אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ב חלק אורח חיים › סימן ט

באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אורח חיים · סימן ט

סימן ח

להתורני כו' מוה' דובער בערגיר נ"י שו"ב ומו"ץ בלענקווייץ בסרביא.

מכתבו הגיעני, ובדבר שאלתו על המקרה לא טובה רח"ל שאירע בר"ה שנפל ס"ת מהארון על הארץ, ורבים תשושי כח שאינם יכולים להתענות, וגם יש לצדד כי בקש"ע כ' אם נפל ס"ת מידו י"ל מידו דייקא, ונפשו בשאלתו איך להורות בזה הלכה למעשה הנה ידוע מש"כ הכפות תמרים ז"ל בח"י לסוכה מ"א ע"ב וז"ל ולענ"ד דיש סמך למנהג זה שכ' המג"א ז"ל בסי' מ"ד בשם המשפטי שמואל ז"ל משמעתין דהכא דקתני לא יאחוז בתפילין ויתפלל מפני שלבו טרוד במחשבתו שלא יפלו מידו ויתבזו, אלמא כשנופלין התפילין הוא זלזול וביזוי לתפילין, וכיון שהוא גרם זלזול התפילין, שלא שמרן יפה נכון להתענות לכפר העון כנ"ל עכ"ל, לדבריו יש מקום לאמור כיון שנאמר לא יאחז אדם תפילין בידו וס"ת בחיקו אין כאן סמוכין אך לנפל מידו ממש וכן בשו"ת רמ"ץ ז"ל חאו"ח סי' ח' כ' לצדד כן באמרו בזה"ל. ומה גם שבנד"ד לא נפל מידו ממש אלא בגרמתו נפל יש מקום להקל ונימא דבכה"ג לא נהגו וסמך לדבר דאפי' באיסור מחיקת השם דעובר בלאו אמרי' בש"ס (שבת ק"כ) עשיה היא דאסור אבל גרמא שרי ע"ש עכ"ל יע"ש.

אמנם למש"כ בשו"ת הרי בשמים מהד"ת סי' קל"ט בשם האחרונים בסמיכת זה המנהג, כי נובע עוד מירושלמי סוטה פ"ז הובא בתוס' שם ל"ז ע"ב כתיב ארור אשר לא יקום את דברי התורה הזאת, וכי יש תורה נופלת, שמעון בן יקום אומר זה החזן שהוא עומד, ופי' הרמב"ן ז"ל בפ' תבוא, (יעיון במהרש"א ז"ל שם ובפני משה ז"ל בירושלמי שם שהביאו יעו"ש) ואמרו על דרך אגדה. זה החזן שאינו מקים ספר התורה להעמיד כתקנן שלא יפלו יעו"ש, ואם מקור האי מנהגא מהכא, הלא מפורש יוצא כי מנהג זה נאמר גם אך בגרמא להנפילה ויש להסביר בטעם נכון, כי גם גרמא בנזיקין הלא בדינר שמים חייב כמבואר בש"ס ב"ק נ"ה ובטוש"ע חו"מ סי' שצ"ו, ולזאת גם בכגון דא צריכין כפרה בתשובה שהיא צום תפלה וצדקה וכן מהטעם שנתן המשפטי שמואל ז"ל להמנהג, יען כי נעשה זלזול בס"ת, דחייבין לקרוע על הס"ת שנשרף כדאמרי' בש"ס מ"ק כו' ובטוש"ע יו"ד סי' ש"מ, ומהרואה ס"ת שנשרף בחלום דמחויב להתענות גם בשבת, כמבואר בטוש"ע או"ח סי' רפ"ח (יע"ש במג"א ז"ל סק"ז) ולזאת גם הרואים נפילת ס"ת ר"ל נוהגין להתענות גם ממש"כ מהר"י מברינא ז"ל בתשו' סי' קכ"ז הטעם לענין חיוב התענית כשנפל ס"ת לארץ שבא להם האות והסימן מן השמים שצריכין תשובה וכדאמרי' בגמ' האי מאן דאתהפך ליה רצועה ליתב בתענותא ע"ש מכל זה נתבאר באר היטב כי נפל מידו לאו לדיוקא נאמר ובכל גווני שאירע זאת התקלה ר"ל, נאמר האי מנהגא להתענות, ופוק חזי עמא דבר שכן נוהגין.

אם כי הברכי יוסף ז"ל בשיורי ברכה יו"ד סי' רפ"ב סק"ד כ' וז"ל, שמענו בק"ק אחת שנפל הס"ת הורה רב מהמקום, שיתענו כל הקהל בה"ב לכפר העון שנתבזה הס"ח, ולדעתי הקצרה מדינא אין הרואה שנפל הס"ת חייב להתענות, אמנם נכון הדבר שכל רב בעירו יגזור ויתקן לפי מקומו ושעתו ע"כ יעו"ש ובזכור לאברהם ביו"ד אות ס' ס״ק קצ"ט מש"כ בשם שו"ת חיים שאול סי' י"ב ובשו"ת רמ"ץ ז"ל שם, הלא רבים לעומתם מגאונים וקדושים בתשובותיהם. אשר הפליגו להחמיר בריבוי תעניתים על הגורם הנפילה ביחוד וגם על הרואים ומהם הובאו בספר ארחות חיים על ש"ע או"ח סי' מ' יעו"ש, והדברים ארוכים ועתיקים. ואני עתה אך להלכה בקצרה באתי, וכאשר כ' בספר א"ח שם. וז"ל. ועי' בס' מאורי אור בחלק באר שבע ד' ל"ז, שכ' באירע ח"ו נ' ס"ת יתענה מ' יום נגד מתן תורה, ואיכא דמחמיר לכל אנשי המקום ויש לכל שהיו באותו מעמד, ומסתברא דסגי מ' יום לאותו שנפל מידו. ומי שהיה בד' אמות יתענה בה"ב, ושאר שהיו בביהכנ"ס די בתענית אחד, אכן בלא נפל מידו רק שהיה גרמא בעלמא או שהיה בתוך התיק, גם לנופל מידו סגי בה"ב, ואידך חדא יומא, עכ"ל, ובספר משנת אברהם סי' מ' סעי' י"ג כ' וכן נוהגין עכשיו כל החכמים וגדולים וצדיקים, לצוות להגיה הס"ת ואם נמצא בו טעות בוודאי קיל יותר. ויש צדיקים שיצוו לכתוב ס"ת חדשה אם הוא בעל יכולת. וחכם אחד ציוה לנגיד א' שנפל ס"ת בביתו בר"ה, שיניה כל ס"ת מהעיר והכל לפי ראות עיני המורה עכ"ל וכן כ' יורה לכבוד התורה זה האיש אשר גרם נ' הס"ת הקדושה יתענה בה"ב, וטוב שיהיו בבה"ב שלאחר חודש תשרי המבואר בטוש"ע או"ח סי' תצ"ב ולכל אלו שהיו בביהכ"נ יען שהיה כאן אך גרמא וגם הס"ת היה בתוך התיק (יעוין מג"א ז"ל שם סי' מ"ד) די ביומא חדא, ולחלושי המזג ותשושי כח שאין בכחם להתענות, הרשות בידם לפדות התענית וכמבואר בש"ע סי' של"ד (ויעיון בסי' תקס"ח במג"א ז"ל ס"ק י"ב) ואם בשבת התמורה מועיל פדיון להתענות, ק"ו להרואים אשר אין חיוב עליהם להתענות מעיקרא דדינא אך ממנהגא. אך זאת נראה, שיהיה לפחות עשרה המתענים, שיהיה בזה תענית צבור בקריאת ויחל ותפלת ענינו, ביום ב' הראשון מבה"ב שלאחר תשרי ודמי פדיון התעניתים וגם טוב לקבץ נדבות מכל בני העיר וביחוד זה האיש אשר בגרמתו נעשה זאת. מלבד התענית בה"ב יתן כפי יכולתו, וכל זה יהיה עבור תיקון והגהת ס"ת זה בראשית, והנשאר עבור שאר ס"ת שבעיר – ובארון קודש יעשה כעין בריח בפני הס"ת להגין על להבא שלא יארע חלילה כזאת לעולם ולהזהר מאוד מאוד מהיום ולהלאה בכבוד וקדושת ס"ת כי רב הוא. ונסלח לכל עדת העיר וה' יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.

והנלע"ד בדעת תורה לכבוד התורה כתבתי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה