באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר מסעי · פרק לד
ב (ד"ה תפיל) ואצל הגורל משמש לשון נפילה כמו חבלים נפלו לי בנעימים הפיל פור הוא הגורל:
יז ר"ל כי פעל נחל בקל יוצא לשני שהוא הפעול והוא הדבר הנחול. ובענין שלפנינו הוא הארץ והפועל הוא הנוחל. לכן צ"ל שפירוש לכם בשבילכם אבל בבנין הכבד נחל או בהפעיל הנחיל הוא יוצא לשנים פעולים והם הנוחל והנחלה ואם הי' אומר ינחילו לכם או ינחלו לכם הי' פירוש לכם כפשוטו כי הפועל הוא המנחיל. והנה הנשיאים שהיו במנחילי הארץ יש לכנותם בשם נוחלים ובשם מנחילים בבחינת החלוקה שחולקין גבול כל שבט שיצא עפ"י הגורל למשפחות ושוב נחלת המשפחה לגברים נקראים נוחלים. לפי שבעשי' זו הם שווים להנוחלים שמחזיקין בנחלת המשפחה והגברים בשביל המשפחה והגברים. והם נוחלים בשליחותם ובבחינת שנתברר על פיהם נחלת המשפחה והגברים ובקיצור כי בבחינת הדבור שמבררים זאת נחלת פלוני וזאת כו' יכונו מנחלים אבל בבחינת המעשה שמחזיקין בנחלה להקנותה להנוחלים יכונו נוחלים שהם עושים מעשה הנוחל בשליחותו ובבחינה זו אמר כאן ינחלו לכם ופירוש לכם בשבילכם. וכתב הרא"ם ז"ל שמ"ש רש"י ז"ל כאן ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ולא כתב תחלה לשבטים. לפי שהשבט אינו תלוי בחלוקתם רק תלוי בגורל ולא הי' הברירה בידם לברור נחלת השבט אלו דבריו ז"ל ופשוט:
כט ר"ל כאן אמר לנחל בבנין הכבד וזה בבחינת היותם נקראים מנחילים. כמו שביארתי בדבור הקודם הסמוך יע"ש: