אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ב חלק אורח חיים › סימן ה

באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אורח חיים · סימן ה

סימן ד

להמצוין בתורה ועושר כו' מוה' שניאור שעכטר בפאלטשען.

מכתבו הגיעני, ובדבר מה שהעיר בסוגיא דברכות ח' ע"ב, אר"י א"ש ה' כר"ג תניא רשב"י אומר. פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה ע"ה וא' לאחר שיעלה ע"ה, ויוצא בהן ידי חובתו, א' של יום וא' של לילה, וכ' לדייק דפעמים מורה על דיעבד. יפה כתב וכוון לדעת רבינו הגדול הרשב"א ז"ל, שכתב שם בח"י להוכיח דרש"י ז"ל לא קאמר על לכתחלה וז"ל, א"כ מאי פעמים דקאמר ר"ש דמשמע דלכתחלה לא יעו"ש ובצל"ח שכ"כ, והוא שיטת רובם ככולם מקמאי ובתראי, ואיפסקא הכי בטוש"ע סי' נ"ח דאך בדעבד ולאונס נשנית האי ברייתא יעו"ש, ובב"י ז"ל ד״ה ודע שכ' עמשכ' הרא"ש ז"ל, דלא מסתבר שיקרא של ערבית ושל שחרית ביחד, לאחר ע״ה וקודם הנץ החמה, וז"ל, ואיני יודע למה השמיט רבינו דין זה כו'. ואפשר מפני שאח"כ כ' הרא"ש ז"ל, והא דלא נקיט פעמים כו' א"נ כדפרישת לעיל ע"כ, (יעוין צל"ח מש"כ ליישב בזה בטו"ט) נשמע לרבינו דרפויי מרפייא ביד הראש ז"ל דין זה עכ"ל, ובט"ז שם סק"ג כ' ע"ז, ונ"ל שזה פשוט ולא הוצרך לכתוב כלל דכיון שעושה אותו זמן לילה איך יעשנו יום. והרא"ש ז"ל לא קאמר דתלמודא קמ"ל הא מילתא, אלא כ' בזה דלא מסתבר לעשות כן ומשמע מצד הסברא יעו"ש. ולכאורה מתוס' שם שהקשו קושיית הרא"ש ז"ל והוכרחו לישוב אחר, מוכח דלא ס"ל זאת הסברא וא"כ איך א"ל דפשוט כ"כ עד שלא הוצרך לכתבו מיהו דברי התוס' צריכים ביאור, וכאשר הרגיש גם כ"ת והפ"י ועוד מפרשים ז"ל. אשר ביארו דבריהם היטב, וגם כ' די"ל כי גם התוס' ס"ל כסברת הרא"ש ז"ל אך דסמכו בקושיתם עמש"כ בסה"ד, דצריך להמתין עד שיכיר בין תכלת לכרתי, ולפ"ז משכח"ל לאתר ע"ה, א' של לילה קודם שיכיר ושל יום לאחר שיכיר, אשר עי"ז לא הוי כתרתי דסתרי, יעיון במפרשים באריכות ובמ"ז שם מש"כ בשם המ"כ אולם מקושית התוס' ותירוצם בד"ה לעולם יממא הוא, וכן מהשגות הראב"ד ז"ל (יעוין במלחמות וח"י רשב"א ז"ל שם) שם מוכח דלא ס"ל כהרא"ש ז"ל וכמבואר להמעיין, וראה זה חדש מש"כ השטה מקובצת בברכות ט' ד"ה א"ר אחא בר"ח, וז"ל, ואי קשיא לך איך אפשר למיפק בחד זימנא רק"ש של יום ושל לילה, יש להשיב דגלי לן קרא דלא תלה מילתא בזמן לילה ויום אלא בשכיבה וקימה, וכיון דהאי שעתא תרווייהו איתנהו זמן שכיבה וזמן קימה עולה לכאן ולכאן, (וכעין דברים אלו גם בחידושי הרשב"א ז"ל דזמן שכיבה וזמן קימה מעורבין זב"ז יעו"ש) כו עכ"ל יעו"ש. אשר לסברתו גם אם בין ע"ה להנץ קורא ק"ש מערבית ושחרית אין כאן תרתי דסתרי ולשיטתו סובב והולך להקשות שם וז"ל, וא"ת כיון דרשב"י רבותא אתא לאשמעוי' אמאי לא נקיט להו לתרווייהו משעלה ע"ה, וזה יוצא בשל יום וזה בשל לילה, וי"ל דאי אמר הכי הי"ל תרווייהו בדעבד, ולא היה אחת מהן כראוי ולא בעי למנקטינהו תרווייהו בדעבד, (זה להיפוך מדברי הראב"ד ז"ל בהשגות שם יעו"ש, ויש מקום להעיר על דברי השט"מ ממש"כ הלח"מ בפ"ד מה' יבום ה' י"ז יעו"ש ובדעת תורה בפתיחתו לה"ש אות לו' שהאריך והביא מכמ"ק דגם כ' דעבד מותר, ויש לחלק בין התם להכא וכמובן) עכ"ל אשר מבואר שיטתו דלאחר פ"ה וקודם הנץ לשניהם יש מקום וכ"נ מתוס' ר"י החסיד ז"ל שם יעו"ש, ועתה אשר מהתוס' ראב"ד ור"י החסיד ושט"מ ועוד מפרשים ז"ל נראה דלא ס"ל כסברת הרא"ש ז"ל, אין לומר בזה כי הוא פשוט אשר לא נצרך להודיעני ודברי רבינו הב"י ז"ל ברורים.

והנלע"ד כתבתי חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה