אור ברסלב
באר יצחק על פירשי סדר נח › פרק י

באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ

סדר נח · פרק י

פרק ט

ב בגמ' דיומא אמרינן דלא הוה שריא שכינה במקדש שני כשעלו בימי עזרא דכתיב יפת וגו' וישכון אע"ג דיפת וגו' אין השכינה שורה אלא באהלי שם. ופריך ופרסאי מנ"ל דמיפת קאתי ומשני דכתיב בני יפת וגו' ותירס ותני רב יוסף תירס זו פרס ע"כ הש"ס וזה ג"כ כוונת רש"י ז"ל דלפי שכתב לעיל הדרש הזה בפסוק יפת וגו' וקשה קושית התלמוד מנ"ל דכורש מבני יפת. לכן כתב כאן דתירס הוא פרס אבל שאר שמות בני יפת שהוזכרו כאן לא הי' צריך רש"י ז"ל לפרשם אף שפירשום ז"ל בב"ר ולא כמו שנדחק הרא"ם ז"ל כאן בזה מדברי בעל צל"ד ז"ל:

ח אמרו ז"ל שנרמז רשעתו בכלל ספור שבחו ובכיוצא בזה אין כוונת הדרש להוציא פי' הכתוב מפשוטו:

יא אשור הוא מבני שם ולמה בא ספורו בתוך בני חם ולא במקומו. לזה אמרו לפי שיציאת אשור בסבת רשעת נמרוד. והספור במקומו הראוי:

יד דאי מכסלוחים לבד יצאו ממנו מיבעיא לי':

יח ר"ל שאין הפי' שמשפחות הכנעני הנזכרים למעלה נפוצו אח"כ על הארץ דא"כ למה זכר זה במשפחות הכנעני יותר מכל שאר המשפחות. וע"כ פירושו שהולידו משפחות הרבה מדברי הרא"ם ז"ל:

יט לפי' הא' הכף וה"א נוספין ובואכה כמו בוא והוא שם דבר כמו ביאה ולפי' הב' רק הה"א נוספת והכף לנוכח ואינו שם דבר רק מקור עם כינוי הנוכח והוא לנוכח היודע אותן המקומות:

כ כלשון הזה אמר הכתוב גם בבני שם בספור תולדותם ואמר רש"י ז"ל שכוונת הכתוב להודיענו שבא כל ספור תולדות בני נח להודיע מקור האומות כולם שאף שנחלקו בני האדם לגוים ולשונות שונים. מוצא כולם רק שלשת בני נח האלה המה ולא יותר וכל אותן שזכר הכתוב בבני שם חם ויפת הם אותן שיצאו מהם אומות שונות כי כ"א מן הנזכרים הי' לגוי ולשון בפ"ע. ומכ"א מבני נח יצאו א"כ הרבה אומות ושמות תולדות בני נח הם ג"כ שמות ראשי אומים וכמ"ש גם הרמב"ן ז"ל זהו כוונת רש"י ז"ל כאן:

כא דלמה ייחסו אחר עבר יותר מכל שאר יוצאי חלציו. ואם משום שאאע"ה היה מיוצאי ירכו הלא גם יקטן היה מבני עבר. וא"כ יותר היה לו לייחסו אחר פלג שאאע"ה יצא ממנו ולומר אבי כל בני פלג. לכן פירש"י ז"ל אבי כל בני עבר הנהר:

כה שם פליגה כולל ב' ענינים חלוק הארצות וחלוק הלשונות ולשניהם כוון הנביא עבר בשם פלג. מדברי הרא"ם ז"ל בא"ד ולמדנו כו'. ר"ל שאין לפרש שהיה ההפלגה קודם לידת פלג ותיבת בימיו שב על עבר שהרי ע"כ אפי' בתחלת ימי פלג לא היה ההפלגה כמו שמוכיח רש"י בסמוך שהרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קודם לכן כו' וכוונתו שע"כ אין כוונת ספור כל תולדות בני נח רק להגיד שעם היות מוצא אחד להם היו כולם לאומות ולשונות שונות. וספר אח"כ סבת החלוק הזה שהוא ההפלגה וא"כ ספור לידת יקטן שזכר קודם ההפלגה הוא ג"כ לכוונה זאת שהרי כולם היו ראשי אומים כידוע וא"כ ע"כ לא היתה ההפלגה אפי' בתחלת ימי פלג וע"כ שעבר נביא היה. וא"כ יותר יש לפרש כי בימיו שב על פלג ולפי שלא בא הכתוב לסתום כו' צ"ל שבסוף ימי פלג נתפלגו:

(ד"ה יקטן) מדרך הסברא אינו מנהג לקרוא את הבן בשם שהוראתו לרע ולגנות וכבר כתבו במדרשות ששם מחלון וכליון הנזכר במגלת רות אינו שמם העצמי מעת לידתן רק שם התואר הניתן להם אח"כ. ולזה אמרו ז"ל גם כאן דיקטן אינו רק שם התואר חצר מות על שם מקומו ואינו שם העצם מעת הלידה. ואמנם בטעם קריאת שם המקום חצר מות פירשו בב"ר הובא ברא"ם וצריך למחוק לדעתי סימן ההפסק שקודם תיבת חצרמות שהכל דבור אחד. ולזה לא בא בדפוס ציון המספרי קודם תיבת חצר מות אף שאינו בפסוק אחד עם השם יקטן שהרי חצר מות הוא בפסוק כ"ו. וע"כ שהכל דבור אחד וכלל רש"י ז"ל שני השמות בדבור א' מטעם הנ"ל לפי ששניהם יש להם הוראה נוטה לרוע:

תוכן העניינים

באר יצחק על פירשי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה