אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ב חלק יורה דעה › סימן מא

באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר

חלק יורה דעה · סימן מא

סימן מ

להרה"ג כו' מוה' שלמה נ"י הרב מסקרן בשרביא

מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו בזה"ל. כפי שברצון אנשי העיר דפה נעשות גדר חדש להמישור שניתן מהממשנה עבור בית עלמין חצל ב"ע הישן והמישור החדש הוא לצד דרום ע"כ ברצונם ג"כ להעתיק הכותב שבצד מערב רחוק קצת מהקברים הישנים שיוכל להיות עי"ז שורה חדשה ועי"ז יהיה הקברים שהמה כעת ראשונים יהיו עי"ז השניים. היינו שורה השניה. ע"כ נשאלתי מהמשתדלים בהבנין הנ"ל אם רשאים לעשות כן כי חולי זכו בזה לה להיות מהראשונים ואין ליטול הזכות שלהם, עכ"ל שקצת.

והנה כת"ה העיר לזה מירושלמי פ"ד דתענית ה' ב' דארשב"י אבות דרך הסבה הן קבורין דלפי' הק"ע ופ"מ מוכח דבאמצע יותר כבוד אך לפי' המ"פ אין ראיה חם כי יש לפקפק בראייתו למש"כ התוס' במו"ק כ' בשם הירושלמי דאין למדין מקודם מתן תורה יע"ש וברמב"ם ז"ל בריש ה' אבל אמנם ידוע כי מתענית ח' ומו"ק ח' ע"ז ל"ו ומתוס' קידושין נ"ב ועוד מכמ"ק שהביאו דילפי' מקודם מ"ת (ולשיטת הסוברים דבארץ ישראל היו דינם כבני ישראל אשר הרחיב בזה הדבור הפרשת דרכים יש לדייק ולפרש (בראשית נ') ויבואו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן וגו' ויעש לאביו אבל שבעת ימים. בעבר הירדן דייקא שהיא א"י אשר שם גם קודם מ"ת היו דינם כבן ישראל לקיים כל התורה לזאת עשו אבל שבעת ימים כחיוב התורה). ובשו"ת בית יצחק חיו"ד סי' קס"ד דעתו דדווקא לענין אבילות נאמר זה דאין למדין מקודם מ"ת. יען דנ"מ לענין תפילין ות"ת שלא היו קודם מ"ת יע"ש וא"כ ראיית כ"ת ראיה. וגם אין זה ראיה. אך לזכר כי אמצעי משובח ויש להביא לזה ממגילה כ"א אמר רבא ראשון שקרא ד' משובח שני כו' שלישי כו' דלראשון אמצעי ואחרון לכ"ע מעליותא אמנם באמת כאן אין שום מעליותא בראשונים או שניים ואין זה ענין למש"כ בירושלמי פ' הבונה ה' ג' הובא גם בר"ן אלפסי ז"ל שם והקימות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט בעצים. אלא איזהו קרש זכה להנתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום. למש"כ בספרי שו"ת באר חיים מרדכי חלק ראשון סי' ט' בשם הבכורי יעקב סי' תר"ל סקט"ז הטעם דשם לצפון יש קדושה יותר שק"ק נשחטו בצפון דווקא ושלחן בצפון ולדרום יש קדושה יתירה שמנורה בדרום והראיתי כי לזה כוון קרבן העדה שם. במה שפי' שם. ינתן בצפון ששם השלחן ינתן בדרום ששם המנורה כי לכל רוח יש מעלה וקדושה מיוחדת ופירשתי שם דברי הירושלמי אילין דר' הושיעא ודר' פזי כו' וליישב דקדוק קה"ע יע"ש (יעיון מג"א בסי' ח' מש"כ בשם רבינו הק' האר"י ז״ל) משא"כ כאן מה קדושה יש בהנחת הראשונים – ופוק חזי מה עמא דבר שאין מקפידין בזה. וכל שנהגו הוי כהותנה וכמש"כ בספרי חי' בן יאיר על ש"ס. בחי' למגלה כ"ז. ובשו"ת שם והבאתי מיו"ד קס"ט סעי' י"ח בהג"ה ובאו"ח רע"ט וחו"מ רס"י ס"ז ובשם תשו' הרא"ש ז״ל. ועוד בכמ"ד דמבואר דכל שהמנהג כן הוי כהותנה בפירוש יע"ש – ויעיון בשו"ת בית יצחק ז"ל חיו"ד סי' קנ"ו אשר דן בכגון דא. ומבואר מדבריו. וביחוד ממש"כ שם בטעם הג' דלא חש כלל לזה יע"ש. וכבר הורה זקן כן בגדר בית החיים. יתן ה' אשר יבולע המות לנצח נצחים. ולכל בית ישראל יהיה אור במושבותם באורך ימים ושנות חיים.

ובזה אחתום את שמי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה