אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ג חלק אורח חיים › סימן טו

באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אורח חיים · סימן טו

סימן יד

להרב המופלא בתורה ויראה כו' מו״ה משולם פייש ני' מו"צ בקלוזענבערג

בדבר מה שהעיר על ספרי שו"ת בח"מ ח"ב על סי' א' כ' וז"ל כהד"ג כ' דגם לר"א מוכרח גז"ש מט"ו לזאת אין תשלומין ללילה הראשונה גם לר"א. ק' הלא בפירוש נאמר מי שלא אכל לילי יו"ט הראשון ישלים ע"כ. אתפלא על כ"ת שלא ראה מש"כ המהרש"א ז"ל שם במקומו על התוס' ד"ה אי בעי שכ', ולדבריהם גרסי' במתני' מי שלא אכל ביו"ט הראשון ישלים. וכ"ה בכל נסחאות המשנה הישנים. אבל חדשים מקרוב באו שהגיהו מי שלא אכל בליל יו"ט הראשון כו' ואין זה נכון לדברי התוס' דלא מהני השלמה לסעודת יו"ט הראשון. ודבריי הלא סובבים והולכים לשיטת התוס' וכמש"כ המהרש"א ז"ל. ומה שהקשה דלדבריי כי לר"א החיוב מהיקש דתשבו יומם ולילה. וזמן הסעודות התחלתם מיום לא היה לו לחייב אך י"ג סעודות, הלא כ' שם דסעודה ג' דשבת משלים המנין. וגם רמזתי להגהות חשק שלמה שכ' בשם אחיו הגאון וספר מכתב לחזקיה שהביא בשם שושנים לדוד דכולם כאחד כ' די"ד סעודות דחשי המה לבד לילה הראשונה יעו"ש, ולהאמור אין מקום לדיוקיו ג' ד'. וכאשר יראה כ"ת בעצמו דיוקו החמישי דא"כ דלר"א ט"ו סעודות חיוב, ליל יו"ט הראשון מצד הגז"ש דט"ו ט"ו ועוד י"ד למה אר"א י״ד סעודות, לזה התשובה פשוטה ומבוארת בדבריי שם כי הי"ד סעודות יש להם תשלומין ואך בזה נחלק עם החכמים משא"כ בלילה הראשונה החיוב גם לחכמים וכל דבריי שמה המה בעזה"י ישרים.

בסי' כ"ג מש"כ על טעם הרי"ם ז"ל כ' כת"ה דהרי"ם לא נתן טעם זה אלא לשיטת הראב"ד ז"ל דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מה"ת הלא הבאתי שמה דברי הפרי תואר סי' צ"ט סק״א דלהפוסקים דאין מבטלין מה"ת הוא הללמ"מ וכן בא ההלכה דלכתחלה אסור ובדיעבד שרי יעו"ש והוא האמת דבדבר תורה א"צ לטעמא. ואם דרש"י טעמי דקרא ידוע כי פליגי בזה תנאי ואמוראי וגם בפוסקים בפלוגתא שנויה, וכפי שהביא השואל דברי הרי"מ שפיר דחיתיו כמבואר להמעיין בדבריי, אולם גוף הספר אינו תח"י וצריכין לעיין בדבריו אולי נאמר שם בפנים אחרת כיד הגדולה של אותו גאון ז"ל.

ובדברי המראה פנים שהבאתי שם עמש"כ הירושלמי פ״א דשבת ה' ד' חמש חטאות מיתות רצו בי"ד לבטל מבטלין כו' וכ' המ"פ וז"ל האי אתיא כהאי דר"י נפחא בתמורה ט"ז אר"י א' שמואל כו' ארי"נ אף חטאת שמתו בעליה כו', ולר"י הואיל ונשתכחה ולא ידע"י אם מתה אם רועה כדפירש"י ז"ל וא"כ ב"ד הוא שגזרו וכו' ע"ד דייק לא ידעתי מה הואיל בזה הלא זה אינו מספיק רק על חטאת שמתו בעליה, ובירושלמי אמר כל חמשה חטאות המתות עכ"ל. לא עיין כ"ת שם בתמורה ט"ז ע"ב דר"ל אמר ארבעה נתנו להן והעמידום על חמש כי' ר"נ אומר אחת נתנה להם והעמידוה על חמש וכו' ומבואר בפירש"י תוס' ומפרשים ז"ל דהשכחה איזהו מתה ואיזהו רועה היא בכל החמשה יעו"ש והא דנקט הגמ' חטאת שמתו בעליה, י"ל למש"כ התוה"מ בויקרא חובה פ"ז אות רס"ט דבקרא אין מבואר רק שלשה שהן ולד חטאת ותמורת חטאת ושכפרו בעליה ואין מבואר מה יעשו בהן, בא הלמ"מ ולמדה שחמש חטאות הן ושהן מתות והוסיף בהלכה שמתו בעליה ושעברה שנתה שלא תרעה אלא תמות יעו"ש לזאת נקטי חז"ל הראשון שבא בהוספה בהלכה וא"ש.

בסי' כ"ח שכתבתי שיש להתיר מכח ס"ס שמא לקח האב"י ואת"ל הב"י שמא מה"ת בטל דייק באמרו שאינו מובן דכשנאמר דלקח הב"י ל"ל שוב דבטל דהלא הביטול הוא רק יען שאינו יודע איזה ב"י כמובן. לדיוקו יש מקום אך לשיטת הרשב"א ז"ל דההיתר הוא אך מטעם שאינו יודע איזהו הוא וכ"א אמר"י זה ההיתר. אמנם לשיטת הרא"ש ז"ל הלא האיסור נהפך להיתר וקיי"ל כוותיה ביו"ד ק"ט סעי' ב' במקום הפסד להתיר יעו"ש בסי' ל"א שכתבתי בד"ה ועוד בה שלישיה ואלו הדברים, גם ביי"ש נאמרים כיון דשם יין עליו בשם הקודש, על זה כתב לכאורה הוה לן למיסר אז אם נגע ביי"ש אחר שנעשה יי"ש ולא שמעתי מי שיחוש לזה עכ"ל. אתפלא על כ"ת הלא בתחלת תשובתי שם ביארתי, אם כי ביי"ש שנעשה מיין כשר ובגע בו עכו"ם לאחר שהוא יי"ש הלא מבואר בברכי יוסף שם בשם רדב"ז מהר"מ חגיז שבו"י ועוד פוסקים ז"ל להקל והעידו שכן המנהג ודלא כהלק"ט שהחמיר גם בזה יעו"ש, והטעם הוא פשוט דלא גרע מיין מבושל דאינו נאסר במגע כביו"ד קכ"ג סעי' ג'. אמנם יין נסך שנתבשל באיסורו עומד אשר בזה דנתי שמה ביי"ש שנעשה מיי"נ כי באיסורו עומד יען כי עדיין שם יין עליו והיא להלכה ברורה כאשר ביארתי שם באריכות האמת לאמתו בעזה"י. דברי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה