אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ב חלק יורה דעה › סימן לז

באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר

חלק יורה דעה · סימן לז

סימן לו

להתורני דייק וסביר כו' מו"ה שמואל נאטליעב נ"י בעיר מינאפאל אמעריקא

מכתבו הגיעני. ובדבר מה ששאל להבין לשון פירש"י ז"ל בנדרים ס' ע"ב. בהא דאמרי' שם מאי אין נדרים. אמר אביי א"כ אין נדרים ניתרין יפה. ורבא אמר א"כ אין נדרים נשאלין לחכם. ופי' אא"ז רש"י ז"ל אין כו' שאומר בלבו מה לו לילך אצל חכם. לא צריכנא דוודאי מותר הוא. דכל כך הנאהו. ומתירו הוא בעצמו. והתורה אמרה לא יחל דברו הוא איני מיחל אבל אחרים מוחלין לו. להבין פי' הברור במלת הנאהו ודעת כ"ת מלשון הקרא ואם הניא. יפה כוון. אולם לזאת הכוונה. המלו"ת דכל כך אין לו ביאור. ונ' דלזה כיוון המהרש"א ז"ל בהגהותיו שם. רש"י בד"ה אין כו' כך הנאהו כצ"ל. כלומר דמלת דכל מחק וצ"ל אך כך הנהו ובזה כפי' כל הראשונים. דכיון דפתח זה דכבוד המקום. ראוי לכל הנדרים. לכ"א יהיה גלוי זה הפתח לפתוח לעצמו. כן גם כוונת רש"י ז"ל. שאומר בלבו מה לו לילך אצל חכם. לא צריכלא דוודאי מותר הוא. כך הנאהו כלומר כך הפרתו – וכלשון רש"י ז"ל בפ' מטות הוי אומר הנאה זו הפרה – בפתח זה דכבוד המקום הידוע ושייך בכל הנדרים. וא"צ לעצת חכם. ומתירו הוא בעצמו והתורה אמרה כו' ופשוט.

ובביאור הטעמים של אביי ורבא. יעיון בשירי קרבן בירושלמי שם ד"ה אם אמר ובמפרשים – ובט"ז יו"ד סי' רכ"ח ס"ק י"ד שהעלה. כי אם בא אדם מעצמו. ומבקש שנתיר לו מחמת שנתברר לו עכשיו שיש עבירה בכבוד המקום. דהוי פתח טוב. דלא שייך בזה מפני הבושה. רק באחרים פותחין לו אז דווקא שייך דלא חציף אדם לומר שלא היה נמנע בשביל כך. משא"כ בבא מעצמו דיש לו מגו דאי בעי שתיק לגמרי יע"ש באריכות. ודייק בזה העצי לבונה שם. וז"ל. ק' עליו קצת דזה א"ש לאביי דס"ל מפני הבושה. אבל לרבא בנדרים ס"ד. דאמר א"כ אין נדרים נשאלין לחכם. שהיה, כ"א פותח פתח לעצמו. א"כ לעולם איכא למיחש. אם נתיר לו בפתח זה שוב לא נלך אצל חכם כלל ע"כ. לק"מ ומיושב שפיר למש"כ הב"י ז"ל שם, וז"ל. ויש לתמוה על רבינו שכ', טעמו של אביי והשמיט טעמו של רבא. דהא קיי"ל ה' כרבא לגבי אביי וי"ל דכללא ד"ה כרבא לא איתמר, אלא כי פליגי לענין דינא. אבל היכא דלא פליגי אלא בטעמא דמלתא כי הכא לא. ומשום דטעמא דאביי מסתבר טפי. ומתני' נמי מתיישבה לדידיה שפיר טפי מלרבא. כדמוכח בגמ' מש"ה נקטיה עכ"ל. וגם בתי"ט שם הסכים לישוב זה יע"ש (ובמסתבר טעמיה דחד. אם פסקי' מכח זה נגד כללים הקבועים. כ' בזה בספרי חידושי בן יאיר לחי' בכורות ל"ט באריכות יע"ש) וכיון דקיי"ל בזה כטעמא דאביי א״ש דברי הט"ז – ואין לומר כיון דמן הטעמים נסתעף נ"מ לדינא. הדרי' לכללא דהלכה כרבא לגבי דאביי. ז"א כי גם בהא דקיי"ל כרב באיסורא וכשמואל בדינא. אם עיקר פלותייהו במלתא דאיסורא אף הנמשך ממנו לענין ממונא ה' כרב. וכמבואר ברא"ש ז"ל פ' שור שנגח סי' ד' ובתוס' ועוד ברא"ש ז"ל בכמ"ד וכמש"כ במלוא הרועים ח"ש יע"ש. כן נאמר הכא כיון דקיי"ל כאביי בטעמו. גם המסתעף מזה להלכה קיי"ל כוותיה וא"ש.

אברא כי הב"ח שם חולק על הב"י ז"ל. בזה. ושיטתו דרבא מודה לטעמיה דאביי יע"ש באריכות. עד שמסיק ומש"ה לא הביא רבינו טעמא דרבא משום דאביי לא מודה לטעמא דרבא. ורבא מודה לטעמא דאביי דמטעמא דידיה. אמר ככל הני דאין פותחין כדפרישת עכ"ל וזה תפס גם ביאור הגר"א ז"ל שם ס"ק י"ט יע"ש. וכזה כ' גם הלח"מ בפ"א מ"ה נזירות ה' י"ג. דדרך הרמב"ם ז"ל לתת טעם שהכל מודים בו. אע"פ שלפי ההלכה א"צ לאותו טעם. ובהאי כללא יישבתי פיה"מ להרמב"ם ז"ל בספרי חידושי בן יאיר לחי' מכות ה'. בזה"ל. מנא ה"מ, אמר אביי נאמר כו' רבא אמר בעי' כאשר זמם לעשות כו'. והנה קיי"ל בכ"מ ה' כרבא לגבי דאביי, וא"כ טעמא בעי אמאי נקיט הרמב"ם ז"ל בפיה"מ טעמא דאביי (יעיון בפי' הגאון ר"ח ז"ל דכ' באמת טעמא דרבא) וי"ל עפמש"כ הריטב"א ז״ל. דגם רבא ס"ל הגז"ש דאביי, אך דקאמר דלא צריכין לגז"ש יע"ש, לזאת נקיט הרמב״ם ז"ל טעמא דהכל מודים בו וכעין זה כ' הלח"מ בפ"א מה"נ ה' י"ג יע"ש. עכ"ל שם בספרי, ובזה יש ליישב גם דברי הכ"מ בפ' י"ח מה' פה"מ ה' ט' בהא דכ' הרמב"ם ז״ל, דהמותר מבשר הקדשים לאח"ז אכילתן איני לוקה משום דהוי נל"ע, הלא בלא"ה הוי לאו שאב"מ, ותי' הכ"מ דחדא מתרי טעמי נקיט ותמהו דא"כ איך הוכיח הש"ס בכמ"ד מדקאמר ר"י שבא הכתוב לתן עשה אחר ל״ת לומר שאין לוקין עליו דס"ל לשאב"מ לוקין עליו הלא י"ל דחדא מתרי טעמא נקיט יע"ש ובמל"מ, ולדברי הלח"מ לק"מ, כי הג"מ שפיר הוכיח מדאמר ר"י שבא הכתוב כו' דמשמע דאך מהאי טעמא אין לוקין, אבל ברמב"ם ז"ל לאחר שביאר בהדיא בכמ״ד בספר יד החזקה, דלשאב"מ אין לוקין עליו ואין כאן מקום לטעות נקיט כאן הטעם דנל"ע דהכל מודים בו – אולם בפיה"מ לרמב"ם ז"ל במכות שם דנקיט טעמא דאביי, להאי כללא דחדית לן רבינו הב"י ז"ל דבטעמים לא נאמר הכלל ד"ה כרבא לגבי דאביי א"ש בפשיטות וגם מיושב פסק רבינו הט"ז ז"ל כדאמרן.

והנלע"ד כתבתי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה