אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ג חלק אבן העזר › סימן נג

באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אבן העזר · סימן נג

סימן נב

להרה״ג כו', מו״ה אלטר שפירא ראב״ד טשערנאוויץ

בדבר שאלתו שאלת חכם, בגט שנשלח מעיר מאטיוועדע, במדינת איריגהאי ונכתב שם האשה בגט פעסיא רחל, אשר בעיר טשערנאוויץ מקום הנתינה לא נקראת בשם זה כלל, אך בשם פאליא, היא ממדינת רוסיא ושם היתה שמה פעסיא רחל, וזה שנים רבות שעקרה דירתה משם לכאן, ועקרה את השמות הנ"ל לגמרי, אשר שום איש איני יודע משם פעסיא רחל כלל וכלל, רק החזיקה את שמה פאליא וכן חותמת את עצמה לזאת דעתו לפסול את הגט, כיון שנכתב אך שם העריסה אשר פה מקום הנתינה, לא נודעה כלל משם העריסה, והוא נשתקע לגמרי והשם הקריאה שבפי כל, והחתימה שהיא פאליא לא נכתב. ע"כ הגט פסול, וציין לשו"ת חת"ס סי' ל"ח. חדא ועוד כי מסדר הגט שמכנה א"ע בשם שו"ב מוהל ומסדר קידושין, וסידר את הגט בלא רב אב"ד, מתוך כתבו ניכר שהוא עם הארץ, אשר מבואר בש"ע סי' קמ"א דהיכא דהב"ד היו עמי הארצים הגט פסיל עכת"ד כת"ה בשאלתו עם התשובה גם יחד.

ויפה הורה, דהנה הב"י ז"ל בסי' קכ"ט בנכתב אך שם הנשתקע, כ' דמשמע מתיך הקונ' דאיני מגורשת כלומר הגט בטל מדאורייתא, אם כי המהר"י מינץ ז"ל כ' ריש שפסקו גם לכתחלה לכתבו בגט. ולדעת המה הרש"ל ועוד פוסקים כשר הגט בדעבד, בפרט היכי דנכתב גם שם העיקר עם שם הנשתקע אנו אי לנו אלא הכרעת רובא ככולא מהפוסקים קמאי ובתראי לפסול גם בדעבד אפילו אם נכתב גם שם העיקר עם שם הנשתקע אבל אך שם פסול בזה, כלומר מדרבנן, והרחיב בזה הדביר הג"פ שם בס"ק צ"ו יעו"ש.

ואשר אני בעניי כ' בזה, בספרי שו"ת ח"ב סי' נ"ד, הוא, כי מקור הראיה להאי פסולא, הביאו מהא דאמרי' בשבת ל"ו הני תלת מילי אישתני שמייהו כו'. אר"א אף אנו נאמר בבל בורסיף, בורסיף בבל, למאי נ"מ לגיטי נשים, ופירש"י ז"ל, ואני אומר לג"נ לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול, וצריך שם של עכשיו (ובישוב קושית התוס', בראש יוסף ז"ל שם בחי' צדד לאמור דהנ"מ לבורסיף. אולם בהגהות הרש"ש ז"ל שם הביא מיומא י' דמשמע דגם בורסיף, הוא שם מדינה יעו"ש ובב"י ז"ל סי' קכ"ח ד"ה וכ' הרא"ש ז"ל, ובשו"ת מהרי"ט ז"ל ח"ב סי' י"א כ' ישוב נכון לזה יעו"ש, וממש"כ שם בזה"ל, ופירש"י ז"ל בלשון שני לכתוב שם המקום בגט, אין חוששין לשם שבתחלה, אלא לשם של עכשיו, לשונו מורה דקמ"ל אך דא"צ לכתוב שם שבתחלה, אבל לא אם נכתב שיהיה פסול עי"ז, אשר גם המהרי"ט ז"ל יהיה נמנה בין הפוסקים הסוברים הכי כנ"ל) ובג"פ שם כ', דמזה י"ל דלא נחית אלא לאפוקי שלא יכתוב שם הראשון דנשתקע לחוד, דאז הוי שינה, אבל בכותב שני השמות, אע"ג דחד מינייהו נשתקע לא חשיב שינה יעו"ש, וראיתי בשו"ת חסד לאברהם סי' ל"א שכ' ע"ז, וז"ל ולפענ"ד נ' דמפירש"י ז"ל, י"ל שפיר דגם בכה"ג פסול, מדלא פי' הנ"מ להיפוך דחז"ל הודיעו אותנו, שם העיר לראשונה בורסיף. למטן נדע להתיר אם נמצא גט כתוב שם הראשון שנשתקע לעיקר, שלא נימא דהגט פסול, משום שינה שם העיר, אשמעוי' דזה היה שם העיר בתחלה, ופי' זה יותר מקובל בפשטות לשון הסוגיא, דדמי ממש להני תלת מילי דאישתני שמייהו דמייתי שם, דבכולם שם הנ"מ דבא להודיענו שם הראשון, וכ"כ בזה בא להודיענו שם שהיה לעיר הזאת בראשונה, ובאמת כבר תמה בשו"ת כנ"י סי' ס"ג לפירש"י ז"ל, דמה בא להשמיענו של עכשיו אטו מסדרי הגט והבעל והעדים, לא ידעו שם העיר שהם בה (יעיון שו"ת חת"ס בליקוטי סי' מ"א ד"ה והא"ש מש"כ דמיושב תמיהת הכנ"י) אבל לפירושינו הדבר מבואר היטב, דבא להשמיענו שם העיר בתחלה, דרוב ב"א אינם יודעים שם העיר שנשתקע מקדם קדמתה ומדלא ניחא ליה לרש"י ז"ל בזה, ע"כ דפשיטא ליה, דאם עשה כשם הראשון שנשתקע, הוי כשינה שם העיר שפסול עכ"ל יעו"ש באריכות.

אמנם ראה זה חדש, בפירושא דרב נסים גאון ז"ל – בש"ס דפוס ווילנא לאחר שפי' מקודם כפי' התוס' כ' וז"ל ואדונינו רב האי ז"ל אמר בבל בורסיף, ובורסיף בבל כוונת דבר זה, לאותה ששנינו במשנה שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה פסול, הרי נודע כי בבל ובורסיף עיר אחת הן, והגט כשר עכ"ל, אשר מפשטות דבריהם הקדושים, נראה דא זה משני השמות שנכתב. גם השם דמאז הגט כשר, וגם אם נדחק לפרש דלא נאמרו דבריהם, בכתב רק השם מאז, אך דנכתבו שניהם, הלא זה עכ"פ מוכרח מפירושם דאם נכתב גם השם דמאז כשר, ונתחזק בזה דעת הסוברים, שהובאו בג"פ ובאחרונים, דאם נכתב שם העיקר, אם דנכתב גם שם הנשתקע, דכשר, לאחר שנמצא, כי כן הוא דעת רבותינו הגאונים ר"ה ור"נ ז"ל (יעיון טור חו"מ סי' כ"ה, ובש"ך חו"מ מ"ב סק"א, מ"ג ס"ק מ"ז ובהג"ה חו"מ סי' כ"ה סעי' ב' יעו"ש ובר"ן אלפסי ז"ל ריש סוכה) ועוד אור חדש לנו מפי' קדמון המאירי רבו של הר"ן ז"ל, בשבת שם שפי' וז"ל, וע"י שהיה שמה מקודם בשם א' ועכשיו נשתנה השם, צריך לכתוב בגט שם העיר של עכשיו אחר שכך שמה קבוע בפי הכל, או שיכללהו בכל שום דאית ליכא ולאתריכי כמו שיתבאר במקומו, וי"מ ענין גיטין בשמועה זו לענין בפ"נ ובפ"נ וזו עיקר עכ"ל. אשר פי' בתרא הוא פי' התוס', ופירושא קמא הוא פירש"י ז"ל, דצריך לכתוב בגט שם העיר של עכשיו, או שיכללהו בכל שום כו', אשר המאירי קאים בשיטת אלו הראשונים ז"ל, דס"ל לכתוב כל שום בשמם ובשם העיר, שהוא פסק המחבר בסי' קכ"ח קכ"ט, ובכגון דא, הלא כותב שם העיר דמאז, ועל השם של עכשיו, כוללו בכל שום כו', הרי מפורש יוצא, מפי רבינו הקדמון המאירי, דבכותב שם העיר שמאז הנשתקע, והשם שמעכשיו כולל בו כל שום מ"מ כשר, ומן המבואר ילמוד על הסתום, כי כן הבין המאירי בכוונת לשון רש"י ז"ל, וצריך שם של עכשיו, כלומר דגם שם של עכשיו צריך להכתב בגט מפורש, או בהתכללות דוכל שום, או לפרש דא"צ לכתוב אך שם זה, ואין חוששין לשם שבתחלה, וכמו שפי' המהרי"ט ז"ל, אבל היכי דנכתב גם השם דמאז, אם כי נשתקע, כיון דנכתב השם של עכשיו לא נחשב לשינה, וכמש"כ הגע פשוט (ומדבריי הלא מבואר מעצמו סתירת דברי החס"ל וכמובן) וכמפורש יוצא כן מפי רבותינו הגאונים רב האי ורב נסים גאון ומאירי ז"ל מדבריהם המאירים כספירים וכדאמרן.

אולם להלכה, חלילה לנו לזוז גם זוז כל שהו' מהחלטת פסקי כל רבותינו גאוני בתראי ז"ל אשר מפיהן אנו חיין, דבנכתב שם הנשתקע, אם כי נכתב גם השם של עכשיו מ"מ פסול הגט מדרבנן. אך בדעבד ובמקום עיגון צדדו בזה האחרונים להקל, יעיון בשו"ת נו"ב מהד"ת סי' קי"ז, ובדברי חיים שער שינוי השמות סי' ז' י"ב י"ז באריכות, ובחידושי אנשי שם בהשמטות סי' ו' ועוד בתשו' אחרונים, אשר א"א לפורטם, כי רבים המה שהאריכו בזה, ובנד"ד הלא נכתב אך שם הנשתקע ושם העיקר שבמקום הנתינה שנקראת בעי כל אך פאליא. לא נכתב כלל, וגם חזי לאיצטרופי חששא דכ"ת לב"ד של עמי הארצים כפי כתבו של המסדר ויעיון בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' ר"ס ד"ה ומ"ש רו"מ דרוב המגרשים נותנים גט כשר מש"כ בזה, לזאת דעת כת"ה לפסול את הגט היא דעת תורה, ושפיר הורה.

אמנם אם הוא מקום עיגון, הלא יחקור כ"ת חולי יש גם אחד בעירו מקום הנתינה, שקורא אותה בשם פעסיא רחל, כיון שהוא שם העריסה, כבר הורה זקן הגאון מהרש"ק ז"ל בחא"ש סי' ס"ג, דבזה סגי גם קריאת אחד להוציאו משם הנשתקע – חדא ועוד כיון דשם פאליא שנקראת אינה שם העצם בפני עצמה, וידוע שכל מי שנקרא בשם זה, יש לו שם אחר מעריסה, הלא יבא לקו המשוה, עם שם אלטא או באבא, אשר לא יתחשב שם עריסה העיקר לנשתקע, וסברא זאת כתבה הרב הג' שלכם בשו"ת אבן יקרה מה"ד תליתאה סי' ע"ד, אמנם היא מוקדמת דכבר הורו כן הגאונים המצוינים מהרש"ק בחא"ש בכמ״ד ורי"ש ז"ל בשו"ת שי"מ מהד"ק ח"ב סי' נ"ה ועוד בתשו' אחרונים שעשו זה לסניף גדול – ועוד בם שלישיה. אם בכתובתה אשר עמדה אשר בוודאי נכתב שם העריסה שלה פעסיא רחל, אם דידוע דעת הט"ג בלקו"ש סעי' ל"ח ס"ק ל"ט, שאין הכתובה מעלה את השם משיקועו, וכ"כ הד"ח בשער התשו' בהשגות על חא"ש בסי' נ"ה קנ"ב, דשם הכתוב אך בכתובתה, מיחשב נשתקע, אפי' בשם האשה, ואע"פ שהכתובה בידה, ובזה החזיק גם האהלי שם בכלל ב' ס"ק. כ"ג יעו"ש, הלא לעומתם החא"ש שם בכמ"ד החליט זה להלכה, דשם הנכתב בכתובה, כיון שקראו הכתובה תחת החופה ונעשית למען יעמדו ימים רבים, ואסור להשהות אשתו בלא כתובה, לזאת ל"ה נשתקע. ובשו"ת מהרש"ם שם סי' רמ"ו כ' בשם הז"א:

ותשו' גו"ר מאמר מרדכי סי' ג'. שערי צדק חאה"ע סי' קט"ז דס"ל ג"כ דשם הנכתב בכתובה לא מיקרי נשתקע. וכ״כ המהרש"ם בח"ה סי' כ"ג דבנכתב גם בקוויטליך לצדיקים לפעמים ובצירוף הכתובה י"ל דלכ"ע אין לפסול הגט בדיעבד יעו"ש. גם לחששא דחשש כ"ת למסדר ע"ה יעוין בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קל"ב בסוף התשובה מה שהביא לזה מכמ"ק ושו"ת, ויראה כי בכגון נד"ד וביחוד במקום עגון אין לפסול בדעבד.

ובכן אם אפשר בגט אחר בכתיבת שמה הנקראת במקום הנתינה, מחויבין לראות ולהשתדל לזה בכל האפשרות, אמנם אם אי אפשר בשום אופן. והיא מקום עיגון. הלא הראיתי פנים מסבירות מה שיש בזה לצדד להקל, וכת"ה מבפנים הלא יראה מה שלפניו, ואיך להורות בזה למעשה לאחר החקירה והדרישה, בדעת תורה.

והנלע״ד כתבתי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה