אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק א חלק יורה דעה › סימן מו

באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר

חלק יורה דעה · סימן מו

סימן מה

ויאמר מרדכי בדבר הוראה הברורה כדעת הירושלמי בפ"ז דמגלה ה' י"ב אשר הכריע כוותיה המרדכי ז"ל בפ' הקומץ באמרו וז"ל. מסופק היה ר"י אם ההיא דירושלמי שהניחו ר"ח כנגד כתפיו פליג אתלמודא דידן מדלא מפליג בין גבוה לנמוך. ומיהו נראה דלגבוה מכתפיו לא יניחנה כו' וכן משמע הלשון כדי שיפגע במצוה כדאמרי' בסמוך יניחנה בטפח הסמוך לרה"ר כדי שיפגע במצוה מיד עכ"ל. פי' ומסתמא לא פליג תלמודא דידן אירושלמי וכמש"כ הב"ח בסי' רפ"ט ואיכא למידרש סמוכין דלאחר דקאמר הש"ס במנחות ל"ג ע"ב ומאי תחילת שליש העליון דקא אמר להרחקה כו' אמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר כו' כדי שיפגע במזוזה מיד. הסמיכות בא להורות דע"י האי טעמא שיפגע במזוזה מיד בגבוה לא משגחי' בהרחקה וכמ"ש המרדכי ז"ל. ולא מצינו מבואר בראשונים ז"ל לעשות בזה פלוגתא בין בבלי לירושלמי. אך בתוס' שם בד"ה ומאי כו' שיותר לא ירחיקנה מן התקרה. ובירושלמי משמע בפ"ג דמגלה דכשהפתח גבוה הרבה מניחה כנגד כתיפיו וחולק על הש"ס שלנו. וכ' הב"ח שם משמע דס"ל לתוס' דאין ה' כירושלמי מדחולק על תלמוד שלנו. וכן הבינו האחרונים כוונת התוס'. אמנם ראה זה כי בפסקי תוס' שם כ' ומזוזה מניח בשליש העליון ובפתח גבוה מניח כנגד כתפיו. אשר כנראה הוציא פסק זה מהתוס' אם כי לפרקים פ"ת מחולק מהתוס' בכל מקום שימצא הכי יחשב לדוחק גדול ובכל מה שנוכל להשוות דברי הפ"ת עם התוס' עבדינן. ונראה שהבינו בכוונתם מדלא כ' דגם בגבוה לא ירחיקנה ודלא כירושלמי אך כ' ובירושלמי כו' וחולק על הש"ס שלנו לאשמעו' הך דינא דירושלמי להלכה באו. ואם כי אין הלכה כירושלמי נגד בבלי מ"מ כיון דמסתבר טעמיה דירושלמי בזה וכמש"כ המרדכי ז"ל פסקי' לפרקים נגד הכלל (יעיון מש"כ בכעין זה בספרי חידושי בן יאיר בחי' בכורות ט') כ"נ לכאורה כוונת הפסקי תוס'. ומצאתי באשכול ה' מזוזה סי' כ"ה שכ'. וז"ל. וחזי' לן ד"ה כשמואל וכרי"ו דנימוקו עמו ודאמר בירושלמי נותנה כנגד כתפיו אם גבוה הפתח הרבה לא אתמר בתלמודא דידן. אשר פשטות כוונתו נראה דכיון דלא אתמר לא קיי"ל כוותיה. ויע"ש בנחל אשכול דמנה בין הפוסקים דהשמיטו הירושלמי גם הרא"ש ז"ל מכללם. אולם בדינא דמזוזות ביהכ"נ כ' הרא"ש ז"ל בה' ק"ט סי' י'. ובירושלמי בפ"ב דמגלה משמע דבי מדרשא דר"ח היה בו מזוזה ומונחת בין כתפיו של אדם אשר המעיו"ט שם באות מ' עמד בזה ואמר ובאמת שלא הו"ל לרבינו להביא דמונחת בין כתפיו דלמאי איצטרכא ליה הכא יע"ש אולי י"ל דהביאו דרך אגב לאשמעי' הך דינא להלכה ומש"כ שם הנחל בהבנת דברי הירושלמי לא מסתבר וגם בטלים דבריו נגד דברת כל המפרשים ופוסקים אשר לא כ"כ יע"ש ולדינא אין לנו להכניס בין הראשונים אשר המה מערכה מול מערכה שיטת הראב"ד ופסקי תוס' ומרדכי ועוד ראשונים ז"ל נגד שיטת התוס' ורמב"ם להבנת הכ"מ ומ"ע ואשכול ועוד ראשונים ז"ל כי מאן ספין להכריע, ואין לנו אלא פסק רבותינו אשר מפיהן אנו חיין, רבינו הב"י מדהביא דעת המרדכי באחרונה וכ"כ המהרמ"ב בביאוריו בשמו והב"ח מסיק דהכי נקטינן, והגהות דרישה ועט"ז. והט"ז כפל והזהיר ע"ז ססי' רפ"ז רפ"ט והש"ך שם (אם דפסק כדעת הרמב"ם ז"ל דלמטה משליש פסול מ"מ הכריע דבין כתפיו עדיף) ומעיו"ט וביאור מהרמ"ב ז"ל ואחריהם יצאו כל גדולי פוסקים האחרונים, הבה"ט, יד הקטנה דה"ח מצות שמורים חיי אדם האם נניח כ"ז מפני פקפוקו של הרה"ג מהרשג"פ ז"ל אשר גם בזה הבאים אחריו במסגרת השלחן ובתוספות חיים על החיי"א חלקו עליו כי העיקר כדעת הפוסקים ואין לזוז מדבריהם. והדעת קדושים כדרכו בקודש לחוש ולצאת ידי כל הדיעות בוודאי מה טוב עצתו (לא ראיתי דבריו אך הוגד לי בשמו כן) לעשות משקוף גם למטה שיהיה בין כתיפיו וגם בשליש העליון ובפתחי (ביתי) הגבוהים דקדקתי ועשיתי גם משקוף שניה שיהיה המזוזות בשליש העליון וגם בין כתיפיו (של אדם בינוני כפי' הק"ע בירושלמי שם יעיון בפ"מ שם שפי' שהוא גבוה מלהגיע למקומה. שנראה כוונתו שיוכל להגיע בהנחת ידו אמנם לא כן פי' הקו"א וכ"פ הפוסקים שבכניסתו ויציאתו יתראה לעינו) אולם לאחרים אשר לא ירצו לקלקל יופי פתחם לעשות משקוף באמצע ואין עצה פשיטא דהלכה ומורין כן כהכרעת רובם ככולם מהפוסקים (וגם לדעת מרן האר"י הק' ז"ל יש ליתן טעם בזה) אשר מפיהן אנו חיין וכנאמר ובין כתיפיו שכן. ושכינת ה' יחופף עלינו לטוב לנו ולבנינו כל הימים מעתה ועד עולם. והנלע"ד כתבתי.

חיים מרדכי.

סליק חלק יורה דעה.

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה