אור ברסלב
באר יצחק על פירשי סדר תצוה › פרק ל

באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ

סדר תצוה · פרק ל

פרק כט

א ר"ל מקטר הוא שם הפעולה והוא סמוך לקטורת ואיזה ביאור יוסיף בתיבת מקטר שיסמיכנה לקטורת ומה טעם לומר קיטור של קטורת. לזה כתב רש"י ז"ל שבאמת שם קיטור נופל על העשן המתפרד מכל הדברים הנקטרים על האש. וההבדל בין קיטור לעשן כי עשן אינו נופל זולת על היוצא מן העצים והאבנים. אבל קיטור נופל על הכל כמו והקטיר את העולה והקטיר את סולת המנחה. אבל שם קטורת נאמר בפרט על האידים הדקים המתפרדים מן הדברים והסמים הריחניים ולזה הסמיכות כאן הוא סמיכות הביאור קיטור של קטורת סמים. זהו כוונת רש"י ז"ל. ובא כאן מזבח בנפרד תחת מזבח בסמוך. והרבה כיו"ב במקרא כמו שיבוא ג"כ לפעמים הסמוך במקום הנפרד כידוע:

ד ר"ל אף שפירוש צלע בכל מקום צד אבל כאן ממה שאמר אח"כ על שני צדיו. ע"כ פירושו זוית ושיעור המקרא על שני זויותיו שבשני צדיו שבכל צד יש שני זויות ואמר שתעשה בכל צד שני טבעות:

(ד"ה והי') ר"ל ממה שלא אמר והיו בל' רבים ע"כ אין פעל והי' מוסב על הטבעות רק על הענין והוא כאן המעשה ופשוט:

(ד"ה לבתים) פשוט שיחס גבול שאלי אינו נופל כאן. כי אין הטבעות אל בתים. אבל הטבעות הן עצמן בתים וע"כ למד לבתים הוא למד התכלית אבל למד לבדים הוא במקום בעבור והוא יחס המצטרף והוא כמו יחס גבול שאליו:

ו ר"ל שהי' המזבח הפנימי כנגד אמצעה של בית הכפורת הוא קודש הקדשים והי' א"כ לפני אמצעה של הפרוכת ולא היתה משוכה לצד כותל הדרומי או הצפוני של המשכן שהפרוכת הי' ממלא כל רוחב חלל המשכן פרוסה בהיכל מכותל הדרום עד כותל הצפון וראי לזה שהי' מכוון הפרוכת נגד המזבח והיינו שהי' המזבח לפני אמצעה של פרוכת. ממה שאמר אח"כ לפני הכפורת ולאיזה צורך חזר וכתב לפני הכפורת אחרי שכתב תחלה לפני הפרוכת וע"כ להורות שהי' מכוון נגד שניהם נגד הפרוכת ונגד הכפורת והכפורת הי כידוע באמצעית קודש הקדשים ר"ל באמצעית רוחב חללו משוך מן הכותל הצפוני כשיעור משיכתו מכותל הדרומי וא"כ בהיות המזבח לפני הפרוכת ולפני הכפורת ממש הרי הוא באמצע רוחב המשכן שהוא לפני אמצע הפרוכת. מדברי הרא"ם ז"ל בתוספת ביאור:

ז (ד"ה הנרות) ר"ל סתם נרות האמורות במנורה הוא על הבזיכין. ולכן נופל עליהם לשון הטבה שמטיב ומיפה את הבזיכין ומסיר דשנן והפתילות הישנות אבל שם נרות האמור אצל ההעלאה שהוא ענין ההדלקה ע"כ הוא על הפתילות הנדלקות ופשוט:

ח (ד"ה יקטירנה) כבר אמרו חז"ל. שבכל יום הי' מקטיר משקל קוף דנרין והוא מנה. חצי המנה בשחרית בהיטיבו את הנרות וחצי המנה בערבית בהעלות הנרות (ד"ה ועולה) ר"ל שועולה ומנחה מחובר עם לא תעלו שבראש המקרא אבל אינו מחובר עם ונסך שאחריו ודבוקים עם מלת השלילה לא שבסוף המקרא מפני שלא תסכו לא יפול רק על הנסך. ולא אעולה ומנחה. וכן הנחת הטעם מסכים לזה שהונח האתנח על תיבת ומנחה ואם הי' דבוק עם ונסך הי' האתנח א"כ בתיבת זרה זהו כוונת רש"י ז"ל כאן. מדברי הרא"ם ז"ל בתוספת ביאור.

י (ד"ה קדשי קדשים) ר"ל דמה שאמר למעלה במזבח החיצון קודש קדשים. פירש מיד אח"כ לענין מה הוא קודש קדשים ואמר כל הנוגע במזבח יקדש אבל אצל מזבח הפנימי שנאמר בו ג"כ כאן קודש קדשים הוא. אינו מקודש אלא לעבודת פר ושעיר של יוה"כ להזאותיו ולעבודת קטורת תמיד ופשוט הוא מאחר שלא פירש לנו הכתוב כאן כמו שפירש במזבח החיצון ע"כ צ"ל שחוזר כאן על הענין של מעלה שמדבר בעבודות הנזכרות:

תוכן העניינים

באר יצחק על פירשי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה