באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
ספר בראשית · פרק ה
א ופי' ספר מלשון ספור ולא ספר ממש כי לא נתייחד לזה ספר בפ"ע ליוד דורות שמאדם ועד נח ואין נופל על הספור הקטן הזה שם ספר. (ד"ה ביום) לפי פשוטו אף שמאמר זה ספר וגו' מוסב על הפסוקים שאחריו ספור זרע שת בכל זה מדרך הספור לספר מהאב המוליד בקצרה ולהתחיל הספור ממנו מה שמתייחס לספורים שאחריו וכן כאן לפי שבא לייחס זרע שת הקדים תחלה שאביהם של הזרע ההוא שמהם הושתת העולם הוא יציר כפיו של הקב"ה וגם נעשה בצלם ודמות לקי' וגם צלעו כיוצא בו לפי שהוכן לו ממנו ובנאה הקב"ה לאשה אבל הדרש אמר שבא ההפסק הזה לרמז ג"כ שביום שנברא הוליד ונרמז גם בפסוק הזה תולדות אדם והוא קין והבל
ג ר"ל מה שלא הוליד אדם בנתים בין לידת קין ללידת שת (וכמו שהוכחתי לעיל בפסוק וידע אדם עוד וגו' שמקין ועד שת לא עשה תולדות) שהוא משך ק"ל שנה אינו לפי שרא הי' יכול להעמיד תולדות אז אלא בעבור שפי' מן האשה:
כב בדבור הסמוך הוכיח רש"י ז"ל מלשון לקיחה המיתה לפני זמנו ומדסמכי' קרא לויתהלך נשמע מזה שההתהלכות הזה סבת הלקיחה כדי שיפטור מן העולם ועודו בצדקו אבל א"ת ארי לא אמית יתי' ד' ביאר הלקיחה מענין הסתלקות אליהו ז"ל שנאמר בו ג"כ לקיחה לוקח אדוניך מעל ראשיך ועל כן הי' ההתהלכות סבה לזה. וכן במדרש יש דעות חלוקות בזה:
כח ולכן לא אמר ויולד את נח כלשון המקראות שלפניו ומה נעים ההערה ההיא:
כט שורש נוח הוא פעל משתתף למנוחה שהוא הפך התנועה כמו נחה שקשה הארץ ולשכינה והנחה במקום כמו נחה עליו רוח ד' וכאן אין לפרשו מענין מנוחה ויהי' כמו והי' בהניח ד' לך מרגזך וגו' מפני המם שבינחמנו שמשמעו יניח ממנו ובענין מנוחה נופל לומר יניח לנו או אותנו ולא ממנו וע"כ פירושו מענין הנחות במקום ויהי' ינח ממנו כמו סורה אלי גש הלאה שענינו התרחק משם ובוא אלי גש למקום הרחוק וכן יאמר כאן ע"ד המליצה יניח את עצב ידינו למקום אחר ויסירנו ממנו והמס של ממעשינו ומעצבון יפה כתב הרא"ם ז"ל שהוא מם החלק והטעם קצת ממעשינו ומעצבון ידינו ומעיזה במקום דזה נרדף לעצב שפי' עמל ויגיעה רבה
לב (ד"ה את שם) בסדר נח הוכיח רש"י ז"ל ששם הי' הקטן מכל בני נח שהרי נח הוליד בן ת"ק שנה ושם הי' בן מאת שנה שנתים אחרי המבול כמ"ש בסדר נח הרי ששם הי' הצעיר מכולם כי הבכור הי' ע"כ בן מאת שנה אחר המבול והאמצעי בן מאה שנה שנה אחר המבול והצעיר שנתים אחרי המבול ואולם מה שהוזכר שם ראשון בסדר הבנים הוא לחשיבותו וצדקתו ולזה מוכח שמ"ש בסדר נח ולשם יולד גם הוא אחי יפת הגדול שתואר גדול שב אל יפת ומוכרח א"כ היותו הבכור בבני נח ועוד הכרח לזה ממה שמצינו בסדר נח שבספור תולדות בני נח מנה תחלה תולדות יפת ואח"כ תולדות חם ואח"כ תולדות שם וע"כ שלפי שהפסיק הכתוב כאן בין שמות האחים בספור תולדות כ"א מהם כתבם כסדר תולדותם. ואולם אם שמות בני נח סמוכים זה לזה בכתוב מונה אותם להפך מספר תולדותם מפני שם שצריך להקדימו ראשון למעלתו תפס הכתוב סדר זה בכר הבנים ולכן אמרו ג"כ בב"ר הובא בדבור הקודם כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו כו' ולשון הגדול שבבניו משמע היותר גדול וגם מלבד משמע הלשון אם הי' חם הבכור למה לא זכרו בב"ר חם תחת יפת ובדקדוק כתב רש"י ז"ל בדבור הקודם כדי שלא יהי' יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול ר"ל כיון שיפת לא הי' בן כ' שנה עד זמן המבול בצמצום א"כ לא הי' ראוי לעונשין במבול ער המעשים הקודמין לזמן היותו בר עונשין ולא נעשה בן עונשין בלתי להענישו אם יחטא מכאן ואילך ומלבד שזהו מסתבר לומר כן למדוהו ג"כ מדברי רש"י ז"ל. והנה הארכתי בכל זה לפי שראיתי שהרא"ם ז"ל כתב בסדר נח בפסוק וידע את אשר עשה לו בנו הקטן שחם הי' גדול מיפת ובמחילת קדושת תורתו שגגה יצאה מאתו בזה: