באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר פקודי · פרק מ
ג כבר כ' רש"י ז"ל לעיל בפ' ויקהל ל"ה פסוק י"ב ששם סכך איננו על הגג שכנגד הראש לבד כי יפול גם על המחיצה הנעשית לצניעות והגנה:
יט גם זה כבר מבואר לעיל ברש"י ויקהל ל"ה פסוק י"א שיריעות שש קרויים משכן ויריעות עזים קרויין אוהל:
כז ר"ל שבשבעת ימי המלואים שמש משה לבדו ובח' למלואים הקריבו משה ואהרן משה הקריב כל קרבנות צבור שהקריב בימים שלפניו והן התמידין והקטורת ואהרן הקריב הקרבנות המיוחדין ליום השמיני ואפי' קרבן צבור המיוחד לאותו יום כגון שעיר ר"ח כמו שמוכח ממ"ש רש"י ז"ל פ' שמיני בפסוק דרוש דרש משה יע"ש מדברי בעצל"ד ז"ל:
לא דממ"ש משה ואהרן ובניו וגו' משמע שביום אחד רחצו ממנו והוא ח' למלואים:
בא"ד ותרגומו כו' ר"ל שהקדוש לכהנים מן הכיור הי' לדורות כל ימי המקדש וא"כ אחרי שהספור בכאן ממה שהי' בימי המלואים הרי העמיד המספר את עצמו בזמן המאורע ההוא ואיך יספר א"כ בל' עבר גם מה שנהי' אח"ז ההוא הרי הוא עתידי בערכו לכן צ"ל שאין ו' ורחצו עבר עם ו' החבור רק עתיד עסו' ההפוך ובא העתיד במקום הבינוני להיותו דבר הוה ורגיל:
לב ר"ל שבא בקרבתם בשם תחת בקרבם שהוא מקור:
לח לעיל פסוק ל"ו פיר' בכל מסעיהם נסיעה ממש אבל כאן פירושו חניותיהם שהרי בתחלת הפסוק אמר כי ענן ד' על המשכן יומם וגו' ובמסע לא הי' הענן על המשכן רק בחני':
חסלת סדר שמות בעזה"י