באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא מציעא · דף כו:
מצא בחנות הרי אלו שלו בין תיבה ולחנוני הרי אלו של חנוני לפני השולחני הרי אלו שלו בין הכסא ולשולחני הרי אלו של שולחני. אמר ר"א אפי' צבורים ומונחים על גבי שולחן הרי אלו שלו וכו' מדקתני לפני שולחני ולא קתני על השולחן. אי נמי מצא בשולחנות כדקתני רישא מצא בחנות. ופרש"י אי נמי ניתני ברישא מצא בשולחנות הרי אלו שלו כדקתני רישא מצא בחנות מדנקט לפני שולחני ברישא א"כ אף על השולחן במשמע. וא"כ משמע בדבריו דמצא בחנות דברישא ומצא על התיבה דהוה לחנוני. דבחנות משמע לבד התיבה כמו במצא בשולחנות לפרש"י דהוה לבד השולחן. אבל הרמב"ם ז"ל פט"ז מהלכות גזו"א כתב דמצא בחנות ועל התיבה הרי אלו שלו. והשיגו הטור דהוא כנגד הסוגיא. ועיין בכ"מ שדחק בזה. ועוד נראה מלשון הרמב"ם ז"ל דמפרש דמצא בחנות דברישא הוא תיבה כוללת וקאי נמי על סיפא דכן דיקדק בלשונו הזהב וכתב שם בהל' ה' מצא בחנות השולחני בין כסא ולשולחני. וא"כ קשה איך יפרנס הסוגיא. והנראה בזה דהרמב"ם ז"ל מפרש הא דקאמר דליתני אי נמי מצא בשולחנות קאי אסיפא דבמקום בין הכסא ולשולחני דהוה לשולחני ליתני מצא בשולחנות ואז הוה משמע אף על השולחן כדקתני רישא מצא בחנות הוה ליה למתני בסיפא נמי לשון כזה לשון נופל על לשון. וזה הוה כא"כ דלעיל דלתני על השולחן אלא דדקדק יותר. ומ"ט תני בין הכסא ולשולחני אלא ע"כ דעל השולחן הרי אלו של מוצאן. וכל השקלא וטריא הוא רק בסיפא דקתני בהרי אלו שלו לפני שולחני ומשמע ליה דוקא לפני השולחן אבל ברישא דקתני רק מצא בחנות דהרי אלו שלו ודאי משמע דבכל מקום בחנות הוא שלו אפי' על התיבה דלא מיעט רק בין התיבה ולחנוני ודו"ק: