון דלא עשה לו שבח וע"כ באמר שכרו עלי לא נתחייב רק מכח ערבות וכיון דצוהו לעשות בשל הפקר הוה כמו תנם על גבי סלע או לכלב דלאו שלה בקדושין דף ח' וע"ש ברא"ש. ומכאן סייעתא גדולה לדעת הזאת דלא מתחייב משום ערבות בהולך לאבוד:

וכן נראה דאם שכרו לגנוב או להזיק כיון דלא קני ליה המשלח אף משום ערבות אין מחוייב דאין שליח לדבר עבירה ולא עדיף משכרו בשל הפקר. וכן משמע בב"ק ד' צ"ב במשנה עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור דלא מהני והיינו דלא נתחייב באיסור משום ערבות. וכן כתב הרשב"א בתשובה הובא בש"ע ס"ס קע"ז דשותף שאמר לשותפו גנוב וכל נזק שיגיע לך אשלם פטור וכו' וביאר שם משום דאין שליח לדבר עבירה ופטור אף על הערבות שקיבל עליו לשלם כל נזק שיגיע לו. והיינו כדבארתי ועיין בפ"ת בסי' קע"ו ס"ק י"ח:

והנה באתנן לא נוכל לפטור תנאי השכירות משום דאין שליח לדבר עבירה ולא נתחייב בערבות דהכא כיון דשניהם עושים מעשה העבירה מחוייב שפיר כמו שותפים שגנבו ועיין לעיל דף ח'. ועוד דאדרבה הוא עושה עיקר המעשה וסוף סוף קיבל ההנאה:

ולפי הביאור הזה דהחיוב הוא משום ערבות לא קנה זה מה שהתנה בשכירות בכל מקום שהוא אלא דחל על גופו של זה חוב ושיעבוד:

ולפ"ז יכול לשעבד עצמו אף בדבר שאין נקנה בקנין כמו שמור לי ואשמור לך דאף דגופו אין נקנה בקנין בכ"ז נתחייב גופו מתורת ערבות. וכן מבואר בסי' ס' דבתורת חיוב יכול להתחייב אף בדבר שאין נקנה בקנין. ואף להרמב"ם דפליג בפי"א מהל' מכירה לענין מזונות ביאר הטעם בזה משום דהוה מתנה אבל בדברים הניקנים באמירה מודה דחל על גופו חוב ושיעבוד. ומכים אותו עד שתצא נפשו כמו כל פריעת ב"ח דמצוה הוא:

וכן נראה בהתנה באתנן שישאנה אף דאין חל קנין ע"ז בכ"ז מתחייב בשכירות וערבות כדבארתי וחל חיוב עליו ומכים אותו לקיים התחייבות שלו כמו כל פריעת ב"ח דמצוה היא דלא כתשובת ח"ס ועיין בפ"ת בהל' נערה:

ולפי הביאור הזה פריך שפיר בע"ז ד' ס"ג באתנן והא מיחסרה משיכה דהטלה אין נקנה עבור הפעולה דהפעולה אין בה ממש ואין זה דמים אלא דמחויב בהטלה משום ערבות דחל על גופו חוב ושיעבוד משום פריעת ב"ח מצוה לקיים דברו וכן היורשים מחוייבים לפרוע משום מצוה ואפשר דהנכסים נמי משועבדים כמו בכל חוב אבל אין כאן קנין. וא"כ אף אם הבטיח ליתן לה קרקע או עבד דנקניס במעות בזה אין נקנים אלא דנשתעבד גופו בתורת חוב. והא דאמרינן בקדושין ד' ס"ג דעשה לפני כדימ' או שחוק או רקוד לפני דשמין אם יש בו שוה פרוטה מקודשת. קדושין שאני כדבארתי לעיל בחידושי בקדושין דף ו' דלא בעינן רק קבלתה וכיון דקיבלה הנאה ששוה פרוטה שפיר מקנית עצמה. משא"כ בקנין דבארתי שם דבעינן שהקונה יתן דמים משלו וכיון דהמקנה קיבל רק הנאה מדעם נתן ואין כאן כסף ושוה כסף שיקנה עבורו ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה