באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר פקודי · פרק לט
כח ר"ל שכאן בא זרות בל' כי פארי המגבעות הוא סמיכות התואר אל המתואר וכבר העירותי למעלה בתחלת פרשה זו. שאם יסמך המתואר אל התואר שלא כמנהג יבוא לפעמים התואר ע"ד שם העצם הוא שם דבר אבל לא בהסמך התואר להמתואר אבל כאן אף שהוא סמיכות התואר להמתואר. בכל זאת בא התואר על שקל שם דבר כי פארי הוא שם דבר. ומפואר הוא שם התואר וז"ש רש"י ז"ל כי פי' פארי המגבעות תפארת המגבעות כי פאר שם דבר ואח"כ כ' שבא כאן השם דבר פאר במקום שם התואר הגבעות המפוארין ותיקן בזה ב' ענינים א' מין הסמיכות הזה היותו סמיכות התואר אל המתואר ב' שבא כאן שם דבר במקום שם התואר
לא כבר האריך בזה רש"י ז"ל לעיל בפרשת תצוה כ"ח פסוק ל"ז יעויין שם. ואולם כאן הוסיף ז"ל עוד שלא יקשה לפי דרכו מה שלא נאמר פתילי תכלת בל"ר ואמר שא"ז שאלה שהרי גם אצל החושן נאמר וירכסו את החושן מטבעותיו אל טבעות האפוד בפתיל תכלת ושם ע"כ היו שני פתילים כמו שמוכיח רש"י ז"ל וא"כ אין קושי' גם כאן ופשוט הוא:
לב ר"ל אלו הי' כתיב כל אשר צוה ד' את משה. הי' כל אשר צוה ד' את משה הפעול אבל עכשיו שכתוב ככל אשר צוה ד' את משה בכף הדמיון מורה שלא שנו מן הצואה להוסיף או לגרוע וא"כ איננו הפעול וצ"ל שחסר הפעול והוא בכח המאמר והפעול הוא המלאכה עכ"ל הרא"ם ז"ל:
ול"נ בכוונת רש"י ז"ל שמאמר ככל אשר צוה ד' את משה איננו דבוק עם ויעשו בנ"י רק עם כן עשו שאחריו שאל"כ לא יתכן מה שאמר אח"כ כן עשו. שבא כאן רק הנדמה ולא הדמוי והדמוי ראוי להיות במאמר א' עם המתדמה וע"כ שמאמר ככל אשר וגו' דבוק עם כן עשו ומאמר ויעשו בנ"י הוא מאמר פוסק לעצמו וא"כ חסר פעל העשי' שהוא המלאכה:
לג ר"ל שמשמעות הכתובים שהביאוהו לפניו איברים איברים ואין זה דרך האומנים לכן תירץ שהוכרחו להביאו כך. לפי שלא יכולין להקימו אלא שקשה שהרי גם משה לא הי' יכול להקימו אלא שהוקם על ידו בנס ומדוע א"כ לא הוקם מעצמו תחלה. וצ"ל שהי' זה כדי להניח מלאכת ההקמה למשה זהו סדר דברי רש"י ז"ל מדברי הרא"ם ז"ל: