באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק חושן משפט · סימן סה
להרבני התורני כו' נ"י
בדבר שאלתו. הנה בגוף דינא דמכירת ספרים אם כי דעת הרא"ש ז"ל, ואיפסקא הכי בטוש"ע י"ד סי' ע"ר. דגם שאר ספרים לא ימכרם אם לאו ללמוד תורה ולישא אשה, הלא ביאר שם בברכי יוסף ז״ל וז"ל:
כלומר דאין ראוי למוכרם, אבל לא חמירי כס"ת. וכ"כ מרן בב"י חו"מ סי' רמ"ח, וכ' שם דמעשים בכל יום, שאדם מוכר ספריו והוו בכלל נכסיו כו' עכ"ל יעו"ש ובב"ח ובאו"ח רסי' קנ"ג בט"ז ובספר משנת אברהם שער מכירת ס"ת סי' ג' כ' נהגו העולם למכור ספרים לכל דבר שירצו, אף דלהרא"ש וסייעתו אסור למכרם, רק אנן סמכי' דסתמא דמלתא דמתחלה אדעת כן קנאם למכרם אימתי שירצו ויעיין בספרי חידושי בן יאיר בחי' מגלה כ"ז דכל שהמנהג כן הוה כהתנו, ויעיון בירושלמי שקלים פ"ז ה' ג' ובק"ע שם, ולעיל (סי' מ"ד) הבאתי לזה מכמה מקומות שבטוש"ע, דכל שהמנהג כן הוו כהותנה בפירוש, ובכן אם כי מובן מאליו, בכגון שאלתו, מכירת הספרים, אינו טוב ויפה לפני ה' ואדם, אבל מעיקר הדין כיון שעפ"י דת תוה"ק בת במקום בן אינה יורשת יכול למכרם.
אמנם לגיסו אדם הגדול, יש משפט קדומה בקניית הספרים מכח דינא דבר מצרא יעיון חו"מ סי' קע"ה סעי' ל"ז בש"ך ס"ק ל', אם כי שם נאמר לבן, הלא כבר ביאר בשו"ת חת"ס החו"מ סי' י"א (הובא גם בפת"ש שם) דברתא נמי הוי כבן לענין זה, דנוח לה בנחלת אביה, ולענין גאולת קרובי לא מצינו חילוק בין קרוב זכר או נקבה, ומסתמא הוי לענין טוב וישר, כך לי בת כמו בן יעו"ש, ובכתובות ע"ט רשב"ג אומר לא תמכור, מפני שהן שבח אביה, וכן הוא הסכמת גאוני בתראי ז"ל להלכה.
ויש להביא עוד לזה מירושלמי פ"ג דסנהדרין ה' ט', ולא עוד דשבק ספרים כתב ר"א לירתוי ספרים שזכה בהן ארץ ישראל אין מוציאין אותם חו"ל (הרדב"ז ז"ל בתשובה ח"ב סי' תרמ"ד, דן דאין להוציא ספרים מירושלים תובב"א לצפת דמעלין בקודש ולא מורידין יעו"ש, וצ"ע במה שלא הביא מירושלמי זה לפסקו) שהוא דוגמא לנד"ד:
לאחר שנודע כי לאותו צדיק וקדוש ז"ל, אוצר הספרים היה יקר לו מכל כלי חמדה שבעולם, אומדנא דמוכח כי נוח לו לאותו צדיק שלא יבואו לידי זרים. אך לזרעו אחריו, שהוא כעין כתב לירתוי שבירושלמי – ובנחלת שבעה סי' כ"א, כתב בטעם המנהג שכותבין בשטר חצי זכר חוץ מספרים וקרקעות שהוא דבר מסיום ביותר, ואיכא עג"נ טפי אם יאבדו מתוך משפחתו, מלמשפחותיו לבית אבותיו יעו"ש ובחת"ס ח"ב חאה"ע סי' קס"ח הובא בפת"ש חו"מ סי' רפ"א ס"ק י"ב יעו"ש ובהגהות הגאון מהרש"ם ז"ל למשפט שלום, ציין לערכין כ"ה בת מהו שתעמיד כו', ולתוס' ב"ב קל"ט ע"א סוד"ה כיון, והביא בשם תשו' הב"ח דחתנו ובנו שוים לדינא דבר מצרא, יעו"ש אם כי למטלטלין אין דינא דבר מצרא כבחו"מ שם סעי' כ"ג, מלבד מש"כ בעטרת צבי שם, דהמנהג לדון גם במטלטלין דינא דבר מצרא, להמבואר שם ברמ"א ז"ל, דלפרקים תלוי בשודא. דדיינא ה"נ בנד"ד ברור משודא דדיינא, ע"י טעמים הנאמרים, דיש בזה דינא דבמ"צ מכח ועשית הישר והטוב ואחתום בטוב את שמי חיים מרדכי