באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר
חלק חושן משפט · סימן סה
להרה"ג כו' מוה' אריה ליב ווייסמאנן נ"י אבד"ק סאליצא:
מכתבו הגיעני ובדבר מש"כ בספרי חידושי בן יאיר בחי' מכות ד' ע"ב בזה"ל גמ' בשלמא לרבנן כדי רשעתו כו' אלא ר"מ מ"ט אמר עולא גמר ממוציא ש"ר כו' מה למש"ר שכן קנס סבר לה כרע"ק דאמר עדים זוממים קנסא הוא מריהטת הסוגיא נ' דטעמא דרבנן הוא יען דס"ל דע"ז ממונא הוא וליכא למילף ממש"ר וכמבואר בתוס' ד"ה סבר לה יע"ש ולפ"ז יש מקום עיון על פסקי הרמב"ם ז"ל דבפי"ח מה' עדות ה' א' פ' כרבנן ובה' ט' פ' כרע"ק דקנסא וא"כ סתרי הפסקי הדדי וי"ל דהרמב"ם ז"ל קאים בשיטת הרמב"ן ז"ל בפירושא דסוגיא הובא בחי' הריטב"א ז"ל דעיקר טעמא דרבנן הוא יט, דלאו דלא תענה אתי לאזהרה דעדים זוממין לקיים בהם עונש דכאשר זמם ולזאת אין לנו בו אנא עונש דכאשר זמם במקום שיש בו לקיים תורת הזמה יעיון בחי' הריטב"א ז"ל שכ' דלפירושא דא הא דקאמר הש"ס בשלמא לרבנן כדי רשעתו כתיב הוא לרווחא דמלתא דבלא"ה כיון דלרבנן ליכא לאו דלא תענה אין עונשין אותו רק בתשלומין לקיים כאשר זמם יע"ש שהאריך ולפ"ז אתי שפיר פסקי הרמב"ם ז"ל אולם מדברי הרי"ף ורא"ש ז"ל ח"נ כפי' הרמב"ן ז"ל יע"ש וצע"ק עכ"ל שם כוונתי שסיימתי וצע"ק הוא כיון דמרי"ף ורא"ש ז"ל אין נראה כפי' הרמב"ן ז"ל ודרך הרמב"ם ז"ל לילך בשיטת ופי' הרי"ף רבו ז"ל, חילם חין למדין מן הכללות ופעמיה רבות אשר הרמב"ם ז"ל לו שיטה ופי' אחר בסוגיא וגם כאן נאמר דמפרש הגמ' כפי' הרמב"ן ז"ל,
והנה כת"ה תי' לאמור דפלפול הסוגיא הוא אך אליביה דר"מ ולפרש בשלמא לרבנן כדי רשעתו כתיב אשר זה עיקר הטעם דגלי לן בעדים זוממין דדווקא משום רשעה אחת כ"ו וזה מפיק דלא נילף ממיש"ר אך ור"מ מ"ט כ"ו גמר ממוש"ר כו' סבר נה כרע"ק כ"ו וכ"ז איצטרך אך אליביה דר"מ ולזאת לא קאמרה הסוגיא ואידך כדרך הש"ס בכ"מ דלרבנן דמפקי מכדי רשעתו אין כאן קושיא כלל דליפק ממוש"ר וי"ל דס"ל ע"ז קנסא הוא ומ"מ אין לוקין ומשלמין וכמש"כ התוס' בכתובות ל"ב דרבנן ג"כ ס"ל דע"ז קנסא הוא ומיושב פסקי הרמב"ם ז"ל עכת"ד יפה אמר וכוון לדעת התורת יחזקאל אשר עתה ספר זה תח"י – שכ' בחי' לסוגיא זו וז"ל תוס' ד"ה ס"ל כרע"ק עס"ה אבל רבנן דס"ל ע״ז ממונא כו' ולתי' זה עכצ"ל או אנן לא קיי"ל כרע"ק או דקיי"ל כר"מ כאן ורמב"ם פ' כרע"ק וכרבנן צ"ל דס"ל כתי' ריצב"א כתובות ל"ב ע"א ד"ה דאין לוקה כו' עיי"ש וכמו שהוכיח שם ריצב"א דאף לרע"ק ל"א לוקה ומשלם מדלא מוקי מתני' דכתובות כרע"ק ודלא כהפ"י שנתקשה בזה לעיל וכאן עיי"ש עכ"ל ע"ש. ולשיטתא דא כמוכרח לפרש הסוגיא דאך אליביה דר"מ איצטרך לאמור דס"ל כרע"ק ע"ז קנסא הא. אמנם לרבנן עיקר טעמם הפשוט מכדי רשעתו דמפיק מילפותא דמוש"ר גם אם ע"ז קנסא הוא ומפי' הגאון ר"ח ז"ל שכ' וז"ל ואמרי' בשלמא לרבנן כו' ופשוטה היא אלא לר"מ דקתני לוקה ומשלם מ"ט ואמרי' גמר כו' ושנינן ר"מ כרע"ק ס"ל כו' ע"כ ואם נימי דלרבנן מוכרחין לאמור דלא ילפי ממוש"ר מטעמא דס"ל ע"ז ממונא הוא מה זו – פשוטה בילפותא דרבנן יותר מדר"מ הלא לפרש יצא דפלוגתתם תלי בזה אם ע"ז ממונא או קנסא הוא א"ו דלרבנן הטעם מכדי רשעתו והוא דאמר הגאון ר"ח ז"ל בשלמא לרבנן כו' ופשוטה הוא כלומר דטעמא דרבנן בפשטות נאמר מקרא דכדי רשעתו שאין בזה שום קושיא ופירוקא וכל שקלא וטריא דסוגיא הוא אך אליביה דר"מ ובזה יתחזק ישוב זה להידוע כי רוב פסקי הרמב"ם ז"ל אזדי בגי' ופי' הגאונים אשר ר"ח ז"ל מכללם ומרבותיו של הרמב"ם ז"ל ונתבאר כי לפי' הרמב"ן שבריטב"א ז"ל או לפי' הריצב"א שנראה כי הוא גם פי' הגאון ר"ח א"ש פסקי הרמב"ם ז"ל.
ובדברי המ"מ דפ"ב מהמ"א שהבאתי שם להאי כללא ראיה מג"מ ד' י"ד גמר עונש מאזהרה יע"ש וכ"ת עמד על דבריו באמרו אך צע"ג מש"ס שם ד' י"ז ע"ב דפריך וכי מזהירין מה"ד הלא שם איכא איסור עשה בכ"א עיי' ברש"י ז"ל שם כו' עכ"ל לדעת המוצל מאש ועוד גדולים בשיטת המ"מ דנא נאמר האי כדוא אך היכי דעיקר קרח אתי ללאו הבא מכלל עשה משא"כ היכא דעיקר קרא אתי לעשה אין מקום קושיא כלל אולם לשיטת המל"מ וגאוני בתראי דבכל גווני נאמר האי כדלא שפיר הקשה כ"ת וכבר קדמו השעה"מ שם בהמ"א וז"ל תו ק"ל בדברי הרא"ם כו' כו' שוב ראיתי שדברי הרא״ם הללו הם תלמוד ערוך פ' אלו הן הלוקין ד' י"ז ע"ב דפרכי' התם וכי מזהירין מה"ד כו' איסור בעלמא וכיון שכן ק' טובא לדעת ה״ה מסוגיא הלזו וצ"ע עכ"ל יע"ש ובשאג"א סי' פ' ובקו"א שם ובגלוי כלל נ' ובמלוא הרועים ח"ב אות מ' אות ע' ויש להאריך בישוב זה אולם אין עתי אתי לפלפולים ובפרט באלו הד גרים אשר בכלל ופרט המה ארוכין ועתיקין.
ומה שתמה בהא שהבאתי שם בחי' לדף כ' מדברי הרמ"ה ז"ל הלא האי פסקא מבואר ברמב"ם ז״ל פי"א מה' עכו"ם וביו"ד סי' קפ"א דעבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים אין כאן תימה כי העיקר הבאתי הטעם שמבואר בחי' הרמ"ה ז"ל אבל זאת ההלכה ידועה היא מרמב"ם וטוש"ע אולם מש"כ כי בדבריי שכ' שם העיר בזה המל"מ בפ"י מה' מלכים הצדק עם כת"ה כי דברי המל"מ היו ממני אז בהעלמה ומש"כ כ"ת על חי' בע"ז י"ג כי כוונתי בזה לדעת הגאון חי' רי"מ ז"ל ספר זה מעולם לא ראיתיו עד היום ועד בכל אך שבחו לשמע אוזן שמעתיו ודין הניין לי אשר דעתי העניה בעזהש"י ידעת תורה לכוון לדעת גדולים וקדושים.
ועל מש"כ בספרי שם בחי' ליבמות ל"א דבישוב שיטת הב"ח מוכרח לומר דס"ל כשיטת הר"ן אלפסי ז"ל בכתובות כ"ו ד"ה ואיכא למידק והרא"ה רשב"א כנראה משט"מ שם ומ"מ ז"ל דלמ"ד תרי ותרי הוי ספיקא דרבנן י"ל דדווקא באישות ועבודה החמירו ציין כת"ה להגהות רעק"א על הפמ"ג ז"ל ביו"ד סי' מ"ד הלא בהגהות שם אין כאן חידוש אך משכ' כי גם ברשד"ם ז"ל סי' ל"ט כ"כ דלא אחמור רבנן בתרי ותרי רק בעריות זה נכלל בציוני שציינתי שם לשושנת העמקים כלל י"א שהובא שם דברי רשד״ם ז"ל האלו יע"ש – אולם זה לא נאמר רק למ"ד דתרי ותרי סד"ר כמבואר שם בר"ן ז"ל וכמש"כ בספרי שם ואין כאן קושיא מסוגיא דעירובין ל"ה דנשמע מדברי רבה ורב יוסף דבכל האיסורים נאמר כי הם לשיטתם ביבמות שם דתרי ותרי ספיקא דאורייתא הוא וכנראה משט"מ כתובות כ"ב כ"ג בשם הרשב"א וריטב"א ז"ל דפליגי בזה תרי לישני יע"ש ובכנה"ג אה"ע בהגהות הטור סי' מ"ז ס"ק כ"ה שהביא בשם המהר"י בי רב ומהראנ"ח ח"א סי' נ"ח ור"ש חקאן הלוי ז"ל לחוש למ"ד דתרי ותרי סד"א יע"ש בציוניו לשערי הלכה בזה במקום שבעלי תשובה עומדים באריכות. אמנם לשיטת התוס' ביבמות שם ד"ה שתי כיתי עדים כו' שכ' וא"ת וכיון דמסקי' דבשתי כיתי עדים הוי סד"ר למה דחקו רבה ור"י לאוקמי האי דגיטין בשתי כ' עדים י"ל כו' דמבואר מדבריהם דעתם דלמסקנא גם רבה ור"י ס"ל דתרי ותרי הוי ספיקא דרבנן יהיה מוכח מדברי רבה ור"י דבעירובין דגם אם הוי אך דרבנן מ"מ בכל האיסורים אסור מדרבנן. אולם יש לדחות ולאמור דשם בעירובין קיימו בשיטת הקס"ד דיבמות דס"ל דתרי ותרי הוי סד"א וכן למש"כ התוס' בכתובות כו' ע"ב ד"ה אנן אחתי' א"נ שאני התם דאיכא ריעותא דהרי נטמאת לפניך כו' אע"ג דגבי מקוה כו' אין כאן סתירה לס' הר"ן ז"ל מעירובין שם וכמובן יע"ש – ולהלכה הלא קיי"ל בכל האיסורים דתרי ותרי ספיקא דרבנן כמבואר בפוסקים וכמש"כ שושה"ע שם. והנלע"ד כתבתי חיים מרדכי