באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר
חלק יורה דעה · סימן כב
להרב המופלא כו' מוה' משה גרשון נ"י רב לעדת תפארת משה טשיקאנא אמעריקא.
מכתבו הגיעני ובדבר דיוקו עמש"כ הט"ז ביו"ד סי' א' ס"ק ב' בישוב דברי הטור שכ' עבדים משוחררים. כי יש סתם עבדים שבתלמוד. הסובב והולך גם על משוחררים. דהלא ש"ס ערוך הוא בחגיגה ד' ע"א אילימא שאינן משוחררין כלל. לתני עבדים סתמא. הרי מבואר כי סתם עבדים ממעט לגמרי משוחררין. וצע"ג על מאור עינינו הט"ז. וגם על הש"ך בנה"כ שם. שהרבה לתמוה מכמה מקומות בש"ס ולא הביא מסוגיא זו שמבואר יותר מכל המקומות עכת"ד כת"ה.
ומה העיר בזה וכוון לדעת הסר"ח כאשר ראיתי בברכי יוסף ז"ל – ספר פר"ח אינו עמדי – ביו"ד שם אות ג'. ד"ה והרב ש"ך כ' וז"ל. ותו דכל היכא דתני עבדים סתמא הוי שאינם משוחררים. כמש"כ הוא ז"ל גופיה בס' נה"כ. וסייעיה הרב פר"ח מתלמוד ערוך ריש חגיגה כו' יע"ש. וליישב דברי הט"ז והש"ך ז"ל. שלא הביא מזה, אולי י"ל. דהנה ז"ל הסוגיא שם. ועבדים שאינם משוחררין אינם כו' בשלמא כו' אלא עבדים מנלן אר"ה א"ק אל מול פני האדון ה' מי שאין לו אלא אדון אחד. יצא זה שיש לו אדון אחר. הא ל"ל קרא מכדי כל מצוה שהאשה כו' דגמר לה לה מאשה. א"ר לא נצרכה אלא למי שחצי עבד וחצי ב"ח כו'. והרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' חגיגה כ' וז"ל. ומנין כו' ומצוות עשה שאין הנשים חייבות בה. אין העבדים חייבים בה. ועוד הרי נאמר בבוא כל ישראל. להוציא העבדים כו' עכ"ל יע"ש וברע"ב ז"ל בפי' המשנה שגם הוא כ' אלו שני הטעמים. והקשה בהגהות הרש"ש ז"ל שם וז"ל, טעם זה ל"מ בגמרא. וגם ק"ל דמישראל אימעוט נמי משוחררים. כדהוכיחו התוס' בסוכה כ"ח ע"ב. וע"כ תצטרך לומר שיש שום רבוי כמש"כ התוס' שם. וא"כ ח"ע וחב"ח יהא ג"כ מאותו רבוי ע"כ. ולענ"ד י"ל בפשיטות בישוב דברי הרמב"ם וברטנורה ז"ל דזה דרך הרמב"ם ז"ל בכ"מ להוסיף דרשה המבוארת במקום אחד ממדרשי חז"ל. ועוד יותר מבואר בכללי הרמב"ם ז"ל. בשם מהרי"ק לח"מ ובאר שבע ומהר"י קורקס וכנה"ג ז"ל. דדרכו של הרמב"ם ז"ל לכתוב הדרשה היותר פשוטה – יעיון תוס' גיטין כ"ג ע"ב ד"ה ואינה מתגרשת בסה"ד – אע"ג דבג"מ אידחייה לה. ולפעמים מביא קרא שלא נזכר בג"מ כלל מאחר שהוא מבואר יותר יע"ש. ואם דמישראל אימעוט נמי משוחררים. וצריכין לריבוי. הלא הריבוי יבוא מהאי קרא דאל פני האדון ה'. אשר מי שיש לו אך אדון אחד חייב בראיה. וא"כ עבד משוחרר מעבדות. אשר הוא בכלל אין לו אלא אדון אחד. הלא הוא בכלל חיוב הראיה. ומזה הקרא, שתים שמענו. הפטור לח"ע וחב"ח, והחיוב לעבד משוחרר. ומיושב דברי הרמב"ם והברטנורה ז"ל.
ולפ"ז דבכאן. מגופא דקרא דאתמעט ח"ע וחב"ח אתרבי עבד משוחרר. ולזאת גם אם היה נשנית אך עבדים סתמא. הוי כמבואר דסובב והולך אך על אינם משוחררים. ולא על משוחררים. ואין ללמוד מכאן לשאר מקומות שנאמר עבדים סתמא. לאמור דקחי דווקא על עבדים שאינם משוחררים. אולם לדוחק קצת יחשב. ונאמר אך ליישב דברי רבותינו הט״ז וש"ך ז"ל אשר מפיהן אנו חיין. אמנם פשטות הסוגיא מורה כמש"כ הפר"ח וברכ"י ז"ל.
ובזה אחתום חיים מרדכי