באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק יורה דעה · סימן כג
להרה"ג חו"ב וכו' מו"ה משה קאפל כ״ץ נ״י אבד"ק רומינענקא בסרביא.
מכתבו הגיעני. ובדבר שאלתו בזה"ל. הנה לדאבונינו בעוה"ר נפרץ הדבר שרבים מעם הארץ מבני עמנו מורים היתר לעצמם ליקח בשר מסלאים שלא נבדקו הריאות שלהם. שכמובן שוחטים אותם רק בשביל אינם יהודים. בכדי להציל הטבחים מאיסור נחירה ויש מהמון העם בכדי להפטר מתשלומי מכס הבשר כמובן בשר שנבדק עולה פי שנים המכס שלהם. הם קונים הבשר ההוא שלא נבדק וכו' ועי"ז הם נכשלים גם בבשר שאינו מנוקר וכו':
ושאלו השובי"ם אם יש לצוות להקצבים שעכ"פ ינקרו אותו בכדי להציל את העוברים עכ"פ מחוטים וקרומים האסורים של חלב ודם. עכ"ל שאלתו שאלת חכם עם התשובה יחד כי דעתו לאסור. והביא מתשו' הריב"ש ז״ל שהובא בבה״ט ריש ה' נדה לענין טבילת בתולות. כן גם הכא כשיראו שמנקרים הבשר שלא נבדק יבואו להקל ביותר ויאמרו כבר התירו חלילה פרושין את הדבר. וא"צ לבדוק הריאות כלל. ואין לנו לתקן את הרמאים ולסייע ידי עוברי עבירה וכו' עכת"ד כת"ה.
הנה דעתו דעת תורה להלכה ברורה דקיי"ל כרשב"ג ב"ק ס"ט. דאמר בד״א בשביעית דהפקר נינהו אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו וכו' כמבואר ברמב"ם ז"ל פ"ט מה' מע"ש ה' ז'. ולהסתירה מהסוגיא דשבת ד' וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך. להא דאמרי' בעירובין ל"ב דניחא ליה לחבר דליעבד איסורא קלילא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבה. האריכו בזה התוס' בשבת שם ופסחים פ"ח גטין מ"א ושאר ראשונים בחידושיהם שם. ובב"י ז"ל באו"ח סי' ש"ו ד"ה כ' המרדכי רפ"ק דשבת. הביא פלוגתא דתוס' ורשב"א ז"ל ובש"ע שם סעי' י"ד איפסקא כשיטת התוס' יעו"ש בט"ז מג"א ופמ"ג ואחרונים. והעולה משם להלכה ה״א. דלכל השיטות וחילוקי דיעות שיש בזה. בפשיעה אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך. והמלצתי על זה. כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם. ולא יטו מדרך התורה שהוא דרך ה' הטוב והישר לעבור אפילו איסרא קלילא. בעת אשר ופושעים יכשלו בם כי כשלונם אם שהוא כשלון הרבים. כשיבוא מפשיעתם אז אין אנו אחראין להם. ושפיר אמר כת"ה שאין לנו לתקן הרמאים. ועוד לסייע ידי עוברי עבירה שמקלקלין את מכס העיר. ובפרט זה מהאיסור דמסייע וע"ע הארכתי בספרי שו"ת בח"מ ח"א סי' ל"ה יעו"ש. ולא זו אף זו כי יתרבה עוד עי"ז תקלה גדולה. כשיראו שמנקרים הבשר שלא נבדק יבואו להקל ביותר ויאמרו כבר התירו חכמים את הדבר, ולבטל חלילה תקנת חז"ל של בדיקת הריאה דטלאים. ישתקע הדבר ולא יאמר. והס מלהזכיר כזאת לצוות להקצבים לנקר. הלא ידועין המה דברי העקידה בשער כ' כי חטא גדול שנעשה שלא ברשות בי"ד כל ישראל נקיים. אבל חטא קטן הנעשה ברשות בי"ד הוא חטאת כל הקהל יעו"ש באריכות ובהסבר לשון צדיק ככסף נבחר. הובא להלכה בהגהות המהרש"ם ז״ל בספר ארחות חיים סי' תקנ"א לענין הצנעת הסכין של שחיטה מר"ח אב עד אחר ת"ב במקום דיש חששא דעי"ז יפרצו קלי הדעת והדת לאכול טרפות. והרחיב בזה הדבור. ואם כי הוא דן אך במנהגא שחין בזה סרך איסור בא למסקנא דאין לבטל מנהג קבוע בשבילם יעו"ש. על אחת כמה וכמה בנד"ד הנוגע לתקנת חז"ל של בדיקת הריאה אשר עי"ז שיראו כי הקצבים מנקרים בשר טלה שלא נבדק בוודאי תתרבה התקלה יעיון תב"ש סי' כ"ג ס"ק כ"ה שכ' דלא ישחטנו הישראל שלא יבא לידי תקלה והביא מגמ' עז י"ג ונשחטיה משחט אתו בהו לידי תקלה יעו"ש. והפרצה להקל ולזלזל חלילה באיסורא דרבנן באכילת בשר טלה בלא בדיקה – ובכן כת"ה בכח מרא דאתרא ימחה בזה בכל עוז מבלי לנקר. ולעשות. הכרזות ולהודיע ולהזהירם על זה שלא יטמטמו את לבם באכילת טלאים בלתי נבדקים. אשר המה מעיקר הדין כטריפה ואסיר לאכ״ם ומאוד הפליגו חז"ל העונש של העובר על דברי חכמים וכל השומע דבריהם המה דבקים בעץ חיים וישראל קדושים המה לשמוע בקול תורה.
ומה שהעיר כת"ה לבאר לשון זוה"ק ויקרא מ"ז ע״ב: איוב על ב"נ דאוליף חכמתא למילף זעיר מן שטותא ולמנדע להו כו'. והיינו דר"ה סבא כד הוו כו' הוי מסדר קמייהו פרקא רשטותיה וכו' הנה לדעתי אין הכוונה כאשר כ' בשם אחד לפרש שהוא כהא דרבה שבת ל"ו מקמי כו'. אמר מלתא דבדיחותא וכו' דהאי מלתא דבדיחותא ג"כ בדברי תורה היה ואך לחדודי ולא להלכה. וכמש"כ הפ"י ז"ל בהקדמה ואין זה חלילה בכלל מילי ד"ש ואדרבה נכלל בתורה שנקראת טוב וכאמרם ז"ל בירושלמי בשלהי ברכות פיטמיא דאורייתא טבין וגם יסכר פי דובר שקר ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, לאמור כי זוה"ק התיר חלילה לעיין לפרקים בספרי מינים ימ"ש. ושפיר עביד כ"ת דמחי ליה במאה עוכלי ואין לנו אלא דברי א' חיים של פסק הרמ"א ז"ל ביו"ד סי' רמ"ו דמותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי מינים אשר מבואר כי בספרי מינים גם באקראי אסור. ויעיון בהגהות רש"ש סנהדרין ק' ע"ב. אך פירוש האמיתי הוא דסובב והולך על חכמות הטבעיות וחיצוניות אשר כמילי דשטותא המה נחשבים נגד אור תורת א' חיים חכמת אמת אשר בהם מותר באקראי והמה פעמים רבות נצרכים ללימוד התורה, וע"ד שאמרו חז"ל על כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכמבואר זה באריכות בספרים קדושים.
החידושי תורה בהלכה ואגדה אשר שלח כת"ה אלי לשום עיני עליהם ראיתי בהם דברים ישרים בהשכל ודעת נאמרים ובנוים על אדני הש"ס והפוסקים. השי"ת יהיה בעזרתו להוציאם לאור עולם.
דברי חיים מרדכי