באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר מקץ · פרק מד
ב ר"ל כל שאין ארכו לפי ערך רחבו נקרא גביע:
ז ר"ל שאונקלוס ז"ל תרגם לפי הכוונה ולא לפי הל' כדרכו ז"ל לפעמים ופשוט:
ח מלת תורה כוללת גם נביאים וכתובים. שהרי עשרה קלים וחמורים הללו אינן רק קצתן מן התורה מדברי הרא"ם ז"ל:
י וישב רש"י ז"ל מה שנראה לכאורה כסתירה שתחלה אמר כדבריכם כן הוא ואח"כ סיים אשר ימצא וגו' יהי' לי עבד ואתם תהיו נקיים והרי זה סותר לדבריהם שאמרו שכולם יהיו עבדים. ומ"ש רש"י ז"ל עשרה שנמצאת כו' כולם נתפשים הוא כמ"ש הרשב"ם ז"ל שהרי כולכם שותפים עכ"ל. ר"ל וא"כ יש לחשוד שהאחד עשה בעצת כולם:
יב דמדוע לא חפש תיכף באמתחתו של הקטן. שהרי הוא שם בעצמו הגביע באמתחת הקטן וא"כ ידע מזה אבל עשה זה בתחבולה כדי שלא ירגישו שהי' כו' ופשוט:
יג לא אמר בלשון רבים ויעמוסו איש חמורו וכמו שאמר מקודם ויקרעו שמלותם וישובו העירה. אבל בא להורות בלשון זה שבעלי זרוע היו ולא הוצרכו וכו':
(ד"ה וישובו) נ"ל דדיוקו ממה שלא אמר וישובו סתם. אבל אמר וישובו העירה:
טז ר"ל לא ממנו ובסיבתינו הדבר הזה כי יודעים אנו שנא סרח שום אחד מאתנו בדבר הגביע ההוא ובעלילה הושם באמתחת אחד ממנו רק מאת האלקים היתה נסבה בדבר חטא אחר מצא בעל חוב לגבות את חובו ורמז לו בזה שדבר הגביע אינו רק עלילת שקר ובכוונה ודעת הושם בתוך אמתחתינו. כדי להתגולל ולהתנפל עליהם:
טז ידוע הוא בדקדוק: