אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ג חלק חושן משפט › סימן סו

באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר

חלק חושן משפט · סימן סו

סימן סה

לכבוד חמי המפורסם לתהלה, בתורה חכמה ויראה כו' מו"ה אברהם חיים (נ"י) ז"ל.

בדבר דיוק כת"ה בפירש"י ז"ל פ' מטות בדבר (ל"א פסוק ג') החלצו מאתכם אנשים צדיקים. וכן בחר לנו אנשים וכו'. ושם (פ' י"א) ויקחו את כל השלל וגו'. מגיד שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל כו' כפיית הראיה שהביא רש"י ז"ל שהיו צדיקים טעמא בעי למה איצטרך לזה. גם מה שסיים. ועליהם מפורש בקבלה, שניך כעדר הרחלים וגו', אף אנשי המלחמה שביך כולם צדיקים. מלת אף המורה לרבותא. כי גם אנשי מלחמה צדיקים היו. צריך ישוב. דהלא אדרבה למלחמה אינם יוצאים רק אנשים צדיקים ע"כ. הנה במשנה (סוטה מ"ד) ר' עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה כו'. ריה"ג אומר. הירא ורך הלבב, זה המתיירא מן העבירות שבידו כו'. אם כי הלכה כר"ע וכדאיפסקא ברמב"ם ז"ל בפ"ג מה' מלכים. נראה די"ל כי גם רע"ק מודה בהא דריה"ג בירא ורך הלבב. שמסובב מעבירות שבידו אך שהוסיף עוד דגם ביראה שלא מחמת חטא, אך מסיבת קשרי המלחמה ג"כ ישוב לביתו. ובספרי (דברים כ') נאמרו דברי רע"ק לבתר דברי ריה"ג דיש לפרש דברי רע"ק בדרך היספה ולפי' מלבים שם בטעם פלגתתן יש סעד לדבריי יעו"ש. ומה דבמשנה שם קדמו דברי רע"ק. י"ל הטעם כדי להסמיך דברי ריה"ג לר' יוסי דקיימו בשיטתא חדא. ואך עבירה דרבנן איכא בינייהו כבגמ' שם (אם כי בגיר ארי' ז"ל שם ד"ה ולפיכך כ' להיפוך הלא יעוין ברמב"ם ז"ל ובמפרשים שם וצע"ק בזה) אמנם לכ"ע היוצאים למלחמה המה היה מהמובחרים וצדיקים וכאמרם ז"ל כל היוצא למלחמת בית דוד והוא הנאמר בפירש"י ז"ל (בפ ג'). על ראשית היציאה למלחמה אמנם בנצחם את המלחמה החיצונה הלא אז תתגבר ביתר שאת מלחמה הפנימיות של יצה"ר. ולזאת התירה התורה יפ"ת בשעת מלחמה שלא דברה תורה רק כנגד יצה"ר (קידושין כ"א) ולאחר כי השי"ת היה בעזרתם לאמר ולא נפקד ממנו איש לעבירה. מכל זאת אמרו אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו (שבת ס"ד) ועל זה הקריבו את קרבן ה'. ושערי היתר בבזה הלא פתוחים היה לאמור כי בדמי נפשם קנו את הדמים כאשר באמת כן צוה ה' לתן חצי מהמלקוח לתופשי המלחמה. והמה גם בשלהם לא שלחו את ידם שלא ברשות. וזה שהעידה תוה"ק עליהם כי לא זו שכשרים וצדיקים היו בשעת יציאתם למלחמה אך גם לאחר נצחונם, ובאו לכל אלו הנסיונות, עמדו בכשרותם וצדקתם להביא את כל השלל וכפירש"י ז"ל וא"ש.

ומה שדייק כ"ת בהא דאמרי' בגיטין (מ"ה ע"א) אביי אירכס ליה חמרא כו' אי לאו דנחמיני את כו', ופירש"י ז"ל, כלומר מכירין אנו בך שחסיד אתה ולא תשקר. הלא אביי לא היה שם, ולא ראה את החמור, ומה מקום לחסידות בזה, הלא יוכל היות החמור של אחר, כמו שנאבד ממנו, נאבד מאחר, ג"כ בחיוורא כריסיה והסימן הלא הוא מסימנים הגרועים עכת"ד. נלע"ד דאביי ע"י סבה ידע בבירור שחמורו אירכס בבי כותאי ואצלם הוא, ודבר הלמד מענינו הוא, כעובדא דרב חסדא שם דערק ליה עבדא לבי כותאי, אשר אגב זה הובא גם עובדא זאת דאביי, וזה דשלח להו שדרוהו לי, דהלשון מורה על ידועה ברורה, ולזאת לא איצטרך לשלוח להם סימן אך המה דרשו ממנו סימנא ולאחר ששלח להם הסימן דחיוורא כריסיה השיבו אטו כולי חמרי לאו כריסייהו חיוורין נינהו ואין כדי סמיכה כלל על סימן גרוע כזה, אך יען דנחמיני את אנו סומכין על ראשית דבריך ששלחת אצלינו בתור ידועה ברורה כי חמורך אצלינו הוא, ועל אמונתך אנו סומכין כי חסיד אתה, ולא תשקר כפירש"י ז"ל, ויל"פ בזה הקרא (תהלים פ"ו) שמרה נפשי כי חסיד אני כי השומר צריך לשים עינו על הנשמר, ועין ה' על יראיו. בהשגחה פרטיות לשמרם, אמנם הלא נאמר (שם) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני וזה שבקש מלך החסיד שמרה נפשי כי חסיד אני, ולא אשקר אך דבר אמת בפי, ובכן שמרה נפשי, בעינא טבא עלאה, (זוה"ק נשא קכ"ט) וכנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, וטוב עין הוא יבורך, ואחתום בברכה חתנו המכבדו חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה