באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק יורה דעה · סימן כט
להרה"ג כו' מו"ה אפרים לנדא נ"י רב בבאקארעשוט.
בדבר שאלתו שאלת חכם, באחד שנולד לו בן בכור, והוא לא ידע מה הוא אם כהן או לוי, לא מצדו ולא מצד אשתו, איך יתנהג עם פה"ב, וכת"ה הביא דברי הצ"צ המובא בברכ"י ופת"ש סס"י ש"ה, ולעומת זה הביא מספר שערי רצון מרב מברוקלין – אשר לא ראיתיו – בכגון דא לקיים המ"ע דאורייתא, במתנה ע"מ להחזיר ובלא ברכה – הנה בגוף סברת ודברי הצ"צ יש לפלפל טובא, עיי' ביו"ד שם ובהגהות יד שאול ובנ"צ, וביד אברהם סעי' י"ב, ובמש"כ בספרי חי' בן יאיר על ש"ס בחי' לערכין ז' באריכות הנוגע לזה ע"ש, ועיי' בכורות נ"ח ד"ה הרי זכה, וברא"ש ותוס', ולפי הגהת רש"ש גם התוס' לא יחלוקו בזה, והרי"ט אלגאזי ז"ל שם באות ס"ז הרחיב הדבור בזה הרבה, וכ"ה בש"ע שם סעי' י"ט. ה"ה בספק פה"ב צריך להפריש מכח ספיקא דאורייתא לחומרא, אך לעכבו לעצמו, והא דבסעי' י"ג לא ביאר זה הש"ע, יען דזה תלוי אם ירצה הכהן במתנה ע"מ להחזיר, משא"כ בסעי' י"ט ע"ש ובשו"ת יעב"ץ ז"ל ח"א סי' קנ"ה, הוסיף עוד לאמור דשפיר האידנא לפדות בע"מ להחזיר לכתחלה כו' ומה"ט נמי בן הכהנת ולויה יש לפדותו עכשיו מספק, דמ"ש מכל ספיקא דאורייתא, דכל מאי דאפשר לתקוני מתקנינן, לצאת ידי ספק בכל טצדקי דאיכא למיעבד, אשר מזה מבואר כי דברי ״שערי רצון״ המה לרצון בכגון דא לקיים המ"ע דאורייתא. מספק בלא ברכה, ובמתנה ע"מ להחזיר, וצ"ע בזה כי כתבתי לפום רהיטא הנלע"ד. חיים מרדכי