באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר שופטים · פרק כא
ב ולכן לא אמר זקני העיר כמו שאמר בפסוק ג' וד' אבל זקניך משמעו שמדבר כלפי ישראל זקנים המיוחדין לכל ישראל והם סנהדרי גדולה שהם זקני ישראל בכלל ולא זקני עיר בפרט. ובסוטה פ' עגלה ערופה תנן זקניך שנים ושופטיך שנים הרי כאן חמשה (לפי שאין ב"ד שקול) מדברי הרא"ם ז"ל בתוספת ביאור:
(ד"ה ומדדו) בפסוק לא נזכר רק סוף המדה ולא ראש המדה ומן הסברא אמרו ז"ל שראש המדה מן החלל מדברי הרא"ם ז"ל:
(ד"ה אל) ר"ל שהמדידה אינה חובה אלא לידע על ידה איזו עיר היותר קרובה אל החלל שעלי' לבדה מצות הבאת העגלה כמ"ש בפסוק שאחריו והי' העיר הקרובה וגו' ולקחו וגו' עגלת בקר אבל אם נמצא החלל בצד עיר שאין ספק בה שהיא היותר קרובה אין צורך למדידה כלל מדברי הרא"ם ז"ל:
ד (ד"ה וערפו) פי' וערפו יסירו ערפה ואע"פ שהוא מן הקל הנה כמוהו לא תזמור תסיר הזמורה מדברי הרא"ם ז"ל
ז ר"ל שאין זקני ב"ד אומרים מאמר זה בשם אנשי העיר ובשליחותם כי מאין הם יודעים שאין הרוצח מאנשי העיר ההיא וע"כ שמאמרם זה ידינו וגו' הוא לנוכח עצמם ממש לכן הקשו ז"ל בדרש וכי עלתה על נב וכו':
בא"ד הכהנים אומרים כפר. דהא לעיל פסוק ה' נאמר ונגשו הכהנים וגו'. ולא נזכר מה יעשו או יאמרו בגשתם. לכן מן הסברא שמאמר זה כפר לעמך וגז' מפי הכהנים נאמר שאחרי שזקני ב"ד אמרו היותם נקיים מדם הזה שאין זה בגרמתם אז ענו הכהנים שבהם תלוי' הכפרה ואמרו אחרי היותם נקיים כפר א"כ לעמך ישראל ולא יהיו הנקיים נתפשים במיתתו:
ח ר"ל שזהו מאמר הכתוב ואינו ממאמר הכהנים. והודיענו הכתוב שאחרי המעשה הזה ונכפר להם הדם: