באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר
חלק יורה דעה · סימן כח
לבני אהובי הרה"ג ומפורסם לתהלה כו' מוה' מנחם מענדיל ראללער שליט"א רבם בעיר אקערמאנן בסרביא
יקרת מכתבך הגיעני, ובדבר שאלתך בנתערב ג' כפות של בשר, שנים אב"י ואחד ב"י, ולקחו א' מהכפות ותחבו בתבשיל של חלב ולח היה ס' מהו הדין של התבשיל, וכתבת כי בתורת ביטול לדון בזה, יש לפקפק מלבד מה דתליא בפלוגתא אם היתר בהיתר שייך ביטול, כיון שלא' עלה על לבו התערובות, קודם תחיבת הכף להתבשיל של חלב, כי לא היה לו נפקותא בזה. הוי כלא נודע דלא בטיל, אך עיקר ההיתר בזה יען כל דפריש מרובא פריש. ואמרי' דהכף שאב"י נתחב בהתבשיל של חלב ושרי, עכת"ד.
ומה כוונת בני יקירי:
אם דמפאת שלא נודע ולא בטיל, היה מקום לצדד להקל, יען כי נודע דעת הב"ח בסי' ק"ט דגם בלא נודע בטיל אם דהש"ך שם בס"ק י"ב חולק עליו וס״ל דמה"ת אינו בטיל, הלא המ"י בכלל ל"ט אות ח"י הביא מרא"ש ז"ל פג"ה הובא בב"י ז"ל שם, ותשו' הרשב"א סי' תש"ל בשם תשו' מהר"מ מרוטנבורג ז"ל, דגם בלא נודע מה"ת בטיל ואך מדרבנן דאינו בטיל יע"ש הובא בפמ"ג שם בקצרה ובשו"ת מח"ו מהרש"ם ז"ל מהד"ג סי' קפ"ט. הביא מש"ע בעל התניא בשו"ת סי' י"ח ושו"ת אמרי אש סי' ל"ח ומהר"מ שיק ז"ל סי' קכ"ה, שהחזיקו בדעת הב"ח דגם קודם שנודע התערובות בטיל מה"ת, והוכיחו כן בראיות יע"ש, לא מיבעיא אם נאמר בהחלט, דקודם שנודע אך מדרבנן. אינו בטיל, הלא הוי כאן ספיקא דרבנן ולקולא אך גם אם נימי כיון דרבים מגדולי האחרונים שהחזיקו בפסק הש"ך כמבואר שם ובהגהות עבוה"ג יע"ש, נראה דלספיקא דפלוגתא יחשב, אם קידם שנודע בטיל מה"ת או לאו, ומ"מ יש לדון בזה להיתרא מכח ס"ס, שמא לקח הכף שאב"י ואת"ל הב"י שמא מה"ת בטיל והוי ס"ס בדאורייתא וס"א בדרבנן. דהוי ס"ס כמבואר בכמ"ד ובש"ך בכללי ס"ס אות ט"ז אולם צדקת בזה אשר יש לעורר הפלוגתא אם שייך ביטול בהיתר בהיתר, והדברים ארוכים ועתיקים, ואין אנו צריכין לתקוע עצמינו עתה בזה, כי ההיתר ברור מכח סברא האחרונה שכתבת, דאמרי' כל דפריש מרובא פריש. אשר זה פשיטא לי דגם בלא נודע אמרי' הכי ומה דפשיטא לי מסברא, מצאתי תנא דמסייע לי הגאון האמיתי מהר"מ אריק ז"ל, בספרו מנחת פתים ביו"ד, אשר גם אליו היה זה פשוט וברור, והאריך להסביר זה, וגם הביא ראיה מכרחת לזה מדברי הר"ן שבש"ך ז"ל סי' ק"י ס"ק י"ד, ומסיק אבל לענין כל דפריש מרובא פריש, אין הבדל בין קודם שנודע או לרח"כ יע"ש ופשיט דכל פרטי חילוקי דינים שנאמרו ביו"ד סי' ק"י בתערובות דקבוע ל"ש הכא כיון דכל התערובות מהכפות הוא היתר, והוראתך ברורה דהכף אסור והתבשיל שרי וכדאמרן.
אביך החותם לך באהבה רבה בחותמי ברכות שבתוה"ק. חיים מרדכי