אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ג חלק יורה דעה › סימן לו

באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר

חלק יורה דעה · סימן לו

סימן לה

להמופלא בתורה ויראה, עסקן במצוות ואיש חמורות כו' מו"ה דניאל שטערנפעלד נ"י טשערנאוויץ

מכתבו קבלתי, וישמח לבי גם אני, מהתעוררת של כ"ת, בצירוף עוד אנשים חשובים, מקהלה הנכבדה, עיר טשערנאוויץ, לייסד חבורה בשם ״ליגת הצדק״ ותכליתה שילכו ב' חברים, בכל לילה ללון אצל חולים. ולפקח על עניניהם, ויבקש ממני לבוא במכתב התחזקות והתעוררת לזה, הנני והנני כי חבר אני לכל אשר יראוך, ולהיות נמנה לדבר מצוה רבה כזו, הגדולה לפני ה' ואדם.

והנה פתח דבריו יאירו בלשון צדיק, גאון ישראל וקדושו החפץ חיים ז"ל, בספרו אהבת חסד, בזה"ל, ואגב אחוה לכל מה שראיתי עוד חברה קדושה, שנתייסדה מקרוב באיזה קהלות ודבר נחמד הוא מאוד. ובשם לינת צדק נקראת, והוא שיש אנשים נבחרים עפ"י הגורל מחברתם על כל לילה ולילה ללון אצל החולה, לפקח על עניניו, אם הוא צריך להושיט לו איזה רפואה, או שאר דבר הצריך לו, והוא תועלת גדול לכמה ענינים א) עושים בזה חסד עם החולה גופא, כי אנשי הבית כבר עמלו כמה ימים עבורו, והתנומה מונח על עפעפיהם ואין להם כח להיות ניעורים כל הלילה עבורו. ב.) עושים בזה רב חסד עם אנשי ביתו הבריאים שלא יחלו, כי לפעמים מרוב הדאגה ורוב העבודה יום ולילה, גם אנשי ביתו נעשים חולין עי"ז והנה מה יקר הוא החסד הגדול שנעשה ע"י חברה קדושה הזו. וכלול בה כל המדות טיבות הנמצאים בצדקה ובחסד, כי עושה בזה צדקה וחסד עם החולה וכל ביתו. וגורם להצלת נפשות רבות וכמש"כ, כי אפילו אם החולה הוא בע"ב ג"כ הוא טובה גדולה, כי לפעמים לא ימצא מלשכור איש לשרתו, ואפילו אם ימצא אחד, גם הוא מתייגע לעמוד על משמרתו יום ולילה גם כשהחולה רואה שהכל דואגים עבור בריאתו, ומשתדלים ברפואתו הוא לו למשיב נפש ממש, ואשרי להעיר שנמצא בה בעלי חסד כאלו. עכ"ל צדיק ככסף נבחר.

ובלשון חכמים מרפא. לפרש בזה הקרא (ישעיה נ"ז) בורא ניב שפתים' שלום שלום לרחוק ולקרוב:

אמר ה' ורפאתיו, אשר שלום שלום שנאמר בכפילא, וכן לרחוק ולקרוב, צריך ביאור, ודברי חז"ל בזה (ברכות ל"ד) ידועים המה. וגם לשלב את החתימה, שהוא אמר ה' ורפאתיו, שיהיה מעין הפתיחה, של בורא ניב שפתים ומאז פירשתי, כי שלשה כתות המה בבני אדם, לדין האמת והשלום, יש הטובים בלבם, וע"י יראת ה' ולבם הטוב, לא יעלה כלל על לבם הטוב, לעשות רע לשים אדם בעולם, ומכל זאת אין מעצור לרוחם לריב עם בני אדם, וכשבאים לכלל כעס יבואו לכלל טעות לאמור ולגזם. כי יעשו כך וכך. אמנם הוא אך מהשפה ולחץ, כי לבם בל עמהם כאשר ידברו, ואלו המה כשלום למרחוק ולא בקרוב, כי פנים אל פנים במריבה המה. כת השניה המדברים בשפתי חלקות בשלום וריעות עם חבריהם כל עוד שהם קרובים להם, ובעוד פסיעות אחדים שילכו מהם הלא כל רע ידברו עליהם אומרים ועושים. כל מה שביכלתם, יען כי לבם מלא רע ומרמה, ואין יראת ה' נגד פניהם, ועליהם נאמר (משלי כ"ח) כסף סוגים וגו', שפתים דולקים ולב רע, בשפתיו ינכר שונא, ובקרבו ישית מרמה, אשר אלו המדברים בלב ולב, המה רעים וחטאים לפני ה' ואדם השלם, אולם מה טוב ומה נעים. כתה השלישית האוחזת בשני השלומות כלומר אשר כלבם המלא יראת ה', ואך טוב יחשובו לעשות לפני ה' ואדם, כן גם פיהם ולשונם בלשון חכמים, אשר בנחת נשמעים, והוא שלום של אמת, תוכו כברו. וברו כתוכו, שניהם כאחד לטובה שווים – וכעין זה שלשה המה גם בבריאת הגוף, יש אדם אשר אברים החיצונים ונראים, המה חולים, והפנימים בריאים מגביל לאיש הרע בפה וטוב בלב ויש אשר אברים חיצונים המה בריאים ואברים הפנימים שהנשמה תלויה בהם המה חולים. המגביל לטוב בפה ורע בלב שממנו תוצאות חיים, ואלו המה אשר בגוף ונפש יחשבו לחולים מסוכנים, והשלם באמת לטוב הוא, בשבת אחים אלו הפה והלב, אברים הפנימים והחיצונים כולם כאחד טובים, שלימים ובריאים וזה בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב כי א' ברא ועשה את האדם ישר תוכו וברו לטוב וחיים. שפתים עם הלשון קולמס הלב להיות בהם שלום בכפלים, בעת שרחוק מחבירו מחשבת לבו רק לטוב יהיה עליו כל היום וכן בעת שהוא עמו בקרוב, ידבר עמו בשלום ונחת והקב"ה משלם מדה כנגד מדה, כאמרם ז"ל, לזאת זה אדם השלם ישא ברכה, כי אמר ה' ורפאתיו. גם בגופניות להיות שלם בגופו, באברים:

פניעים וחיצונים. והוא האיש אשר יזכה לטובה כפולה, לגוף ונפש גם יחד.

ובדברי האי סבא קדישא החפץ חיים, פנים חדשות יבוא לביאור זה הקרא, כשנעורר קצת בראשית, בהלכה הפסוקה. בטוש"ע יו"ד סי' של"ה מצוה לבקר חולים הקרובים וחברים נכנסים מיד. והרחוקים אחר ג' ימים המבוארת במס' שמחות ובירושלמי סוף פ"ג דפאה, בזה"ל. איזה הוא שכ"מ כל שלא קפץ עליו החולי, דרך הארץ הקרובים נכנסים אצלו מיד, והרחוקים נכנסים אצלו לאחר ג' ימים כו', דלמא ר"ה ר"פ ר"ח סלקין למבקרא לר' יוסי בתר תלתא יומין, אמר לון בי בעיתון לקיימא מתניתא, וכ"ה בירושלמי פ"ו דגטין, ופי' הק"ע ופ"מ כפי' הב"י ז"ל שם ביו"ד בלשון בתמיה – יעיון בהגהות מהרל"ח ובשי"ק שם בגטין וביד שאול ביו"ד שם רוצים לקיים האי ברייתא שלא לבקר מקודם ג' ימים, ומפני שהיו חביריו – ובק"ע שם דת"ח כקרובים זה לזה – א"ל כן שדינם כדין הקרובים ומיודעים יעו"ש, והרמב"ם ז"ל בפי"ד מה"א ה' ה' כ' ארך, כי אין מבקרין את החולה אלא מיום שלישי והלאה, ולא חילק בין קרובים לרחוקים, והכ"מ שם עמד בז וכ' ואמרי' שם שקרובים וחברים נכנסים מיד, ולא ידעתי למה השמיטו רבינו ואולי י"ל בטעם השמטת הרמב"ם ז"ל, דיצא לו זה מבלי לחלק מהא דאמרי' בברכות נ"ה ע"ב, מאן דחליש יומא קמא לא לגלי, כי היכי דלא ליתרע מזליה כו', כי הא דרבא כי הוה חליש, יומא קמא לא מגלי, מכאן ואילך א"ל לשמעיה פוק אכרז כו', לבעי עלי רחמי כו', אשר לפירוש הפשוט נראה דיומא קמא לא גלי לשום אדם גם לקרובים וחברים והירושלמי דר"ה כו' מבקרין לר"י בתר תלתא יומין א"ל בי בעיתין מקיימין מתניתא, יפרש כדרכו בכ"מ לפרש כפשוטו דר"י א"ל דגם בי אשר אנו חברים מקיימין מתניתא לאחר ג' ימים, כי לא ס"ל לחלק בין קרובים לרחוקים והמה בתראי, ומעשה רב. לזאת פסק הרמב"ם ז"ל כוותם והטוש"ע ורובם ככולם מהפוסקים, מפרשים דברי הירושלמי בלשון בתמיה, ולישנא דגמ' ברכות יפרשו יומא קמא לא לגלי כלומר בפרסום לרחוקים כי הא דרבא כו' מכאן ואילך א״ל לשמעיה, פוק אכריז כו' הכרזה ברבים גם לרחוקים. ואך בדרך זה דהכרזה, יומא קמא לא גלי. אבל גם ביומא קמא היה מן המודיעים לקרובים וחברים, כי המה מיד נכנסים וכדאמרן.

והנה הני שלשה ימים טעמא בעי, והשבו"י בעיון יעקב ז"ל נדרים מ' עשה סמך לזה, באמרו כי זה כוונת רש"י ז"ל ריש פ' וירא לבקר את החולה אר"ח ב"ר חנינא יום שלישי למילתו היה כי אין מבקרין קודם לכן וליכא למימר שהכביד עליו החולי שהרי וירץ לקראתם יעו"ש, ובזה אקדים מה שיש מהדיוק ברמב"ם ז"ל שם ה' ב', שכ' וז"ל וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה שנאמר וירא והנה שלשה אנשים, הלא בשבת קכ"ז. ושבועות ל"ה, אמרי' כמאן אזלא הא דאמר ר"י אמר רב גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני השכינה, כמאן כאותו זוג, וזה סובב על הנאמר שם כל שמות האמורים בתורה באברהם קודש, חוץ מזה שהוא חול, שנאמר, ויאמר אד' אם נא מצאתי חן בעיניך, חנינא בן אחי ר"י וראב"ע משום ר"א המודעי אמרו אף זה קודש ופיר"ח ז"ל וז"ל וקיי"ל כוותייהו דהא רב אמר כוותייהו, דאמר כו' שהניח השכינה, ואמר אל נא תעבור מעל עבדך והלך להכניס האורחין, פירוש לפירושו, כי סד״א דהלכה כתנא קמא שנאמר בסתם שהוא כרבים כידוע, ועוד כיון דעל החולקין שם זוג עליהם נכנס קצת תחת סוג, דאין הלכה כשיטה, אך כיון דרב יהודא בשם רב הכריע כן קיי"ל כוותם דזה השם הוא קודש וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' יסוה"ת וא"כ טעמא בעי למה לא הביא הרמב"ם ז"ל קרא זה דאל תעבור כנאמר בגמ' ולזה י"ל דדרך הרמב"ם ז"ל לנקוט טעמא או קרא דהכל מודין בו וכמש"כ הלח"מ בפ"א מה' נזירות ה' י"ג, ולזאת נקט קרא זה של וירא והנה שלשה אנשים. אשר גם לת"ק שהוא חול יש מקום לזאת הדרשה. אמנם צריך ביאור איך יש מקום לימוד מקרא דוירא וגו'. ונראה לאמרם ז"ל (יבמות ק"ה) המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה. והטעם כיון ששכינה הקדושה כנגדו. אין להסתכל בשאר דברים. מבלי להסיח דעת מקבלת פני השכינה. ובכן באותה שעה אשר וירא אליו ה', בהתגלות אור גדול דפני השכינה. נאמר וירא והנה שלשה אנשים השאלה גדולה, איך אברהם אבינו, הסיב אז גם כרגע את הראיה לדבר אחר לראות שלשה אנשים. והלא הקב"ה המליכו גם על שתי עינים (נדרים ל"ב) ועכצ"ל יען כי גדולה הכנסת אורחים. יותר מהקבלת פני השכינה. ומיושב לשון הרמב"ם ז"ל, וכתבתי דבור זה בכוונה לעורר אתכם גם על הכנסת אורחים והאריך בזה הדבור באהבת חסד, וכ' שכבר נהגו בכל ישראל, לעשות חברה הכנסת אורחים המתחזקים במצוה זו ואשרי חלקם, ועל הרבים בוודאי יש חיוב בזה שיהיה להם מקום מיוחד ללינת האורחים יעו"ש באמרי קודש. ומצוה גוררת מצוה. שיעלה בידכם לתקן מלון אורחים, וחברה לינת צדק אשר שניהם כאחד טובים וישרים לפני ה' ואדם.

גם המהרש"א ז"ל בח"א (ב"מ פ"ו) כ' כדברי העיון יעקב, בטעמא דיום השלישי למילתו היה, יען דכן אמרו דאין מבקרין את החולה עד אחר ג' ימים יעו"ש אם כי פשטות הלשון של חז"ל בירושלמי ובטוש"ע יו"ד שם לאחר ג' ימים בתר תלתא יומין, נראה לאחר שיעברו ג' ימים וביום הרביעי לבקר דעת רבותינו המהרש"א שבו"י ועוד מפרשים ז"ל, נראה דמפרשין כאן כהא שנאמר בקרא, וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר, ומכל זאת אר"ש (נדה ס"ז) אחר מעשה תטהר כיון שספרה מקצת היום של ז' תטהר ע"י טבילה מדין התורה, הרי דלשון אחר יתפרש גם במקצת היום ככולו. כן הכא לשון חכמים אחר ג' ימים יתפרש על יום השלישי דמקצת היום ככולו ובזה יש ליישב דברי הב"ח וט"ז ביו"ד שם שכ' בטעמא דאין מבקרין את החולה אלא מיום שלישי והלאה, כי היכי דלא ליתרע מזליה להטיל עליו שם חולי כשיכנסו לבקרו מיד גם הרחוקים, וכהא דאמרי' בפ' אין בין המודר רבא יומא קמא דחליש, אמר לא תיגלי לאינשי, דלא ליתרע מזליה כו' יעו"ש, אשר לכאורה אינו מובן ממקום שבאת מהא דרבה הלא חזי' דלא קפיד אך על יומא קמא וביום השני אמר לשמעיה פוק אכריז כו' א"כ להאי טעמא גם הרחוקים יבואו ביום השני לבקר, ולהאמור דביום השלישי בעצמו נכנסין גם הרחוקים י"ל כמו דביום הראשון דחלש רבא אמר לא תיגלי לאינשי, מבלי להטיל שם חולה. כן יום השני שהוכרז ונודע אז גם לרחוקים דרבא חלש, אצלם זה יומא קמא. אשר עליהם מבלי להטיל ביומא קמא שלהם שם חולה והולכין ביום שני מידיעתם שהוא יום השלישי הזמן לכניסה של הרחוקים וא"ש.

ויש מקום לטעם חדש. להגבלת הזמן של ג' ימים לרחוקים לדברי החפץ חיים ז"ל באמרו בדבריו הברורים, כי הביקור חולים של לינת לילה' עושה בזה חסד עם החולה, וגם עם אנשי הבית הקרובים אשר תנומה על עפעפיהם ואין להם עו כח בלילה להיות נעורים, ואר"י (שבועות כ"ה) האומר שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו, וישן לאלתר ולזאת לאתר ג' ימים גם ביום השלישי אשר עוד מעט נראה וסמוך אור ליל רביעי וא"א עוד לבני הבית והקרובים להיות נעורים כל כך. יבואו הרחוקים להחיותם, ולא רחוק הוא אך קרוב הדבר לרמז זה בשלום שלום לרחוק, ולקרוב ולפרש הקרא בורא ניב שפתים, בזמן אשר אנשי הבית והקרובים המה בבחינת שפתי ישנים ואינם דובבים אז בכלל המצוה מהבורא ית״ש של והודעת להם וגו' ילכו זה ביקור חולים (ב"מ ל') יהיה גם הבריאה של ניב שפתים מאחרים אשר ילכו ויבואו שמה ללון, וגדולה היא מאוד שעושין בזה שלום בכפלים. שלום לרחוק יציין את החולה אשר הבאים יושבין קצת רחוק ממנו כאשר חכמים יגידו (שבת י"ב) בהגבלת המקומות של המבקרים ובחולי ראש ע"י ניב שפתים ודבורא קשיא ליה צריכין לישב בבית החיצון (כבנדרים ויו"ד שם) ועושין חסד להחולה שהוא לרחוק, וגם ולקרוב חסד גדול לאנשי הבית והקרובים אל החולה, וכאמרי נועם של החפץ חיים – ועוד בזה במקום אשר קודם עשיית החבורה, זמן הבקור להם, לאחר ג' ימים כרחוקים. בעשיית אגודת החבורה של לינת צדק הרחוקים נעשו קרובים, אשר הקרובים והחברים נכנסין מיד, ונשכרים הרבה גם ע"י זריזת עשיית המצוה ומדה כנגד מדה שכרם משמים אשר ישועה שנראה רחוקה נעשית קרובה לבוא, כי אמר ה' ורפאתיו, בסגנון הרופא לשבורי לב, הכולל כל הישועות, והקב"ה אומר ועושה מיד להיות מצמיח ישועות ובורא רפואות כהרף עין, לטוב להם ולבניהם כל הימים.

והנה ההתעוררת וערך פרשת גדולת זאת החבורה של לינת צדק כבר באלו הדברים נאמרים ומבוארים, ובאמת כמעט למותר יחשב, להאריך ולחזק דבר אשר אינו צריך חיזוק, כי מי הוא אשר לא ידע ויבין גודל ערבה והתועלת כי רב הוא מצוה דרבים ולעולם ולהחיות נפשית רבות אשר כל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא (סנהדרין ל"ז) מצוה שנאמרה בה שלום וכי טוב בכפלים לבריות ולשמים לזאת הנני אך באלו דברים האחדים לכת"ה ולכל אלו החשובים המתעסקים בהתייסדות זאת החבורה דכן בחבורה של הכנסת ומלון אורחים. גם לרבות כל אנשי העיר התורנים יראים וחסידים, נגידים ונכבדים שבתוך קהלה הנכבדה עיר טשערנאוויץ, אשר צדק ילין בה, כי איש את רעהו יעזורו, בהתחזקות וזריזות לדבר ה', לייסד החבורה בשמה הנאה לה לינת צדק' וכל המרחם על הבריות מרחמין עליו משמים, לזכות לברכה המשולשת בתורת א' חיים וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה לראות במהרה בבנין ציון וירושלים ידידם המוקירם המצפה לישועה קרובה לכל בית ישראל ע"י ביאת במשיח צדקינו ובנין בית מקדשינו משמים, ונזכה להיות כולנו ביחד בארצות החיים.

ובזה אחתום את שמי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה