אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא מציעא › דף לז.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא מציעא · דף לז.

דף כו:

ורמי פקדון אפקדון דקתני רישא או אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואין יודע איזהו נותן לזה מנה ולזה מנה ורמינהו שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח וכו'. אמר רבא רישא נעשה כמו שהפקידו בשני כריכות דהוה ליה למידק סיפא נעשה דהוה כמו שהפקידו אצלו בכרך אחד דלא הוה ליה למידק כגון דאפקידו תרווייהו בחד זימנא דאמר להו אתון גופייכו לא קפדיתו אהדדי אנא קפידנא. וכתב הרא"ש ז"ל בסי' ח' ט' ובשתי כריכות חייב בפקדון אי תבעי ליה ולא דמי למנה לי בידך והלה אומר איני יודע דחייב בבא לצאת ידי שמים. ותירץ דהתם ברי ושמא הכא ברי וברי:

ועיין בפ"ח שדחק בפי' דברי רבינו הרא"ש בזה ונראה דה"פ דמקשה דמדוע אמרינן הכא דבשתי כריכות חייב מדינא אי תבעי ובמנה לי בידך והלה אומר איני יודע אינו חייב אלא בבא לצאת ידי שמים והתם נמי הוה ליה למידק כמו בשתי כריכות. ותירץ דהתם ברי ושמא והכא ברי וברי פי' דהכא אף הוא מודה דחייב ודאי לאחד מהם אבל התם אינו יודע אם נתחייב כלל. וקאמר ומהאי טעמא נמי ניחא לי הא דקתני אביו של אחד מכם הפקיד אצלי. פי' דאמרינן דאף בלא תבעי חייב לצאת ידי שמים והתם קאמר דבלא תבעי פטור אף לצאת ידי שמים והיינו משום דהכא ודאי נתחייב לאחד מהם אבל התם אינו יודע אם נתחייב כלל. ומסיים ולא קתני אחד מכם הפקיד אצלי מנה כדקתני גבי גזל דבכה"ג אפי' לצאת ידי שמים אינו חייב. ונראה דמלתא באפי' נפשיה הוא לפרש הא דקתני אביו של אחד מכם הפקיד ולא קתני אחד מכם הפקיד דבזה פטור אף לצאת ידי שמים דהמפקיד עצמו הוה ליה למידק. והתו' כתבו בזה דלרבותא קתני. והפ"ח דחק בכל אלה. וכפי מה שבארתי נראה נמי ממאי דמסיק רבינו כללי הדינים בסוף הסימן:

והנה בהג"א כתב לקמן סי' י"ד דהאומר מכרתי אחת משדותי ואינו יודע למי ובא אחד ואמר אני לקחתי אינו נאמן עד שיבוא ראיה ולכאורה קשה דהא בשני כריכות הוה ליה למידק וחייב לשלם לכל אחר וא' ונראה דבשני כריכות דמחויב היינו דהוה כשומר דפשע כדאמר לקמן בלא ידענא היכי איתבינהו משא"כ התם דלא נתחייב בשמירה. וכ"ש להפוסקים דפטרי בקרקע אף על פשיעה, בכ"ז צ"ע על דין הזה דיאמר לו הלוקח את לאו קמודית דהאי ארעא לאו דידך היא זיל לאו בעל דברים דידי את וכיון דליכא מערער למה לא יכול זה להחזיק בהאי שדה ולא דמי להאי עובדא דמרי בר איסק דהתם הוא יורש להאב והאח וע"כ כ"ז שלא בא האח נכסים בחזקתו אבל הכא מה לו למוכר בשדה שמכר:

והנה בלקח מאחד מחמשה דקיי"ל דפטור כתב הב"ח בח"מ סי' רכ"ב דמיירי נמי שלקח כשהיו במעמד אחד דלא הוה ליה למידק אבל לקח מאחד ואינו יודע ממי לקח חייב דהוה ליה למידק. והש"ך השיג עליו דהנ"י כתב בזה דמקח שאני דניתן לתובעו לאלתר ולכך לא הוה ליה למידק. ובאמת כדברי הב"ח משמע נמי בש"מ בשם תוספות שאנץ ובשם הר"ף ובאמת סברת הנ"י דחוקה מאד דמה לנו אם ניתן לתובעו לאלתר דהא זה נתחייב להמוכר מעות ובחוב קיי"ל דלא מפטר עד שתבא ליד מי שנתחייב לו. וכן נראה מדברי הרא"ש שמדמה חוב לדהוה ליה למידק. ומה שהקשה הש"ך דהא לדעת הרי"ף והרמב"ם כרך אחד לא מקרי אלא בכרך אחד ממש נראה דשנים שעמדו ביחד ונתנו לו חפץ דהוה ככרך אחד ממש דהא אמרינן דשותפים הם. ובש"ע בסי' ע"ו דמחייב בלוה מאחד משנים דייקו הטור והמחבר דהודיעוהו דשל מי היה המנה ושל מי היה הר' והיינו כדעת הב"ח. וה"ט דחזינן דהקפידו אהדדי וגילו דעתן דקפדי אהדדי. וכן בפקדון אם גילו דעתן דקפדי אהדדי נמי מחייב. והסמ"ע שם מחלק בין מלוה לפקדון וגמגם הש"ך בזה. ובמה שבארתי אין צורך בחילוקים אלא כיון דהודיעוהו גילו בדעתם דקפדי אהדדי:

ועיין לעיל בחי' לב"ק ד' צ"ח ע"ב במה שבארתי דהא דצריך לומר בגזל טעמא דקנסא ולא קאמר דהוה ליה למידק משום דגזלן לא הוה שומר ופטר אם עבד השבה אף דנפסד ע"י גרמתו ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה