אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ג חלק אבן העזר › סימן נד

באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אבן העזר · סימן נד

סימן נג

להרה"ג כו' מו"ה שלום הכהן נ"י שיין אבר"ק רינא, בסרביא.

מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו בזה"ל. בשבוע זו מצאתי בגט אחד אשר נסדר לפני כשלשה חדשים, בתיבת יתיכי הראשונה טעה הסופר ולא כ' רגל השמאלי של הת' נמצא נכתב ודיכי, והמתגרשת אינה בכאן ומי יודע אם תרצה לקבל גט אחר וצדד בזה להכשיר למאי דקיי"ל דאם נחסר תיבה אחת מהטופס לא נפסל בכך כמבואר באה"ע ס"ס קכ"ו. ובאם היה חסר תיבת יתיכי הויא כשר הגט אך כמסתפק אולי יש לתיבת ידיכי איזה פי' אחר והוסיף לסניף לאמור יען כי זה נכפל בגט ויהיה דינו כבשטר בחו"מ סי' מ"ב סעי' ה' דלמדין מאחרון עכת"ד כת"ה.

הנה דמיונו לשטר לא בא כלל לעמק השוה, יען כי שם די בגילוי מלתא משא"כ בגט כיון שנפסל בראשונה שוב אינו חוזר לכשרותו ממה שיגיד עליו רעו בשיטה האחרונה, וכעין זה נאמר בשו"ת מהרלב"ח ז"ל סי' קל"ג על דברי המבי"ט ז"ל שם בסי' קל"ב, שצדד להכשיר בנתחלק יתיכי ליכי, לשתי תיבות, באמרו שם בד"ה הדבר השני, וז"ל. והנה כי אם היה כתוב ליכי יתיכי נפרד, לב' תיבות כל אחת, אם היינו מפרשים פי' הפך הגירושין שהוא שמגרש את עצמו ממנה, נהי דמלת יתי ומלת לי, היה מקושר במה שלפניו, שהיה מגרש א"ע ממנה, אבל מלת כי, כי, לא היה לה קשר, לא עם שלפניו, ולא עם שלפני פניו, ולא לאחריו, ולזה נהיה מוכרחים לפרש אותה במלה אחת, אם כי יהיה מעט נפרד, ויהיה מובן לשון ענין הגירושין, אבל באותן כו' עכ"ל. ועל זה השיב המהרלב"ח ז"ל שם בד"ה עוד תפס עלי בזה"ל ועל כיוצא בזה נאמר, וכי פסולו הראשון, היכן הלך שהרי כשכתב יתי הרי הגט פסול כו' לא נתקן הפסול הא', ובשביל שלא יהיה פי' לתי' כי בפ"ע, לא נעשה אנו, מה שאיני כתוב, כאילו הוא כתוב, וקריאת יתיכי תיבה אחת הרי אינו כתוב, וזה דבר מבואר מאוד כו' ע"כ, יעו"ש בדברי שניהם. בנועם אמרותיהם, אשר גם המבי"ט ז"ל, לא אמר סברתו, אך שם דעי"ז יוכרח לפרש מלת יתיכי, בתיבה אחת, ונמצא דאין כאן שינוי בענין הגט, משא"כ כאן, אם יהיה ענין הכוונה של הגירושין משתנה ע"י תיבת ידיכי, ונפסל הגט, שוב לא יוכשר בזה שבאחרונה כתוב יתיכי כהוגן, ואין למדין משטרות לגיטין. כי המה נפרדים, ואינם לאחדים, וזה פשוט ומבואר.

אמנם מש"כ לצדד להכשיר, יען שהוא בתופס בזה יפה כוון כת"ה כי ש"ס ערוך הוא בגיטין כ"ו, פ"ה, ובטוש"ע סי' קכ"ג, דתורף, הוא אך מקום האיש והאשה והזמן, והרא"מ לכל אדם, וכן ודן לר"י, ומה דאיפסקא בסי' קכ"ו סעי' ח"י, צריך שלא יהיה בשיטה אחרונה, לא ספר תרוכין כו', והוציא הב"ש שם בס"ק כ"ז מזה דס"ת נחשב לתורף אע"ג דכ' קודם לזה פטרית ושפ"ת ופש"ת, אך על ספר ברוכי נאמר, וגם זה במחלוקת שנויה, יעו"ש בס"ק ל"ו, ובג"פ שם ס"ק צ"ו, ופר"ח סי' קכ"ה ס״ק כ' אבל שבקית פטרית ותרוכית, פשיטא וכמבואר שזה בכלל תופס, וכה ראיתי בשו"ת נחלת אבות – להגאון בעל שער המשפט סי' ל' שהוסיף עוד לאמור על זה בזה"ל. ואין לעקש ולומר דשפ״ת יתיכי ליכי, הוא תורף הגט, ושדר אם חסר אות אחד הגט בטל זה ליתא כו', ועוד דוודאי לא חשוב תורף, דהא כתיב בגט אח"כ וכדו פטרית וש"ת יתיכי ליכי. ולשון וכדו היינו ועתה כמש"כ בפ' ג"פ. וא"כ הרי נכתב עיקר הגט וגם יש בידי סדר הגט בכת"י שלוקט מהגאון מהר"א מרגליות ז"ל ושאר גדולים. והקשה שם על הא דכתבינן ושפ"ת דלמה כפלינין ליה הרי בתר הכי איכא האי לישנא וכדו פטרית וש"ת. ותי' דלשון הראשון ש"כ שפ״ת אין הפי' שעכשיו פוטר אותה אלא כאן מספר אותה שכבר מצא בה ערות דבר או שלא מצאה חן בעיניו ומש"ה עזבה ונפטר ממנה וגירשה מביתה ולכך לא כ' וכדו ולא אנת אנתתי מן קדמת דנא כמ"ש לבסוף משום דהכא לא איירי עדיין שרוצה לגרשה אלא שמספר על מה עזבה והוא עדיין אשתו ונותן טעם למה מגרשה כי לכתחלה אין לגרש אם לא עשתה שלא כהוגן אבל לבסוף רוצה לגרשה כדכתיב וכדו פטרית ושבקות אז מתחיל לומר דהוית אנתתי מן קדמת דנא אבל מעתה לא תהא אנתתי. אלו הן תורף דבריו. והאריך בזה. וא"כ לפ"ז פשיטא דשפ״ת הראשון אינו אלא תופס דהא אינה מגרשה עכשיו כלל עכ"ל. והעתקתיו יען כי הוא פי' נאה בכפילת תיקון לשון חז"ל המזוקק שבעתים, אבל בגוף הדבר א"צ לזה כי פשיטא הוא דשפ"ת לא נחשב אך לטופס ובנחסר תיבה בטופס דכשר הלא היא הלכה פסוקה.

אך דיש לתן לב אם ע"י מלת ידיכי לא יהיה שינוי הענין בכוונת הגירושין דזה פוסל גם בתופס כמבואר שם ברמ"א ז"ל. בזה אני אומר כי מלת ידיכי הלא יש לו שני משמעות, יד ממש כפשוטו או רשות כמו ואנש לא ימחא בידיכי אשר הלבוש שם באות כ"ה כ' ופירושו בכחך וברשותך כמו ויקח ארצו מידו שפירושו מרשותו ולשני המשמעות מתפרש היטב הכוונה גם לענין גירושין ובסגנון שכ' הלבוש שם באות י"ז, יתיכי ליכי תרגום של אותך יתיך, וה"פ ותריכית יתיכי גרשתי אותך ממני, ליכי פי' להיות את שלך לעצמך, ולא כמו שהיית מקודם לכן שהיית שלי כו' יעו"ש ובג"פ ס"ק פ"ו. וכן יש מקום לפרש גם בנכתב ידיכי לאמרם ז"ל בנדרים פ"ח וכמ"ד דיד אשה כיד בעלה ומה שקנתה אשה קנתה בעלה ואין לה רשות בפ"ע אך רשות בעלה עליה, ועתה אומר לה פטרית ושבקית ותרוכית ידיכי ליכי כלומר כי מעתה היד או הרשות שלך הוא, ולא כמו שהיית מקודם, אשר ידך ורשותך שלי היה, ושפיר מתפרש לענין כוונת הגירושין, וכיון שאין ענין הגירושין משתנה, אין כאן אלא חסרון תיבה בתופס שאיני פוסל וכדאמרן.

והנה הנחלת אבות שם השיב, לנדון שנמצא בין הגיטין שני גיטין שנחסר מהן תיבת יתיכי ליכי הראשון, ושני המגרשים לא היה יודע איה איפוא הם, אשר הוא מקום עיגון והכשירם יעו"ש. ובנד"ד הלא ידוע מקום שניהם, אולם היכי דבדעבד כשר, כיון דניתן הגט, גם באפשר בגט אחר, אף דלא נשאת עדיין, אם נחשב לדעבד כבר דברו בזה הפוסקים וגאוני בתראי בתשובותיהם ואחר אחרון אני בא, עמוד ההוראה הגאון מהרש"ם ז"ל, בח"ג סי' רצ"ט אות ז' שכ' וכבר כתבתי דאחר נתינת הגט דמי למקום עיגון, ובמפתחות שם ציין לפת"ש סי' קכ"ה ס"ק כ"ב וסי' קכ"ט ס"ק ח״י, ולתשו' רב"צ סי' כ"ג כ"ח, ולמהר"ח א"ז סי' ר"ל, וחוט השני סי' כ"ח, ולד"מ סי' קמ"ב ס"ק י"א, וכנ"ג בהגה"ט סי' קכ"ז מאות ד' עד אות י״ב, ולשד"ח מערכת גט סי' כ"ט ל', לוחא"ש סי' קי"ז יעו"ש. ושם בח"ג סי' כ"ו כ' וז"ל. אולם ענין דעבד בניתן הגט ולא נשאת עדיין ואפשר בגט אחר, יש בו מחלוקת כמ"ש בשד"ח מערכת גט סי' ל' מכמ"ק בזה ולפלא שלא הביא מדברי הב"ש סי' ק"ל סק"ד, דאם כבר ניתן מקרי דעבד, ואף שלא נישאת תנשא לכתחלה, ובשו"ת חא"ש סי' קי"ז הוכיח כן מדברי מהרי"ו ב"י וד"מ. ושגם בדאפשר בגט אחר מיקרי דעבד, ובהגהות ד"ח השיג עליו. ואני מצאתי בתשו' מהרמ"ל סי' ק"ל שפ' ג"כ להקל. ובפרט אם הבעל כבר נשא אחרת, ואם יצטרך ליתן גט אחר יהיה זילותא בב"ד ולעז, בוודאי מיקרי דיעבד, כמש"כ בח"מ סי' קכ"ו ס"ק כ"ד. ובתשו' שארית יוסף סי' ל"ו – ומ"מ הכל לפי הענין, וכדמוכח מדברי הס"ש שהובא בט"ג אות מ' סוס"ק כ"ט ע"ש ותבין – ועכ"פ בנד"ד שהיה השאלה אשר במקום וגט פטורין נכתב ואגרת פטורין, שאין בו חשש כלל בוודאי יש להקל בדעבד אחר שניתן הגט גם באפשר בגט אחר, עכ"ל של רב האי גאון, הנאמר בהשכל ודעת תורה. ועתה הלא מבין יבין כ"ת בחכמתו את אשר לפניו. אם בניקל ליתן גט שני שפיר טפי, ולא חיישי' לזילותא דבי דינא, וכמש"כ הט"ג שם יעו"ש. אמנם אם יש לחוש אולי לא תתרצה לבא להתגרש עוד הפעם, או שאר דברים, העומדים עלי דרך לסדר גט שני, אשר הוי דיעבד וגמור בוודאי דא"צ, כי מעיקר הדין הגט שניתן כשר מטעמים הנאמרים. והנלע"ד להלכה בס"ד כתבתי. חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה