אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק א חלק יורה דעה › סימן לד

באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר

חלק יורה דעה · סימן לד

סימן לג

כבוד חמי המוכתר כתורה חכמה ויראת ה' כו' מו"ה אברהם חיים סארף נ"י

מכתבו קבלתי, ובדבר מה שדקדק כ' בזה"ל:

במס' ע"ז ע"ב ע"ב אמר מר זוטרא ברי' דר"נ קנישקנין שרי וה"מ דקדם פסק ושרט כו' אח"ד רבה בר רב הונא גופיה אישתי בקנישקנין והקשו בתוס' תימה היאך היה שותה כו' מ"מ היה לו לחוש דלמא פסיק קדים ברישא עכו"ם כו' ותימא לתמיהתם למה לא הקשו על מ"ז דשרי ואינו חושש דלמא קדים נכרי ואנו מוכרחים לאמור תו שהיה הישרף מזהיר לעכו"ם שלא יפסיק ברישא, או כאשר ראה הישראל שהנכרי מפסיק יפסיק גם הוא תיכף. וביותר קשה כו' ורבה בר ר"ה לא הזהיר כלל לבני ריש גלותא והתיר להם בסתם כו' עכ"ל בתוכן דקדוקו והאריך בזה עוד בנועם אמרותיו. והנה דיוקו בתוס' נכון הוא ועלה על רעיוניי בישוב דקדוקו כי הכ"מ בפי"ב מהמ"א ה' י"ד לאחר שהביא פסק הרי"ף ורמב"ם ורא"ש ז"ל דפסקו כמ״ז כ' ודלא כתוס' ומה שהקשו שהיה לו לחוש דלמא קדים פסק עכו"ם י"ל שהיה מסתכל בעכו"ם וכשהיה מרגיש שהעכו"ם רוצה לפסוק היה מקדים ופוסק הוא יע"ש ועכצ"ל בכוונת קושיתם לחוש דלמא קדים פסק עכו"ם מסבת שכחה של הישראל או מסבה אחרת. והנה התוס' בחולין צ"ז ע"א בד"ה חמר רבא בסה"ד, וההיא דנישקנין דקדים ופסיק עכו"ם אסור כו' אע"ג דלא מיתסר אלא טפה הנוגעת בפיו דקסבר ניצוק אינו חבור מדשרי בקדם ופסק ישר' יש לפרש דהאי אסור דקאמר היינו דאסור לכתחלה לעשות דאין מבטלין איסור לכתחלה (אגב ראיתי שם בהגהות מלוא הרועים שכ' על תי' התוס' וז"ל:

לא ידעתי האיך שייך כאן מבטל איסור דישראל המתחיל לשתות דעתו לפסוק מקודם ואם אירע שפסק העכו"ם מקודם ממילא נתבטל ואין הישראל מכוין לכך ע"כ. ואני אינו יודע מה שאינו יודע הלא אולי היה שרי גם בפסק העכו"ם מקודם הלא אז גם בכוונה היה הישראל מתכוון לשתות גם אחר שיפסוק העכו"ם אשר יהיה בזה מבטל איסור לכתחלה מטפה החוזרת ודברי התוס' פשוטים וברורים), א"נ למ"ד מב"מ בכ"ש קאמר דאסור עכ"ל. וזה הכלל ידוע דהיכי דבדעבד שרי ל"ש לגזור שמא ישכח וכמבואר בט"ז יו"ד סימן ב' סק"ד ובריש סימן צ"א יע"ש ובתוס' שבת קמ"א ע"ב ד״ה במנעל מרופט, ובתוס' גיטין ג' ע"ב ד"ה דתנן יע"ש ולפ"ז לתי' הא' של התוס' שאין כאן רק איסור לכתחלה אין מקום לקושית התוס' לחוש דלמא פסיק קדים ברישא עכו"ם וישכח הישראל לפסוק מקודם כיון דבדעבד שרי ואין כאן רק איסור לכתחלה אין להחמיר מכח חששא דדלמא, ואך לתי' הב' של התוס' דמב"מ בכ"ש שאסור גם בדעבד יש מקום לקושית התוס', ואנן הלא קיי"ל דמב"מ בס' וכאשר הכריעו התוס' בחולין שם ומסתמא גם מ"ז ס"ל הכי ואין כאן רק איסור לכתחלה אין להחמיר מכח חששא דדלמא ושמא ישכח ולא יפסוק מקודם הישראל לזאת לא הקשו התוס' על מימרא דמר זוטרא, אך על רבה בר רב הונא הקשו לשיטתם שכ' בע"ז נ"ו ע"ב ד"ה אבל דר"ה כרב רביה ס"ל דאמר בפ' גיה"נ דס"ל כר"י דאמר מב"מ במשהו יע"ש ומסתמא גם רבה בריה ותלמידו ס"ל כוותיה (וכמבואר כעין זה בשבת קכ"ח, וביצה מ' יע"ש. ובהגהות מיימ"י בפי"ב מהמ"א אות מ' שה' ועוד דרבה בר רב הונא שתי בקנישקנין ואם לא ששמע מאביו שחזר בו לא היה חולק על ישיבת אביו ורבו יע"ש) וכיון דס"ל לרבה בר רב הונא דמב"מ בכ"ש א"כ גם בדעבד אסור ולזאת העמידו התוס' תמיהתם אך על רבה בר ר"ה כי רק עליו יש מקום לקושיא זו, לשיטתו דמב"מ במשהו. ולדידן דקיי"ל מב"מ בס' גם התוס' בחדא שיטתא עם הסכמת כל הפוסקים דבקדם פסק ישראל שרי וכמ"ז, וא"ש בדרך הפלפול,

אמנם בדרך פשוט נלע"ד בזה, עפמש"כ רבינו הב"י ז"ל ביו"ד סימן קכ"ד לאחר שהביא פסק הפוסקים כמ"ז כ' אבל התוס' כו'. ומיהו אפשר שלא אמרו כן אלא ממדת חסידות ולא מן הדין עכ"ל. ומש"כ הב"י בדרך אפשר פשיטא ליה להב"ח שכ' שם ולא חיישי' דלמא קדים נכרי פסיק ברישא יע"ש. ובש"ך שם ס"ק כ"ד שכ"כ בפשיטות בשם הב"י וד"מ (יעיון בספרי חידושי בן יאיר לחי' שבת י"א מש"כ בפרט זה דאדם חשוב שאני) ונראה שיצא להם זה מכח דיוקו של כ' מדחזי' דהתוס' לא הקשו אך על א"ד דרבה בר ר"ה גופיה עביד הכי ולא על מימרא דמ"ז יען כי מעיקר הדין גם התוס' ס"ל דאין לחוש דלמא פסיק קדים ברישא ולזאת לא הקשו בדינא דמ"ז וכן במה שהורה רבה לבי ריש גלותא להתיר השתיה בנישקנין כי באמת קיי"ל הכי דל"ח ושרי בפסיק ישראל מקודם אך לא"ד דרבה בר רב הונא גופיה עביד הכי הקשו תימה האיך היה שותה כו' מ"מ היה לו לחוש שדקדקו בלשונם הזהב ולא כתבו ומ"מ יש לחוש אך היה לו לחוש כלומר לו בדיוק רבה בר רב הונא שהיה אדם חשוב היה לו לחוש דלמא פסיק קדים ברישא עכו"ם וזה שהביא לר"ח ז"ל לפרש דעם ישראל מיירי וקמ"ל דקנישקנין שרי ולא מיתסר משום שמחה. ומיושב דקדוק כבודו וגם נתברר המקור שהוציאו הפוסקים כי אך מדת חסידות שנו בכאן רבותינו בעלי התוס' ז"ל וזה לענ"ד ברור ואמת בס"ד. חתנו המכבדו ומוקירו:

חיים מרדכי.

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה