באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר
חלק יורה דעה · סימן ל
להרה"ג כו' מוה' יהושע קניאל נ"י רב בעה"ק חיפה.
מכתבו הגיעני, ובדבר מה שדקדק על קושיות ותי' התוס' דכתובות ע"ב ע"א ד"ה וספרה המובא בספרי שו"ת באר חיים מרדכי ח"מ סי' נ"ו וז"ל וא"ת אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר דהא כתיב וספרה, וי"ל דאין מברכין אלא ביובל כו' אבל זבה. שאם תראה תסתור אין לה למנות עכ"ל, ודייק על תירוצם, דהלא חזי' בשחיטה וכדומה דמברכי' אם כי אפשר שיארע קלקול, והאריך כת"ה בבקיאות לחזק דיוק זה, לק"מ. מלבד מה שיש לחלק בין דבר התלוי בזריזות זהירות (עיי' ב"ק צ"ט ובסמ"ע סי' ש"ו ס"ק י"ג) וישוב דעת האדם כשחיטה וכדומה. לשמא תראה הבא בהכרח מהטבע, ובזאת הסברא יש לפקפק עמש"כ בהג"ה נו"ב מהד"ת חיו"ד סי' קכ"ג יע"ש הלא מבואר בפר"ח וח"י ז"ל סי' חפ"ט שהובאו בספרי שם, ליישב קושית הרדב"ז ז"ל ח"ד סי' כ"ז. מתענית אשר לדעת הרבה מראשונים לאמור עננו בשחרית ולא חיישי' שיארע אונס ויסתור תעניתו, ותירצו דאונס לא שכיח ולא חשו חז"ל, משא"כ חששא דשמא תראה. אשר דמים מצוים באשה יע"ש, והוא תשובה מספקת גם לדיוקו, דשאני שחיטה אשר קלקול שיחרע לפרקים למיעוטא דמיעוטא יחשב כמבואר בפוסקים, לזאת לא חיישי' לזה דל"ש ומברכין. ומה שדייק על גוף קושית התוס'. דהלא י"ל כיון שעתה סופרין ז' נקיים רק מספיקא שמא הוא בימי זיבותה, וס' ברכות להקל, אתפלא עליו איך לא ראה כי קושית התו"ס סובב על וודאי זבה דאורייתא, דלא תקנו חז"ל ברכה ובגוף סברת כת"ה, דבזמ"ז לש ברכה, לא כן דעת רבינו ההפלאה ז"ל באמרו בחי' שם ליישב, מה שבחי' שם הביא בשם הפוסקים קושיא זו גם על נדה וז"ל, והנה בנדה ל"ש תירוצם שמא תסתור, דמדאורייתא אפי' ראתה כל ז' ימים ופסקה טובלות לערב, אלא דבנדה לק"מ דלא כתיב בה לשון וספרה אך כוונתם בנדה היינו בנדה בזה"ז דמחמירים לספור ז' נקיים. שיברכו ויספרו על תקנת ר' זירא דבנות ישראל החמירו על עצמן, דאפילו במידי דרבנן מברכין עכ"ל יע"ש, ויש לפלפל בזה טובא, אמנם עתי בל אתי לפלפולים.
אך הנלע"ד פשוט כתבתי חיים מרדכי