באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר
חלק אבן העזר · סימן נז
להרב כו' נ"י במדינת אמעריקא.
מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו בזה"ל אולם ע"ז גופא היכא דברור לן שהיא נישאת להשני בעודה א"א מהראשון אם היא צריכה גט כלל מהשני ע"ז. אני דן ויעיון בס' מראות הצובאות סי' נ"ד שצריכה גט ובספר משברי ים תשו' כ"ב פוטר מגט מהשני ודחה שלא דמי לאשה שהלך בעלה ביבמות פ"ז דהתם נישאת ע"פי ב"ד קנסוה דעבדה איסורא אבל הכא כשהיא עשאה הנבלה אין כאן גזירת חז"ל כלל והביא ראיה מיבמה קטנה שהגדילה כו' וכ"ה בש"ע סי' קנ"ה סעי' כ' כו' ועוד יש להביא ראיה מתוס' יבמות צ"ב ע"ב ד"ה נותן לה שכ' שאת"ל דכשנישאת במזיד ל"ש למגזר כו' יעו"ש וביש"ש שם ביבמות כו' עכ"ל שאלתו.
ההנה ספר מראות הצובאות ומשברי ים גם שניהם לא ראיתי אותם אמנם תשובת זאת השאלה הלא כתובה היא בב"י ז"ל באה"ע סו"ס י"ז וז"ל כ' הרשב"א שאלת רחל באה ואמרה פנויה אני ונתקדשה לשמעון לשם פלגש בלא כתובה ושהתה עמו כמה ימים ונתיחדה עמו ואח"כ נודע בעדים שכבר נתקדשה לראובן זה שנים ואחר כ"ז כו'. תשובה אשה זו צריכה גט בין מראשון בין משני ומה שאמרו התלמידים שאינה צריכה גט משני טעות הוא ומשנה שלימה שנינו האשה שהלך בעלה ונשאת כו' וצריכה גט מזה ומזה כו' עכ"ל יעו"ש. הרי מבואר כי על דעת התלמידים שסברו לאמור דא"צ גט משני אשר סברתם כנראה בוודאי היה יען שנשאת במזיד אמר הרשב"א ז"ל כי טעות תוא וזה כלל גדול שאין הלכה כתלמיד נגד הרב רבם ורבן של כל בית ישראל הרשב"א ז"ל והב"י ז"ל הביאו להלכה אם כי הים של שלמה ז"ל בפ"י דיבמות סי' כ"ט היקל בא"א שהלכה ברשעתה ונשאת במזיד שא"צ גט מהשני יעו"ש טעמו הלא בספר ישרש יעקב בחי' ליבמות צ"ד ד"ה ר"ע מוסיף כ' ע"ז וז"ל ודבריו תמוהין דאין חילוק בין שוגג למזיד אדרבה במזיד קנסי' יותר וכמ"ש ואף שנראה מלשון היש"ש שלא היקל רק בדבר הגלוי לכל תיכף שנשא בעבירה עכ"ז מבואר מדברי הפוסקים שאין לחלק בכך עיי"ש הרי כי הפוסקים חולקים בזה על היש"ש ז"ל.
אם כי בספר מנחת פתים לאה"ע סי' י"ז סעי' נ"ו כ' דמתשו' הרא"ש ז"ל שהובא בטור אה"ע סי' קמ"ט יש להוכיח דבניסת במזיד א"צ גט מהשני דאל"כ למה ליה להרא"ש לאמור דלא חשבי' לה א"א וודאי לצאת מן השני בלא גט הא גם א"א וודאי כשניסת בעי גט וכן הביא מהב"ש ז"ל סי' קנ"ב ס"ק י"ב יעו"ש ולענ"ד אין מזה הכרע כלל כי בא"א וודאי הלא הגט מהשני הוא רק מגזירת חז"ל מטעמי דאמרי' ביבמות פ"ח שלא יאמרו גירש זה ונשא זה ומשום קנסא יעיון שם ברי"ף רא"ש ונ"י ז"ל וברמב"ם ז"ל פ"י מה"ג ובמל"מ שם והרא"ש ז"ל קאמר לענין דצריכה גט מדין התורה מכח ספיקא דאורייתא לחומרא מה"ת בחזקת איסור א"א ואיסור מיתה דלכ"ע ספיקא מה"ת גם לרמב"ם ז"ל – כי אע"ג דקיי"ל הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה מ"מ הלא אך לשון חוששין נאמר ע"ז בגיטין ע"ג ולא הוי רק ספק קידושין וכדאיפסקא שם בטוש"ע סי' קמ"ט וכוונת הרא"ש ז"ל באמרו דל"ח לה כא"א וודאי לצאת מן השני בלא גט כלומר דגם מדינא דאורייתא אסורה לצאת מן השני בלא גט דתפסי בה קידושין מספיקא במ"פ שם הביא גם מתשב"ץ ח"ג סי' קפ"ט ואינו עמדי ואלו דבריי הם תשובה גם לראייתו משם ובדרך זה יסולק גם ראייתו מהב"ש כמבואר להמעיין בדברי הב"ש ז״ל שם.
ולזאת אם כי המ"פ שם סיים לאמור ועיין בתשו' שו"מ מה"ד תליתאה ח"א סי' רמ"ב נ' דעתו דניסת במזיד א"צ גט אבל לא הזכיר מכל הפוסקים הנ"ל וצ"ע לדינא ע"כ אשר ספוקי מספקי ליה לאותו גאון האי דינא לא כן אני אומר בעניי כי לראייתו מהרא"ש וב"ש ז"ל הלא נתבאר סתירתו גם מה שהביא מהשו"מ הלא שם לא נחית השו"מ לזאת ההלכה לבררה אך במהד"ק ח"ג סי' ק"י אשר חקר בזה ושם הלא גלה דעתו בפירוש להלכה לסתור דעת רב אחד שרצה לאמור כן דבניסת במזיד א"צ גט וכ' דלטעמא דחשו לשמא יאמרו גירש זה ונשא זה גם בנשואין במזיד איכא האי חששא ואדרבה בזה יותר יש לחוש לזה וראוי לקונסה טפי – לטעמא דקנסא ובא למסקנא לאמור כי ברור דצריכה גט משניהם יעו"ש ופליאה על הגאונים השו"מ ומ"פ ז"ל שלא הביאו דברי הרשב"א ז״ל המובאים בב"י ז"ל להלכה וכה ראיתי בשו"ת הרי בשמים מהד"ת סי' קס"א שפלפל בזה ואם כי הראה פנים מסבירות גם לסברת התלמידים מכל זאת מסיק להלכה כי חלילה להקל נגד דעות הרשב"א ז"ל יעו"ש והמ"פ והשו"מ שלא הביאו דברי הרשב"א ז"ל נראה כי באותו רגע היו בהעלם דבריו מאלו הגאונים ולזאת עמדו בזה על החקירה להלכה. אמנם אין לנו אלא דברי רבינו הרשב"א ז"ל שהביאו רבינו בב"י ז"ל להלכה דגם בנשאת במזיד צריכה גט מהשני ואסורה להנשא לאחר עד שתקבל גט גם מהשני וכהכרעת השו"מ ישרש יעקב והרי בשמים ועוד מגאוני בתראי ז"ל והכי נקטי' להלכה ברורה.
והנלע"ד להלכה ולמעשה בס"ד כתבתי חיים מרדכי