אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ג חלק אבן העזר › סימן נח

באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אבן העזר · סימן נח

סימן נז

בש"ע סי' קכ"ט סעי' כ"ב בשם אליהו שנודע לנו ע"י הרב ממקום אבי האשה שחתם אליהו מלא ומעלייתו לא הודיע לנו, והיה גט ע"י שליח ושעת הדחק והסכמנו אני וידי"נ הרב הגאון מו"ה שבתי ז״ל מבאהאשי בעהמ"ח שו"ת הרשבי"ד שדי בגט אחד בשם אליהו מלא. וטעמינו הוא כי בחתימתו מלא הלא גם למהרי"ט ז"ל צריכין לכתוב רק גט אחד בשם אלי' מלא כנראה מלשון הב"ש. ומבואר בשו"ת רח"כ ז"ל סי' י"ב יע"ש. ואין לחוש דשמא לס״ת עולה בשם אלי' חסר והוי עלי' וחתימה סותרין זל"ז. דלדעת הג"פ בס"ק קי"ז צריכין ב' גיטין. ובדברי חיים אות א' ס"ק י"ד כ' דקריאת עולם מכריע, כי זה דווקא בידעי' בוודאי דסותרין אבל בסתמא אמרי' דכחתימתו כך הוא עלייתו כמבואר בג"פ שם יע"ש ובט"ג ס"ק ל"ג. ואין לומר דהג"פ מיירי בא"א לברר. אבל בנדון דידן צריכין לכתוב להרב ממקום אבי האשה לחקור אחר עלייתו לס"ת, ז"א, מכמה טעמי, דכיון דכ' לנו הרב דהוא איש פשוט, א"כ בוודאי לא דקדק לצוות להחזן לקרותו מלא או חסר וגם למה נחוש דיצוה לקרותו חסר היפוך חתימתו. ואם החזן קורא אותו אלי' חסר, בוודאי מדעתי' דנפשי' קעביד כדרכם, וידוע דברת הנו"ב במהד"ק סי' צ' והסכים לזה הט"ג (יעיון אות ג' ס"ק ל"ו אות י' ס"ק כ"ו) בכמה מקומות דבכגון דא אין ראי' מקריאת החזנים, ואף אם נאמר כמש"כ השם עולם, דלהחמיר יש לחוש גם לקריאת החזנים מדעתם, מ"מ ראינו דהבירור בזה לא יועיל, כי לומר דכשיתברר לנו דהעליה סותר להחתימה, אז קריאת העולם יכריע לכתוב חסר כדעת הד"ח ז"א דמלבד סברת אה"ש באות א' ס"ק נ"ז, דהכרעת העולם לאו הכרעה הוא, יען דכ"ע ידעו דכל מי ששמו אלי', מלא קורין אותו אלי' חסר לקצר, וכסברא זאת כ' גם הט"ג בלק"ש ס"ק כ' גבי שם שמעי' יע"ש. הלא הד"ח בעצמו שם כ' דבמדינת פולין דקורין אלי' או עליא אין הקריאה הכרעה לא למלא ולא לחסר הובא לשונו באה"ש שם ס"ק ס"ב והסכים עמו, וכ' דדבריו מסתברין יע"ש וא"כ אין לנו מהכרעת העולם כלום (ולכתוב אליהו דמתקרי אלי' כדעת הסוברין כן א"א כיון שקורין אלי' או עליא, כמבואר באה"ש שם ס"ק נ"ז) להכריע עי"ז לכתוב חסר וכאמור.

ומעתה אין לנו אך סתירת העליה להחתימה ויש לחוש בזה לדעת הג"פ דס"ל דצריכין לתן ב' גיטין, א"כ מלבד דלא כן דעת המג"ש, דס"ל דכה"ג הו"ל כלא נודע, דכותבים בסתם אליהו מלא כמבואר בט"ג ס"ק ל"א, הלא גם להג"פ בדעבד כשר בגט אחד בשם אלי' מלא, וכנראה מט"ג שם ס"ק ל"ג יעו"ש, אם כי באה"ש ס"ק נ"ז פקפק בזה הלא כל פלפולם אינו סובב והולך רק בשם המגרש, בעצמו דסתרי החתימה והעלי' הדדי, אולם בנדון דידן הלא הוא בשם אבי האשה דידוע פסק הש"ע סעי' ט' בשם הרא"ש ז"ל דאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא כיניו כשר, ופי' כיניו הלא מוכרח פירושו כפי' הב"ח דגם באינו ידוע וניכר בכ"מ כשר, הרי דגם בשם טפל באבי האשה כשר בדעבד, וכמש"כ בפת"ש בס"ק ה', כ"ח בשם החמדת שלמה ומהרי"ם מבריסק ז"ל א"כ כש"כ היכי דכ' שם חתימתו אם דסותר לשם עלייתי, אשר לדעת קצת פוסקים שם חתימתו הוא עיקר וגם להחולקים הלא מודים המה דלשם טפל יחשב, וכשר באבי האשה כי לא גרע מלא כ' כלי, (אם כי ע"י שליח החמיר הנו"ב הלא במקום עיגון גם הוא מודה והט"ג בלק"ש אות י' התיר בשעת הדחק יעו"ש בס"ק י"א א"כ בכתב שם הטפל דלדעת הרמ"א ז"ל גם במגרש עצמו כשר בדעבד, ונהי דלא קיי"ל הכי, אבל באבי האשה י"ל דגם ע"י שליח מודים הם דכשר בדעבד) וא"כ פשיטא דבדעבד היכי דעליה והחתימה סותרין הדדי, וכ' אליהו מלא כחתימתו בשם אבי האשה כשר לכ"ע, ובנדון דידן דהיה ע"י שליח, וממדינת אמעריקא, שעת הדחק גדול, גם כשיתברר לנו דהעליה סותר לחתימתו, הלא נאמר לכתוב רק גט אחד, (ולא ב' גיטין ע״י שליח) בשם אליהו מלא כחתימתו, מכל הני טעמים הנאמרים, ולמה לנו הבירור, הלא טוב לנו יותר בלא הבירור, שאנו אומרים מסתמא כחתימתו כך עלייתו ואיכא ספיקי טובי (יעיון ש"ך יו"ד בכללי ס"ס אות ל"ה ובאחרונים אשר בכה"ג בס"ס א"צ לברורי) שמא עלייתו כחתימתו. ואת"ל דסותר שמא כדעת המג"ש דמ"מ כותבין מלא, ואת"ל כהג"פ שמא לא צוה הוא להחזן ואין ראי' מהקריאה, וגם יש לצרף לספק דעת הגאונים מו"ה לעמיל ומו"ה שכנא ז"ל שהובא בד"מ דגם כשעולה לס"ת חסר צריכין לכתוב מלא, וכאשר צרפו לספק הרא"כ ז"ל בתשו' שם, וגם איני רק באבי האשה, לזאת הסכמנו להלכה וגם למעשה לכתוב גט אחד בשם אליהו מלא, וכ"ז פשוט להלכה.

דברי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה