באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק יורה דעה · סימן לא
להתורנים יו"ש כו' השו"ב נ"י בעיר בארלאד.
מכתבם קבלתי, ובדבר שאלתם בזה"ל. באנו כשואל מפני היראה. בדבר מה שקרה במחנינו, אשר אחדים מהקאמיטעט, הרשו לאיזה אנשים עניים. אשר עברו עליהם. המים הזדונים ונשטפו ממי הבארלאד, לבנות להם בתים בתוך הבית הקברות הישנה, כשלש מאות שנה, העומדת בתוך העיר והנה כאשר נשמע בין החיים נעשה רעש גדול בעיר והלכנו גם אנחנו לראות, וזאת אשר מצאנו ראינו בית אחד נבנה על שני קברים, ובית אחד על קבר אחד ועוד אחרים והבתים כבר נגמרו כי נעשה במהירות היותר אפשרי סמר מפחד בשרינו כו' ואנחנו לא נדע מה נדון בזה, כו'. ע"כ שמנו פנינו להוד כבוד ת"ה להורות לנו איך נתנהג בזה הקאמיטפט וכל בני העיר מצפים לקראת תשובת כת"ה, ובטחונינו אשר בוודאי ישיב לנו כת"ה במהרה כו' עכ"ל השאלה.
הנה רעדה אחזתני בקראי את מכתבם מפרצה הנוראה, אשר כמעט מעולם לא נשמע כמוה. ויש זה עשות חסד עם החיים והמתים, לזאת הנני בתשובה קצרה. על אתר. כי האיסור בזה הוא בחוט המשולש, ראשית מסוגיא דסנהדרין מ"ז, ואיפסקא בטוש"ע יו"ד סי' שס"ד סעי' א' קבר של בנין אסור בהנאה, אבל קרקע עולם של קבר אינו נאסר בהנאה, וי"א דהקרקע שלקחו מן הקבר וחזרו ונתנו עליו דהוי תלוש ולבסוף חברו אסור בהנאה, אשר בכגון דא, דיעה א' במחבר. וי"א בהרב הוי ספיקא דדינא. לדעת הפמ"ג ביו"ד בכללים להוראות או"ה סי' ג', ובספרי שו"ת באר חיים מרדכי ח"א סי' נ"ב ובח"ב סי' ל"ג כ' בזה יעו"ש ולפ"ז לרובם ככולם הסוברים, דאיסור הנאה מקבר הוא מה״ת כמבואר בפירש"י ז"ל שם בסנהדרין מ"ז ע"ב, הובא בב"י ביו"ד ס"ס שס"ד, ובכ"מ בפ"ח מה' ט"מ ה' ה' דכ"מ דמספקין בביה"ק דינו כביה"ק יען דאסור מה"ת וכמש"כ בשו"ת מהרש״ם ז"ל ח"א סי' מ"ג יעו"ש. וא"כ יש כאן ספיקא דאוריתא להחמיר, כדעת הר"י שהובא ברמ"א ז"ל שם. בשם וי"א, ורבים המה החוששים לדעת הר"י ז"ל ויש בזה איסור הנאה.
שנית גם לדעת הטור והפוסקים החולקים על הר"י – יעיון בשו"ת אמרי יושר ח"ג סי' נ' מש"כ בשם החו"י ושו"ת ב"ש דעיקר לדינא כטור – הלא יש בזה עוד איסור נוסף, המבואר בש"ס מגילה כ"ט ואיפסקא בטוש"ע שם סי' שס"ח בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש כגון לפנות שם או לאכול ולשתות שם כו' כו'. ואם כי לרעת והרמב"ם ז"ל בפי"ד מה' אבל, ה' י"ג גם זה משום איסור הנאה הלא אנן קיי"ל כאשר ביארו הב"י ורמ"א ז"ל שם דעיקר האיסור בזה משום כבוד המתים, גם במקום שאין כאן איסור הנאה יעו"ש, והוא איסור המבואר בש"ס ומוסכם מכל הפוסקים – ועוד בה שלישיה, משום גזל המצר שהוחזק לרבים וגם אין מוכשר לישראל מחמת הכהנים שאסורים לבוא הביתה, וכאשר ביאר בארוכה איסור זה הגאון הקדוש בעל באר מים חיים בשו"ת שבספרי סידורו של שבת יעו"ש ובשו"ת דבר משה מהד"ת סי' י"ט באריכות.
כלל גדול הוא. כי בדבר הפשוט לאיסור, אין לפלפל ולהאריך, ובזה הלא האיסור פשוט כפול ומשולש בש"ס ופוסקים, בהלכות פסוקות וברורות, ואך באזהרה בכח התורה, ובקריאה של חבה הנני לכל בני העיר ולהמנהלים אנא שימו אל לבכם, ובינו את אשר לפניכם, גודל פריצת גדר החומרי והמוסרי שיש בזה לחלל כבוד המתים אשר בשמותיהם צרורות כבר בצרור החיים. הלא תדעו כי מלבד האיסור שיש בזה עפ"י דת תוה"ק, עוד סכנה מרחפת על אלו שישרו באלו הבתים, וגם חלילה על כל אנשי העיר, אשר בידם למחות, כי כל מי שיש בידו כו' וכאמרם ז"ל, חוסו נא על כבוד נפשות המתים, ונפשות החיים וזאת עשו וחיו לסתור במוקדם האפשרי כל אלו הבתים שנבנו על אלו הקברים, כי באמת אין כאן עשיית הטוב לעניים אדרבה לרע להם שלא יהיה חלילה בתיהם קבריהם, והחזקה ביד העניים לא יהיה באיסור ובחילול כבוד המתים שהיא סכנה לנפשותם, אך בהיתר ובכבוד במקומות אחרים לבנות להם בתים, ולהחזיקם בדרד הטוב והחיים ובוודאי תשמעו לקול התורה וכן תעשו, כי הוא חייכם. ובזה אחתום את שמי. חיים מרדכי