באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
ספר דברים · פרק ג
א כבר מבואר לעיל שפנו מן הדרום לצד המזרח והלכו בצד המזרח מן הדרום לצפון
ד ר"ל שפירוש חבל הפרכיא והוא מחוז ופלך. וארגוב הוא שם היכל המלך, ונקרא כל הפלך ע"ש ההיכל הזה. ומ"ש רש"י ז"ל שהמלכות נקראת על שמה. ר"ל הפלך:
ו ר"ל שפעל החרס הוא המקור מההפעיל ובבוא המקור עם הפעל יורה החמדת הפעולה כמו השב תשיבם ודרשו חז"ל אפי' מאה פעמים וכן דרשו אצל הוכח תוכיח. ועל דרך זה הוא ג"כ הפירוש שהיו הולכין הלוך וכרות את ממלכת עוג. וז"ש רש"י ז"ל לשון הוה הלוך וכרות ואין כוונתו שמשמש רק לשון הוה שהרי המקור, משמש במקום כל הזמנים כידוע במלאכת הדקדוק. אבל הכוונה שכאן הוא לשון הוה ושעור לשון הכתוב ונחרם את עוג וגו' הלוך וכלות שהמדבר מעמיד עצמו בזמן ההחרמה, ואמר שבזמן ההוא היינו הולכים הלוך ומחרימין:
ט ר"ל שכ"א מהד' מלכיות קרא לו שם אחד שהיו כולם שותפין בהר הגדול הזה העובר על פני גבולם וכ"א רצה ליחסו אליו ולכן בחר לקרוא לו בשם לבדו ולא כשם אשר קרא לו המלך האחר:
(ד"ה שניר) אונקלוס תרגמו טור תלגא. ולכן כ' רש"י ז"ל ששם שניר פתרונו שלג בשפת כנען:
יב נ"ל שב' נקודות ההפסק אחר תיבת חרמון הוא ט"ס וסימן ההפסקה ראויה להיות להלן אחר מאמר ירשנו בעת ההיא וחסר, ג"כ מלת אשר בדבור זה וכצ"ל ואת הארץ הזאת האמורה למעלה מנחל ארנון ועד הר חרמון אשר ירשנו בעת ההיא. וכוונת רש"י ז"ל בזה מבוארת שע"כ אין כוונת הכתוב לציין תחומי אורך הארץ שהרי כבר ציינו לעיל בפסוק ח' ועוד שהרי ירשו עד הר חרמון. וא"כ לא הגביל הכתוב תחום סופו וע"כ שאין הכוונה להגביר תחום הירושה רק כספר מה נעשה בירושה זו. לפיכך ע"כ שיעור התחלת מאמר פסוק זה כזה ואת הארץ הזה אשר ירשנו אותה בעת ההיא מערוער וגו' ר"ר כזה היה החלוקה מערוער אשר וגו' נתתי לראובני וגו'. וזהו כוונת רש"י ז"ל כאן לבאר שאין רוצה הכתוב כאן להגביל תחום הירושה ושחפר מרת אשר בפסוק [ד"ה ירשנו] כבר בארתי בדבור הקודם שראוי להיות הציון בכאן על מערוער ובדבור זה השלים רש"י שיעור הפסוק שלפי שאין כוונת הכתוב להגביל תחומי הירושה. א"כ מאמר מערוער וגו' אינו דבק עם ירשנו בעת ההיא להיות סוף מאמר הקודם. אבל מאמר מערוער וגו' הוא התחלת מאמר אחר ומחובר לסופו על נתתי לראובני ולגדי ופשוט:
יג רק הבשן ההוא הוא באמת ארץ רפאים שניתן לאברהם ולא ארץ עמון ומואב:
טז ר"ל שפירוש תוך הנחל וגבול שלא נתן להם רק עד הנחל לבד רק גם כר הנחר והוא פירוש למ"ש מקודם ועד נחל ארנון שהוא עד ועד בכלל זהו ביאור מאמר תוך הנחל ופירוש וגבול הוא תוספת על מ"ש מקודם שלא תחשוב שרוחב הנחל לבדו הוא סוף גבולם אבל גם יותר מכאן והוא הגבול שמעבר לשפתו והגבול ההוא היה מגיע עד יבוק הנחל:
יז למעלה אמר שהיה הגבול מגיע עד יבוק הנחל וביאר לנו הכתוב הזה שגם מאמר ועד יבוק הנחל הוא עד ועד בכלל שגם כל רוחב יבוק היה גבולם וגם מעבר לשפתו כל הערבה וכל רוחב נהר ירדן שבסוף הערבה עד כנרת. וזהו פירוש הירדן וגבור ר"ל כל רוחב הירדן ועוד מעבר שפתו נמצא שנמשך נחלת הגדי גם במערבו של הירדן מדברי הרא"ם ז"ל:
יח ר"ל אף שכל התוכחות שבמשנה תורה לנוכח כל ישראל נאמרו כאן ע"כ הסב הדבור לבני ראובן ובני גד לבדו:
(ד"ה לפני אחיכם) ר"ל ולכך אמר לפני אחיכם ולא עם אחיכם: