אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק א חלק חושן משפט › סימן עב

באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר

חלק חושן משפט · סימן עב

סימן עב

לחתני התורני ונבון כו' מו"ה יעקב חיים ראטטער נ"י בקלויזענבורג.

מכתבך עם ח"ת היקרים הגיעני. והנה בדבר שאלתך, בזה"ל:

אם מותר לסרסור האגעלט למכור שפירטוס של פאבריק שאדוני הפאבריק אין עושין שום תיקון ומכירה קודם חה״פ ואין חוששין שלא לעבור על ב״י וב"י, ולכאורה יש לצדד להיתרו כי חמץ לאחה"פ אסור רק מדרבנן משום קנס, ובכאן אצל הסרסור הנ"ל שפרנסתו מזה לא שייך קנס. אלא שיש לעיין אם אינו נוגע לזה. חשש דרוצה בקיומו שמובא במג"א ז"ל סי' ת"ל יע"ש. כי גם זה הסרסור רוצה בקיומו של השפירטוס הנ"ל. כדי לקיים מקחו. דאם אדוני הפאבריק אינם מקיימים מקחו. אזי אין מגיע לו שום שכר. וא"כ נהנה גם הוא מהחמץ דווקא עכת"ד. הלא תדע בני, אם כי אנן קיי"ל כר"ש בפסחים כ"ט, דאך קנסא קניס הואיל ועבר עליו בב"י וב״י הלא כבר מפורש יוצא מפי רבינו הר"ן ז"ל. דלאו לדידיה בלחוד דעביד איסורא הוא דקא קניס. אלא אפילו לאחריני נמי אסור, וראיה לדבר מדאמרי' פ"ק דחולין ד' ע"ב, חמצן של ע"ע אחה"פ מותר מיד. מפני שהן מחליפין. (יע"ש בתוס', ובספרי חידושי בן יאיר בקידושין נ"ו בחי' על התוס' ד"ה המקדש מש"כ בביאור דברי התוס') כר"ש. וטעמא דמחליפין הא לא"ה אסור. וש"מ דחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח לכ"ע אסור יע"ש. והוא הלכה פשוטה בטוש"ע או"ח סי' תמ"ח יע"ש בפר"ח. ובזה הלא מבואר תשובת שאלתך. דגם אם הסרסור ימכור היי"ש מהפאבריק שעבר עה"פ לעכו"ם. יש גם בזה איסורא מטעמא, כי הסרסור מרוויח מזה היי"ש במכירתו. ונהנה ממנו אשר הוא אסור בהנאה לכל אדם מישראל, וכשימכור לישראלים:

יש בזה עוד איסור מוסיף, דקעבר על ל"ע וגם בחד עברי דנהרא אסור מדרבנן, וכמבואר בתוס' רא"ש ז"ל בריש שבת וביו"ד סי' קנ"א יע"ש בש"ך סק"ו ובמג"א זיל באו"ח שמ"ז, וגם באיסור דרבנן אסור, ואין כאן עצה אך כי יעבור ימים אחדים אחר חה״פ באופן שיש מקום לתלות (גם קצת) כי היי"ש שיקבל הקונה ע״י מכירת הסרסור נעשה אחר הפסח, אם כי בספק חמץ שעבר עליו הפסח נסתפקו הפוסקים אם גזר ר"ש או לאו. ויעיון בספרי בחי' לפסחים ל' שהבאתי ראיה לזה מרא"ש ז"ל וצררתי לאסור יע״ש, אולם במקום שיש לתלות שנעשה לאחה״פ קיל ושרי. כאשר הוא הוראה מפורשת במג"א ז"ל בסי' תמ"ט יע"ש בחי' סמ"ג וש"ע הרב ז"ל:

ובאחרונים. ומחבואה אחת דמצלת על הכהנות (כתובות כ"ז) יוכיח, יעיון ט"ז יו"ד סי' ק"צ ס"ק י"ז ובדרבנן גם לה״כ מודה. ואם כי שם נאמר הטעם יען כי בשבויה הקילו הלא גם בחמץ שעעה״פ הרבה הקילו בזה. (יעיון טוטו"ד מהד"ת סי' רכ"א. וגם ידוע דברי הפ"י ז"ל דצדד לאמור על יי"ש שאינו לא חמץ דרבנן. והאריכו בזה הח"י שע"ת ואחרונים בסי' תמ"ב יע"ש) לזאת יהיה הסרסור מתון מתון עד אשר יעברו ימים אחדים. ויהיה מקום לתלות שנעשה אחר החג ואז בוודאי שרי. זה עלה על לבי בהשקפה ראשונה. ואח"כ ראיתי בספר ארחות חיים בסימן תמ"ח, שהביא בשם שו"ת הריב"א ז"ל חאו"ח סימן ל"ג שו"ת זה אינו תח"י בזה"ל:

דאסור להמוזג לסייע יע"ע למכור להם יי"ש שעבר עה"פ (נראה דנדון שאתו היה במקום שאין להמוזג הנאה מזה. לזאת איצטרך לטעמא דמסייע יע"ע) וחולק שם על הפמ״ג בסי' קס"ג שכ' דבמקום דיכול לטול בעצמו. דליכא ל"ע רק משום מסייע, לא גזרי' באיסור דרבנן. והוא דחה דבריו שם. (יעיון לעיל סי' ל"ה שנתבאר זה באר היטב) אמנם אם יש לספק על היי"ש שהוא נעשה לאחה"פ אז יש להקל יע"ש שהאריך בזה עכ"ל. ונהניתי כי מצאתי חבר לשיקול דעתי בראשונה, שהוא דעת תורה להלכה

ובחידושי תורה בסוגיא דביצה ג' ב"מ כ״ז, חולין מ"ג, קידושין מ"א אשר ערכת לפני. חדאי נפשאי בפלפולא דאורייתא. יהי ד' בעזרתך ללמוד ולקיים תורת א' חיים, מתוך עושר ויראת שמים, ויען כי עתה ימי רצון ותשובה, לזאת אי"ה בל"נ בזמן אחר, ארחיב עמך בני, הדבור של חבה בחבת התורה כאשר אהבתי.

ועתה זו תשובה בדבור אחד מעניני דיומא. בר"ה ל"ב תנן אין פוחתין מעשרה מלכיות כו' הני עשרה מלכיות כנגד מי, אמר ר' לוי כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים, ר"י אמר כנגד עשרת הדברות כו' ר"י אמר כנגד עשרה מאמרות כו' ושם ע"ב בגמ' שאו שערים ראשיכם וגו' שאו שערים ראשיכם וגו'. ראשונה שתים, שניה שלש, דברי ר' יוסי, ר' יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים. ועמד שם המהרש"א ז"ל, באמרו, בספר תהלים שלפנינו, ראשונה הם ב' פסוקים ושניה ג"כ ב' פסוקים, וקראה ראשונה ושניה בלשון יחיד כו' יע"ש. ועוד יש מהדיוק בפי' אא"ז רש"י ז"ל, ר"י אומר ראשונה אחת שניה שתים. מי הוא זה מלך הכבוד לאו ממנינא דהלא מי זה מלך הכבוד קדום, ולמה נקט רש"י ז"ל האי קרא דמי הוא זה וגו' שהוא בשניה, ואם כי י״ל דפירושו סובב על מה דסליק שניה שתים. אמנם בדברי אא"ז רש"י ז"ל המזוקקים שבעתים. יש לפרש ולרמז בזה כוונה מיוחדת. בהקדם עוד קושית המהרש"א זיל שם, בזה"ל:

ומיהו ק"ק לר' יהודה דמי הוא זה מלך וגו' לא קחשיב ממנינא בין בראשונה בין בשניה, לא ה"ל למפלגי אלא במי הוא זה מלך הכבוד וגו'

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה