באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק אורח חיים · סימן טז
להזקן אשר קנה תורה ויראה כו' מו"ה אברהם דוב פיינזילבער ני' פאנזעשט.
בדבר שאלתו, כי ע"י כאב הרגלים נשאר בחלישת כח עליהם ובצירוף ימי הזקנה יש לו צורך לילך עם מקל, ובימות הקיץ בשבת קודש הולך לביהמ"ד בלא מקל אך בימות הגשמים שקשה עליו מאוד לילך לביהמ"ד בלא מקל, אם יכול לסמוך בזה על דברי הט"ז בסי' ש"א ס"ק י"ב שמיקל או אסור כמבואר ממג"א שם בס"ק כ"ז עכ"ד. חלילה חולין הוא לכ"ת לילך בשבת עם מקל גם לביהמ"ד מכמה טעמים:
חדא, ממש"כ הנו"ב הובא בשע"ת שם דברחוב שיש קצת אייז אם אין המקום משופע גם בט"ז חין מבואר להתיר, ולהידוע לי כי ביתו קרוב לביהמ"ד בכגון דא גם להט"ז אסור, חדא ועוד דלא קיי"ל בזה כט"ז הא"ר כ' שאין דבריו מוכרחים וכן בש"ע התניא שם בק"א סק"ו פקפק על פסק הט"ז ופ' דלא כוותיה. ובשו"ת גא"י חאו"ח סי' ס' הובא בספר ארחות חיים שם, השיג ג"כ על הט"ז והחיי אדם וקש"ע ועוד מאחרונים כולם הכריעו כפסק המג"א כי זקן או חולה ההולך בביתו בלא מקל וכשיוצא לחוץ נשען על מקלו מחמת תשות כחו אסור לצאת בו בשבת אפילו אם הוא זקן כ"כ שמנענע גופו ומתיירא פן יפול והיא הלכה פשוטה וברורה, ועוד בה שלישיה אשר אני מוסיף לאמור אצל כ"ת כי אדם חשוב שאני, וכדאמרינן בש"ס ע"ז ח' וב"מ ע"ג ובכמ"ד כאשר ציינם בברכי יוסף ז"ל בחו"מ סי' י"ז יעו"ש ובמאירי בחי' לשבת נ"א כ' ומ"מ אדם חשוב ראוי לו שיחמיר אף במותר לו בכל מה שהבריות סבורות עליו שהוא קולא שכל שרואים אותו מיקל למידין הימנו דבר מתוך דבר ונמצא גורם תקלה. ובספרי חידושי בן יאיר בחי' לשבת שם כ' בזה יעו"ש ועתה בעו"ה אשר איסור הוצאה בשבת נעשה למלאתה גרועה וקילי בעיני העולם לזלזל בזה, כשיראו עוד זקן מצוין בתורה ויראה שכמותו הולך במקל לביהמ"ד בש"ק, מקלו יגיד להם להקל באיסורי שבת. וזה אני אומר אך להוספה גם אם היה מותר, אמנם באמת לכל אדם אסור מעיקר הדין כפסק המג"א א"ר, ש"ע, הרב חיי אדם, קש"ע ועוד מגדולי האחרונים ז"ל שהכריעו כן להלכה פסוקה וברורה. דברי חיים מרדכי