אור ברסלב
באר יצחק על פירשי סדר פנחס › פרק כט

באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ

סדר פנחס · פרק כט

פרק כח

יא (ד"ה ועולת) ר"ל למעל' במוספי ר"ה אמר מלבד עולת החודש ועולת התמיד לפי שכולן עולת די בהזכיר פעם אחד מלת לבד אבל כאן שאמר מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד אין נופל לומר מלבד חטאת הכפורים תעשו עולת הללו ומלבד עולות התמיד תעשו חטאת הכפורים וצריך לומר דהכי קאמר מלבד חטאת הכפורים תעשו חטאת המוסף והוא שעיר החיצון ומלבד עולת התמיד תעשו עולות המוספין לכן כתב רש"י ז"ל שבכח המאמר הזה כאלו כחוב בכל אחד מלת לבד בכר נושא ונושא לבדו זהו ביאור דברי רש"י ז"ל מדברי הרא"ם ז"ל בתוספת ביאור:

(ד"ה ונסכיהם) ר"ל כנוי ונסכיהם מוסב על תעשו שבכח המאמר כאלו שעיר עזים אחד חטאת תעשו מלבד וגו' ונסכיהם. ופעל תעשו שבכח המאמר מוסב גם על עולות המוספין שלמעלה לכן אמר ונסכיהם לשון רבים:

וכ' רש"י ז"ל שכל ההכרח לפירוש זה בקרבנות המועדים וראשי חדשים הוא מפני שאין נסכי המוספין מוזכרין כלל כאן אם נאמר שמלת ונסכיהם אינו שב על הציווי רק על עולת התמיד וזה לא יתכן. אבר במוספי החג דלהלן שזכר מקודם נסכי המוספין בהדיא. ע"כ מלת ונסכיהם שב על מאמר מלבד עולת התמיד ומנחתה אף שאמר ונסכיהם בלשון רבים. ע"כ הכוונה על נסכו תמיד השחר ותמיד הערב:

יח ר"ל מה שהפרים מתמעטין והולכין סימן כליה לאומות:

(ד"ה ולכבשים) כבר כ' רש"י ז"ל פסוק י"א ד"ה ונסכיהם שכל נסכיה ונסכיהם האמור בקרבנות החג שמוסבים על התמיד של שחר וערב:

לה ר"ל ומ"ש אח"כ כר מלאכת עבודה לא תעשו הוא ביאור למ"ש עצרת תהיה לכם שהפירוש שיהיו עצורים בעשיית מלאכה:

בא"ד דבר אחר עצרת כ' ר"ל שאם היה בירושלים ביום השביעי להקריב נדרים ונדבות וירצה לאכלם בירושלים בלילה יכול יחזור אחר אכילתו לביתו ת"ל עצרת שיהיה עצור שם כל הלילה ללין בירושלים כן פירש הרא"ם ז"ל מהברייתא דסיפרי:

בא"ד ומדרשו באגדה כו'. רצונם ז"ל בזה ששם עצרת הנאמר על שמיני שר חג הוא לשון חבה ואהבה ומרמז על חשיבות ישראל. וכמשל האוהב אשר ארח לחברה בבית אהובו ומשתעשע עמו ימים אחדים ולבסוף כאשר יבקש להפרד ממנו יעצרהו עוד יום אחד להתעלם עמו כן הוא הדמיון בשמיני של החג שיעצור הקב"ה את בניו זרע ידידיו עוד יום אחד לאחר שכבר חלפו הלכו להם ימי החג ויצאו מן הסוכה וגמרו כל הקרבנות כנגד ע' אומות. א"כ כבר נראה כאלו הגיע העת יציאת ימי השמחה והשעשוע שעשוע נפש במקום ב"ה והפרד מן הדבקות הרוחני והחל התעסק בצרכי הגוף אלא שהקב"ה לרוב אהבתו את ישראל יעצור אותם עוד יום אחד לבלתי הפרד מן הדבקות עמו ב"ה. וא"כ השם הזה שם עצרת מורה החבה ההיא היתירה:

בא"ד ובמדרש כו'. ר"ל שימי החג הם אחר יום הכפורים יום רצון ומחילת עונות. לזה באו אחריו ימי השמחה הגדולים ימי החג ורבוי הקרבנות שבחג הם מרמזין על סעודת השמחה רפי שקרבנות החג הזה רבים על כל קו בנות המועדים ולכך הם פוחתין והולכין כדמיון הסעודות הנעשות לכבוד האכסנאי שדרך ארץ הוא להיות פוחת והולך. ולמדה תורה אותנו בזה דרך ארץ שסעודה הראשונה היא העיקרית לכבוד האכסנאי ובה ראוי בעל הבית להרבות כפי מסת ידו ואח"כ יהיה פוחת והולך בהדרגה כמספר ימים הנכנסין על דרך סעודות השמחה אשר הוכנו בחג הקדוש הזה לכבוד המקום ב"ה והם הקרבנות והוא עד"מ כמשתה הנעשה לכבוד האורח כי אחר שנתרחק הקב"ה ממנו בעון העגל חזר ונתקרבו אלינו ביוה"כ יום הקדוש וע"כ אנו מכינים בימי החג המשתה משתה הקרבנות לכבוד האורח הקדוש כביכול אשר בא לשכון בינינו כן הוא דרך האגדות ההם ברמזי הקרבנות הללו ומה נעים לשמוע:

תוכן העניינים

באר יצחק על פירשי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה