אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק ב חלק אבן העזר › סימן נב

באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אבן העזר · סימן נב

סימן נא

למחותני הרה"ג וצ' מפורסם כו' מו"ה יחזקאל ראטטער נ"י בקלויזענבורג.

יקרת מכתבו הגיעני, ובדבר לעשות נשואין ביום א' דר"ח תמוז. אם יש קפידא בזה הלא גם באחרונים אין שום רמז בזה. אם כי ידועים המה דברי הזוה"ק בפ' שמות על ותצפנהו שלשה ירחים. הלא גם טבת ולחד גירסא גם שבט בכללם ומנהג ישראל תורה היא לעשות בהם נשואין ולית מאן דחש לזה. אך בספר טעמי המנהגים בקו"א בעניני אישות כ' בשם הרב הצדיק הקדוש מסטרעליסק זצוק"ל, שלא לעשות החתונה בחודש תמוז. כי צירוף הויה של חודש תמוז הוא הוה"י יוצא מפסוק וכל זה איננו שוה לי. מן הס"ת השם הוא למפרע לגמרי והוא מורה על דין כו' ובגליון שם בספר זרע קודש (לר"ח טבת) פי' הפסוק שמר תם שיהיה השם שלם וראה ישר שיהיה השם הויה ישר. כי אחרית הגם שהצירוף הו"י מהחודש הוא בס"ת שמורה על דין עכ"ז לאיש שלום ויהיה ג"כ נמתק ויהיה לכל איש שלום וכל טוב. ונראה דגם מאן דקפיד לחוש בזה לדברי הרה"ק מסטרעליסק ז"ל על יום א' דר"ח שהוא שלשים לחדש סיון. לא אמר כי ש"ס ערוך הוא בנדרים ס"ב ע"ב. מד"ת ר"ח לשעבר הוי ולא ליתסר, קמ"ל קרו אינשא ריש ירחא. ובנדרים הולכין אחר לשון בני אדם כאשר פי' הראשונים ז"ל שם אשר מתבאר כי אך אינשי קרו לריש ירחא. אבל בעיקר ושרשן הוא משולב ומישך שייך לחודש העבר, ולזאת לכתחלה צריכין לכתוב שהוא שלשים לחודש העבר כמבואר בטוש"ע או"ח תכ"ז אה"ע קכ"ו ובתש"ו הרדב"ז ז"ל ח"א סי' רע"ב – הובא בפ"ת יו"ד סי' ר"כ כ' ומ"מ מסתברא לי שאם אמר לו שבועה שאפרע לך קודם שיכנס חדש כסלו אם פרע לו ביום ר"ח הראשון איני עובר שעדיין לא נכנס כסלו. דנהי דקרו ליה ר"ח כסלו. מ"מ לא קרו ליה מכלל כסלו והכי הוי מסתברא ליה. אך דמלשון הר"ן ז"ל לא משמע ליה הכי, לזאת מפני חומר דשבועה חשש למה דמשמע מלשון הר"ן ז"ל. אמנם ליה מסתברא כדעתיה יע"ש. אשר בכעין זה נאמר לדייק בלשון צדיק מסטרעליסק ז"ל דאמר שלא לעשות חתונה בחודש תמוז דבזה לא נכלל יום א' דר"ח תמוז דנהי דקרו ליה ר"ח מ"מ לא קרו ליה מכלל תמוז. והן הן מהדברים אשר הבו דלא להוסיף עליהם וברור כי על יום א' דר"ח תמוז שהוא שלשים לסיון מרתף עוד הצירוף מהשם דחודש סיון. יעיון שבלי הלקט ה' ר"ח סי' קס"ח ובברכי יוסף ז"ל לסי' תכ"ז בשם ר"י ז"ל וא"ל דאם אותו יום יחשב חודש סיון הלא הוא סוף חודש. ז"א כי בכגון דא אמר"י בפסחים ק"ט ע"ב כוס של ברכה לטובה מצטרף. ה"נ דכוותה אשר יצורף ויחשב למולד הלבנה לסימן טוב, וגם עליו מרחף צירוף השם מחודש סיון (ויש לכל זה שורש וטעם בפנימיות הדברים). בכן אני אומר לעשות נשואין ביום א' דר"ח תמוז ברור כי גם אותו צדיק יאמר כי טוב ממקור החיים. באור שבעתים על הבנין עדי עד, בחסד וברחמים עד עולם בעזהש"י.

ובדבר קידוש הלבנה במוש"ק בזמן אשר המולד היה ביום ב' לעת ערב אשר גם ששה שלימים אין מ"מ יש לקדשה. אם כי הפמ"ג בסי' תכ"ו במ"ז סק"ג כ' וז"ל, ובא"ר כ' שבעה ימים היינו לאחר שש שלימות מעת המולד ועשו"ת מ"ע סי' ע"ח תשעה ימים זמן קידוש הלבנה היינו אחר שש עד ט"ו בכלל. ולדידן עד י"ב תשצ"ג ספר א"ר איני עמדי לעיין בו. אולם מטעם הרמ"ע ז"ל שכ' למנין שבעה שיעבור שבת על חידושה של לבנה. וכטעם מילה בשמיני כביאור החת"ס בחאו"ח סי' ק"ב יעו"ש. מבואר כי גם בכגון דא לקדשה. וכן ממש"כ שם כי תשעה ימים יהיה לקדש נגד ט' רקיעים. וסובב והולך שם לדעת המחבר עד י"ו אשר הני ט"ו ל"ב שלימים – לבד למהרי"ל ז"ל מוכרח לומר כי ס"ל דבליל ז' גם באין ו' שלימים דאל"כ אין כאן אך שמנה וכמובן. ונראה דלזה כיון הפמ"ג בציונו לשו"ת מ"ע כ"ו לאחר דברי הא"ר, כלומר דדעת הרמ"ע מוכרח דס"ל אחר שש סתם ולא שלימות, ולדידן עד י"ב תשצ"ג אשר לפ"ז יש זמן לקדש גם בליל ג' – אם כי מיום המולד אז ליל ט"ז – ויהיה תשעה גם לדעת הא"ר דבעי ו' שלימים. אמנם כיון שמרמ"ע ז"ל מוכח דלא ס"ל הכי וזה כלל גדול ברובו ככולו דאמר"י מקצת היום ככולו וכיון דל"ב ז' שלימים. חשבי' יום המולד ככולו ועתה היא ליל ד' ולאחר אשר הסכמת כל בעלי הש"ע במוצש"ק לקדש גם אחר ג' ובספר ארחות חיים הביא גם מגאוני וקדושי בתראי בעלי קבלה דנהגו כן וכשיש ששה שלימים ומוש"ק ליל ז'. הלא נוהגין לקדש כי אך דעת הברכי בשיטת הר"י מיטקליא ז"ל דבעי' דווקא ז' שלימים מיום ליום לרמ"ע א"ר ועוד גדולים ז"ל דגם לקבלה ל"ב שלימים וביאר זאת באריכות בסידור קול יעקב ז"ל לזאת גם באין ו' שלימים יש לקדשה במוצש"ק זמן המיוחד ומשובח לקבלת פני אבינו שבשמים, כשהוא מבושם ובגדיו נאים ועוד טעמים הנאמרים. אשר כולם מזוקקים שבעתים. מחותנו החותם באהבה בחותמי ברכות שבתוה"ק חיים מרדכי

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה