באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר תולדות · פרק כח
ג כבר כתבתי בסדר לך ששם הקודש הזה ענינו בכל מקום הדיות והספק בכלל. אבל הדיות והספק של איזה דבר בפרט הוא בכל מקום לפי ענינו וכאן הוראת השם הזה היכולת המספקת והשלמה להשפיע מטובו על כל נברא. כפי כח הנברא והכנתו לקבל מן השלמות:
ד הנה לא אמר הכתוב ויברך אותך את ברכת אברהם או יתן עליך את ברכת אברהם דזה משמעו שתתברך גם אתה באותן הברכות שנתברך אברהם אבל אמר ויתן לך את ברכת אברהם ולשון זה משמעו שלוקח מזה ונותן לזה ולפיכך הוכרח רש"י ז"ל לפרש. שכוונת המאמר שיהי' בשבילך ברכת אברהם. כי ברכת אברהם היא באמת איננה ברכה הנוגעת לעצמו רק הנוגעת לזרעו. והוא התפשטות ורבוי זרעו וברכת זרעו היא ברכתו ולכן אמר ויתן לך את ברכת אברהם. ר"ל שאין הברכה לאברהם בעצם רק לזרעו ולפי שברכת אברהם יכולה להתקיים באחר מן זרעו. ולכן אמר ויתן לך הברכות ההם שיתקיימו בך. וכתב הרא"ם ז"ל וז"ל והא דפרט רש"י ז"ל בברכת אברהם. רק רבוי הזרע. ולא גם ירושת הארץ. שהרי אף זה נאמרה לאברהם. היינו משום דירושת הארץ אינה ברכה רק מתנה עכ"ל. וכוונתו ז"ל נראה לי. ששם ברכה אינו נופל אלא בדבר שיתכן בו הריבוי והמיעוט כמו חיים ועושר ונכסים וכבוד וכדומה עוד אבל ירושת הארץ אינו נופל בו רבוי ומיעוט. אבל עיקר שאלתו לא הבינותי. שהרי הכוונ' שממנו יצא הזרע אשר ברכת אברהם הוא בשבילו וא"כ הרי כל הברכות בכלל ולמה זה יצטרך רש"י ז"ל לפרוט מהות הברכה. וגם רבוי הזרע לא פרט רש"י ז"ל. רק שכתב ממך יצא אותו הגוי המבורך ור"ל שאליו יתייחס ברכת אברהם הידועה וא"צ לפרש עוד יותר. ופשוט:
ז. תיקן רש"י ז"ל קשור הכתובים שאין כל כתוב מפסוקי. ו ז ח. הודעת ענין בפ"ע שא"כ כולם מיותרים ומה יודיעינו הכתובים האלו בספורים ההם מקצתם למותר שכבר נכתבו מקודם וקצתם הודעת ענינם לא יתן ולא יוסיף ואינם שוים להודיעם כאשר יבין זה הקורא מעצמו וגם שהספורים האלו נרדפים זה על זה מבלי קשור ויחס כלל לכן פירש"י ז"ל שכולם מקושרים יחד באופן זה. שהספור בפסוק ט' הוא ההמשך מספורים הקודמין ופסוקי ו ז ח ט. מקושרים קשור הקודם והנמשך ועושים מאמר אחד שלם. פסוקי ו ז ח המה נושא הספור ופסוק ט' נשואו ופשוט: