אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ב חלק אורח חיים › סימן ח

באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אורח חיים · סימן ח

סימן ז

להתורני כו' מו"ה אברהם דוב פיינזילבער ני' בפאזענשט

מכתבו הגיעני, ובדבר מה שהעיר בביאור דברי המחבר בסי' תקנ"ד סע"י ד' ובמש"כ הרמ"א ז"ל בתקו"ט. סעי' ד' ובמג"א ז"ל שם ס"ק ז' שלא יהיו כסותרים. הביאור הוא בפשיטות. כי פ' הקרבנות הלא כתוב הוא לאמור בטור סי' א', והובא בש"ע בסתם בדרך טוב לאמור, להוראה סתומה לכל העולם, נחשב כסדר היום. אשר זה טעמו של הרמב"ן ז"ל בטור שם לאמרם, וזש"כ המחבר, ומותר לקרות כל סדר היום ופרשות הקרבנות כ"ו כי גם זה לסדר היום יחשב אולם הכתובים בסס״א הלא הובא בש"ע אך בסגנון יש נוהגין לומר פ' הכיור כ"ו, ואח"כ פ' מזבח מקטר קטרת ופ' סימני הקטרת ועשייתו שהם דברי הא"ח המובא בב"י ז"ל ופטום הקטורת שהובא בטור סי' קל"ב וברמ"א זל לאמרו אחר התפלה (יע"ש ט"ז סק"ב ומג"א ז״ל סק"ג) וזש"כ הד"מ בסי' תקנ"ט אות ז', ו"כ במנהגים דא"א ג"כ, פיטום אף מי שנוהג לאומרו בכל יום, אשר לשונו מי שנוהג לאומרו מורה כי אמירת פטום הקטורת תלוי ג"כ אך ביש נוהגין ומש"כ כת"ה כי הרמ"א ז"ל מיירי מפיטום הקטרת דקודם עלינו, הוא האמת ודבר הלמד מענינו דמירי שם מש"אא"א ולמנצח, שלאחר תפלת שמ"ע ולרמ"א ז"ל בסי' קל"ב אמירת פטום הקטורת הוא רק אחר התפלה והוא ש"כ הרמ"א ז"ל דלא מקרי סדר היום, יען שאין כל אדם אומר אותו אך יש נוהגין, ואם בפטום הקטורת שהובא בטור, וברמ"א ז"ל בסי' קל"ב בסתם לאמור אותו, מכל זאת לא נחשב לסדר היום, כיון שאין כל אדם אומר אותו ומכ"ש סדר הקרבנות הכתובים בסס"א דלא מוזכר בטור. וגם בש"ע הובא אך בלשון יש נוהגין, דלא נחשב לסדר היום אולם עתה המנהג לאמור גם הכתובים סס"י א', כגון פ' הכיור והתמיד וכן פטום הקטורת דקודם התפלה, נראה הטעם יען כי עתה אומרים אותו כל אדם בכל יום נחשב לסדה״י, ומה שאין אומרים שיר של יום ופטום הקטורת דקודם עלינו, אם כי אומרים אותו ג"כ עתה כל אדם, יען דיש לי תשלומין לאמור קודם מנחה, לסיים בראשית תפלת שחרית בשיר של יום וא"כ ופטום הקטורת, ואח"כ תפלת מנחה וכן אני נוהג וכ"ז פשוט וברור.

ומש"כ כ"ת לדקדק במש"כ המג"א ז"ל בקכ"ז סק"ג בשם הז"ח, כשאומר יברכך ה' יראה לצד ההיכל, וישמרך יראה לצד ימין שלו כו', דלמה לא יקדים צד שמאלו שהיא ימין השכינה כבש"ע קכ"ג למש"כ הב"י ז"ל בסי' צ"ז וז"ל ומירי אבי מהר"ר אפרים קארו ז"ל, כ' שמעתי שהטעם משום דכיון דקיי"ל מעולם לא ירדה שכינה למטה מיו"ד, א"כ אין השכינה כנגד המתפלל ולפיכך חלקו כבוד לימין דידיה ברקיקה שהוא בשעת התפלה, אבל כשפוסע ג' פסיעות האדם מרחיק עצמו ממקום תפלתו, והוא כנגד השכינה ולפיכך נותן שלום לשמאלו תחלה, שאז הוא כנגד ימינו של הקב"ה, עכ"ל הביאו גם הרמ״א ז"ל שם אשר בזה גם לדקדוקו עלה ישוב, אמנם גם להד"מ ב"ח ט"ז ומג'"א ז"ל דהלכו בדרכים אחרים בישוב הקושיא מרקיקה מ"מ אין כאן מקום דיוק, כי זה כלל גדול דכל פנות שאתה פינה, לא תהיה אלא דרך ימין כאמרם ז"ל יומא ט"ו וכמה דוכתי, יעיון בש"ע או"ח קכ"ח, תר"נא תרעו בט"ז מג"א ואחרונים ז"ל מש"כ בזה וגם באלו ג' פסיעות דבתפלה סבר אביי למיעבד הכי כביומא נ"ג אך דהלכתא כרבא לגבי דאביי להקדים שמאל האדם, שהיא ימינו של השכינה, וזה נאמר רק בכריעות ובהשתחוואות (אולם בכריעות שתקנו חז"ל בשמ"ע כריעה אחת, הוא לאמצע מולפני המנורה זה הקב"ה הכולל שני הקצוות, בכריעה הממוצעת. וכן לעשות בכריעה שבעלינו ובכ"מ שיש אך כריעה אחת כאשר נוהגין) שהמה כעבד הנפטר מרבו, אז ואך אז, יקדים לשמאל דידיה, שהוא כביכול ימינו של הקב"ה, וכן בכריעות של עושה שלום, שבקדיש אשר המה שלשה והגאון ריעב"ץ ז"ל בסידור כ' בשם אביו הגאון החכ"צ ז"ל, בשחיה דבאי כלה בקבלת שבת מלכתא, ג"כ בראשית היה פונה ושוחה לשמאלו נגד ימין השכינה ויש כאן השתחוואה, משא"כ בברכת כהנים, שאין כאן אך נטיה להצדדים ולפניו, ונטיה לחוד והשתחוואה לחוד, לזאת יקדים ימין דידיה ברישא, ככללא דכל פנות שאתה פונה, לא יהיה אלא דרך ימין, לכלול את כל בימין שהוא מדת החסד והרחמים. והנלע"ד כתבתי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה