באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא מציעא · דף יד:
המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינו שלו רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח. ופירש רש"י אם השביח הלוקח בזבל או בגדר. גובה לוקח מהמוכר השבח וא"ת הנגזל יתן השבח כגון שגזלה משובחת והכסיפה ביד הגזלן. דברי רבינו צריכים ביאור לדינא דמה לו להלוקח אם הכסיפה הגזלן כיון דמדינא אית ליה מהנגזל כיורד שלא ברשות. וא"ת דהוה כמו פורע חובו מניין לנו לאמר דנתכוון לפרוע חובו ועיין בהר"ן נדרים (דף ל"ג). ועוד דהא לא ידע דהיא גזולה דנימא דנתכוון לפרוע חובו ומבריח ארי שלא מדעתו הוא. ועוד דשמואל דאמר דאין לו שבח משום דהוה כריבית איזה אגר נטר וריבית יש לו דהא מעותיו דהוציא נוטל. והנראה בזה דרש"י ז"ל לא כתב זה אלא אליבא דרב דאית ליה אחריות טעות סופר הוא אף במכר וע"כ אמרינן בזה דאדעתא דמוכר השביח כדאמרינן לקמן דב"ח גובה השבח עם הוצאה דלוקח משום כיון דכתב המלוה ללוקח אחריות אדעת זה סמך להשביח וה"נ כיון דטורף השבח מהמוכר אדעתא דידיה השביח והוה כמו המוכר השביח. ואע"ג דב"ח לא גבי אלא חצי השבח התם לב"ח אין לו אלא מטעם שיעבוד וזה הוה כמו לוה ולוה ואח"כ קנה דלתרווייהו משתעבד אבל הכא זכתה לו שדהו להנגזל כולה שבחה כיון דאמרינן דהוה כמו המוכר השביח. וזה דוקא לרב אבל לשמואל דאית ליה דאחריות לאו טעות סופר הוא במכר ודאי דאית ליה ההוצאה מהנגזל כדבארתי. והא דכתב רש"י ז"ל לקמן בד"ה בגוזל ונגזל וכגון שגזלה עם פירותיה ומכרה והתם אליבא דשמואל מיירי ה"פ דמיירי דגזלה עם פירותיה ומכרה כך ללוקח אלא שנתוספו הפירות ברשות הלוקח דלא הוציא הלוקח כלום על הפירות וע"כ גובה אותם הנגזל ודו"ק: