אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ב חלק יורה דעה › סימן מב

באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר

חלק יורה דעה · סימן מב

סימן מא

להרה"ג כ"ו מוה' חיים ראבינאוויטש נ"י רב בעיר בוקארעשט

מכתבו הגיעני והנה במה שדייק כ"ת עמש"כ בספרי שו"ת באר חיים מרדכי חלק ראשון בסי' ב' בישוב קושית החלת לחם על פסק הלב"ש בחיו"ד ס"ק רמ"ב. דלכתחלה אין לעשות עיסה כזו מ"ד הגהמי"י סוף ה' זרעים דפ' בהדיא דמותר לעשות עיסה כזאת אף לכתחלה וכתבתי שם דהגהמי"י ס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא רק מדרבנן כדקיי"ל לזאת ממ"נ שרי ופסק הלב"ש להאומרים דאין מבטלין הוא מה"ת. וגם אם הוא מדרבנן א"ש לסברת הרמב״ן שבר"ן ז"ל בפסחים פכ"ש דלא גזרו להקל כ"א להחמיר עכת"ד בקצרה אשר שם נתבאר באריכות יע"ש. וע"ז בנה דיוק לאמור. בזה"ל. ולא העיר כ"ת דלשי' הנו"ב סי' מ"ה דס"ל דביבש ביבש לכ"ע אין מבטלין מה"ת לא יתכן זה. דהא הגהמי"י שם בשם מהר"מ ז"ל ס"ל דאין בילה יע"ש היטב וא"כ הוי יבש ביבש עכ"ל אתפלא עליו. הלא למראה עיניו בתשובתי שם כי בראשית ציינתי לנו"ב שם. ושעה"מ פט"ו מהמ"א וליד אפרים ז"ל ביו"ד צ"ט לעורר זאת השיטה ולעומת זה רמזתי גם ליד אברהם שם. שהביא מפי' הרע"ב ורא"ש ז"ל פ"א דערלה מ"ו דמשמע דגם בתערובות יבש ביבש בעין. אין אסור רק משום גזירה דרבנן. וגם ביסוד הבנין של הנו"ב מהא דאמרי' בחולין ק"מ. בציפורי עיר הנידחת למאי אי לשילוח לא אמרה תורה שלח לתקלה אשר מזה הוציא המל"מ בפ"ז מה' מעילה והשעה"מ שם דמה"ת אין לבטל לכתחלה. והנו"ב כחכם היודע לפשר ולאמור דזה אך ביבש ביבש שפיר אשר אמרו בזה היד אברהם שם ועוד אחרונים למש"כ הריטב"א ז"ל בחי' חולין צ"ח אהא דאמר גבי זרוע בשלה חידוש היא שהוא מבטל איסור לכתחלה דא"ש אף להאומרים דמותר לבטל א' לכתחלה מה"ת אפ"ה הוי חידוש בז"ב שמצותו בכך לבטל איסור לכתחלה משא"כ בעלמא שהיא רשות (גם בחי' הרשב"א ור"ן אלפסי ז״ל שם כ' בדרך זה יע"ש) והוא הנאמר גם גבי שילוח דציפורי מצורע דאם איתא דאסור לא אמרה תורה שלח לתקלה כלומר שמצוה לשלח. ויד המלך כ' לחלק דשם הוי רובא דליתא קמן ואין ראיה לרובא דאיתא קמן וכמש"כ בי"א שם יע"ש גם המקנה בחי' לקידושין ל"ט ד"ה אריוך יישב זה באופן אחר (יעיון בספרי שו"ת סי' מ"ה אשר להאמר שם יש לפלפל בדברי המקנה ואכ"מ) יע"ש.

ולענ"ד י"ל עוד דהנה זה דלא אמרה תורה שלח לתקלה נאמר ביומא ס"ז קידושין נ"ז חולין קט"ו ק"מ ומקידושין נ"ז י"ל יען דר"י בשם רשב"י נתן הטעם דלא מצינו רוב מבע"ח שאסורים ודבי ר' ישמעאל יליף מקרא דהשדה. ואמוראי פלפלו בדבריהם אשר אלמלי זה הייתי אומר דמשולחת אסורה. ואיך אמרה תורה שלח לתקלה ועכצ"ל דמה"ת מבטלין איסור לכתחלה והפוסקים דס"ל הכי פסקי כוותייהו. (ואם כי כללא היא דמאביי ורבא הלכתא כבתראי הלא ידוע שיטת רבים הסוברים דמאביי ורבא ואילך נאמר האי כללא) ואך רבא הוא דאמר לא אמרה תורה שלח לתקלה. וביומא ס"ז בפלוגתא דרב ושמואל הלא חד אמר דאברים אסורין ולא ס"ל הסברא דלא אמרה תורה שלח לתקלה. ואך רבא הסובב והולך לשיטתו שאמר גם שם מסתברא כמ"ד מותרין ולא אמרה תורה שלח לתקלה והרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' עבודת יוה"כ דפסק כוותיה ילך לשיטתו דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מה"ת וכמש"כ בפרי תואר סי' צ"ט סק"ה יע"ש ומסוגיא דחולין קט"ו אשר שם נאמר מסתמא דתלמודא שילוח הקן ליתסר לא אמרה תורה שלח לתקלה י"ל להידוע דתרי מיעוטי מקלקלין רובא יען דהוי כרובא או כמחצה. וכמש"כ בר"ן אלפסי ז"ל ועוד ראשונים ז"ל בסוגיא דחולין ס"ג דלוקחין בצים מעכו"ם דווקא באומר של עוף פלוני טהור יע"ש וצדדו קצת מאחרונים לאמור דתרי מיעוטא מקלקלין רובא מה"ת ולזאת בשילוח הקן אם יתסר הלא כשיצורף מיעוטא דמשולחים משליחת הקן דאסור בהדי מיעוטא דטרפות יהיה תרי מיעוטא המקלקלין רובא. לזאת אמר בזה סתמא דתלמודא לא אמרה תורה שלח לתקלה אולם בציפורי עה"נ אשר לפי התנאים שהותנו המבוארים בשלהי סנהדרין וברמב"ם ז"ל פ"ד מה' עכו"ם עד שיהיה עיר הנידחת למיעוטא דמיעוטא יחשב אשר לא חזי לאיצטרופי בהדי מיעוטא דטרפות לדון בזה מכח דתרי מיעוטא מקלקלין רובא. שם יש מקום להאי דיוקא ואולי לזה שכלו בקולמסם שלש אלה עמודי עולם המל"מ שעה"מ ונ"ב ז"ל שם להביא מסוגיא דחולין ק"מ מציפורי עה"צ ולא הביאו משאר מקומות (ובכו"פ סי' ק' וברא"ש יוסף ז״ל בחי' לחולין קט"ו ועוד אחרונים שהביאו באמת גם משם) ומסוגיא דחולין קט"ו הקדום. ונאמר מסתמא דתלמודא יען כי בשאר דוכתי יש ליישב כדאמרן משא"כ הכא יש מקום להאי דיוקא ביתר שאת וביתר עוז ואם כנים אנחנו בזה דעיקר הקושיא ודיוקא הוא אך מחולין ק"מ. עלה על לבי לאמור למה שמבואר ברמב"ם ז"ל שם בה' עכו"ם ה' ז' דכל הנהנה ממנה בכ"ש לוקה אחת שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. כאשר לוקה בנהנה ממנה בכ"ש. כן איסורי הנאה לא יבטלו ברוב. ומצאתי לי חבר בזאת הסברא בהגהות הג' מהר"צ חיות ז"ל לסנהדרין קי"ב שכ' ול"ש כאן ביטול ברוב משום דכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. דאפי' כ"ש נאסר יע"ש ולזאת אמר רנב"י בזה. ולא אמרה תורה שלח לתקלה כי איסורי עה"נ לא יתבטלו ברובא דעלמא וא"ש.

ונתבאר כי לאחר שיישבו זה המקנה יד המלך ויד אברהם ושאר אחרונים בטוטו"ד וגם למש"כ בעניי בישוב זה אין הוכחה מכל המקומות למה שחידש הנו"ב ז"ל וכן מדחזי' להכו"פ וראש יוסף ועוד מגאוני בתראי ז"ל שהקשו ג"כ זאת והלכו בישוב זה בדרכים אחרים מוכח דלא ס"ל כנו"ב אשר גם אצלו לחדש יחשב ואין למדין מחידוש זה להלכה כי לשון המפרשים ופוסקים בטוש"ע יו"ד סי' צ"ט שכ' בסתם דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא רק מדרבנן סתמא כמבואר דאין לחלק וגם יבש ביבש בכלל וא"ש דבריי להעמיס כן גם בשיטת הגהמי"י דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מדרבנן גם ביבש ביבש אשר לענ"ד כן הוא להלכה.

אמנם מה שהעיר עוד כ"ת בזה"ל אבל עיקר דבריו אינם מובנים לי. דאף דהם ע"ד הפלפול דברי חכמה. אבל לאור האמת איך יתכן לומר דאין לבטל איסור דרבנן שיהיו תרי דרבנן. בשביל שאין מבטלין מה"ת. הא מה"ת אין כאן איסור כלל ול"צ לביטול וגם דברי הרמב״ן ור"ן ז"ל ל"ד לנ"ד כו' הא התם האיסור מדאורייתא ואם גזירת חז"ל היה דהוא שיל"מ שפיר אין כח אח"כ לחכמים לאסרו כדי להקל עליו אלא כדי להחמיר אבל כאן עיקר האיסור ג"כ הוא אך מדרבנן ע"כ אודה על האמת כי הצדק בזה עם כ"ת מכל זאת יש מקום ישוב גם לדבור פרטי זה הנאמר שם בתשובתי בדרך הפלפול להסביר טעם פסק הלב"ש להכלל הידוע בש"ס ופוסקים דאיסור שיש לו עיקר בדאורייתא חמור יותר מאיסור דרבנן שאין לו עיקר כלל בדאורייתא. וחלת חו"ל הלא אין לו עיקר בדאורייתא (יעוין בספרי חי' בן יאיר בחי' יבמות פ"ב) לזאת סברת הלב"ש אם כי לאחר הביטול ג"כ אסור התערובות מכח תרי דרבנן מ"מ אין לבטל לכתחלה אשר לבטל איסור יש לו עיקר בדאורייתא. כי ס"ל דבאיסור דאורייתא אין מבטלין מה"ת. או דהל"ש קאים ג"כ בשיטת הנו"ב ז"ל דביבש ביבש לכ"ע אין מבטלין מה"ת. ושיטת הגהמי"י כדקיי"ל דאין מבטלין הוא אך מדרבנן וגם ביבש ביבש וכנ"ל. וא"כ גם זה נחשב לאיסור שאין לו עיקר בדאורייתא. ולהמעיין שם בתשובתי יראה דיש להטעים ולהסביר זה אמנם יען כי דבור זה לא נאמר שם אך בדרך פלפול לתן פנים מסבירות לפסק הלב"ש. עתי בל אתי להאריך בפלפולים והעולה שם בתשובתי להלכה הלא היא ברור בעזהש"י.

והנלע"ד כתבתי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה