באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק חושן משפט · סימן סז
לגיסי התורני וירא ה' כו' מו"ה מנחם מענדיל מאריף (נ"י) ז"ל פאריז.
לתשובת שאלתך, הנני בקצרה. שעבודא דר"נ מונתן את אשר לו. בכתובות נ"ט ובכמ"ד, היא הלכה פסוקה בטוש"ע חו"מ סי' פ"ו. ובירור החוב צריך להתברר ע"י בי"ד או כששניהם מודים וכמבואר שם יעו"ש. אם דהמוכר חייב עוד לאחרים ואיכא בזה משום תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים דלא קנה. כמבואר בב"מ י'. ואיפסקא בטוש"ע חו"מ סי' ק"ה יעו"ש כל פרטים הנאמרים בדין זה הלא כי הלוה בעצמו תפיסתו לא מהני. מ"מ כל עוד שלא נעשה אצלו שעבודא מאחרים התובעים. יכול לתן את שתחת ידו לכל מי שירצה כבחו"מ שם סעי' ג' ובסמ"ע סק"א. ובכן הרשות בידך עפ"י התורה ליתן את מה שתחת ידך לידידך – נוסף על זה שיש לך טוה"נ בזה אשר כשכר שליחות יחשב דבזה יכול לתפוס גם עבור אחרים. וכמש"כ השיך שם בסק"א יעו"ש ובפת"ש סק"ד בשם הק"י ותבין.
אך יען כיון שבא להפרע שלא בפני בע"ח שים עיניך בחו"מ סי' ק"ו, לראות כל התנאים הנאמרים בזה, וגם יוכל היות כי לאחר שיצא ממאסר יבוא עמך במשפט בערכותיהם, הוא או אחרים, לזאת לדעתי שב ואל תעשה עדיף, והמעות יהיה מונח תחת ידך עד אשר תדע בבירור איך לעשות בזה שיהיה לטוב לך ואחחום בטוב את שמי חיים מרדכי