אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק א חלק חושן משפט › סימן סח

באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר

חלק חושן משפט · סימן סח

סימן סז

להרב המופלא כו' מו"ה יצחק חנוך העניך נ"י רב בטעלגיש טראנסילוואניא.

מכתבו עם צעקתו מקרב לבו לב נשבר בא אלי בדבר איש אחד אשר קם עליו לערער על חזקתו חזקת הרבנית שנתקבל שמה זה כתשעה שנים באמרו כי בשטר הרבנית הוגבל הזמן על שלשה שנים וכעת אשר כבר חלף ועבר הזמן שוב אין לכת"ה דין רב העיר והרשות נתונה לאחר לבוא בגבולו ושלא לנהוג בכת"ה כבוד הרב מרא דאתרא, הנה תשובת וביטל דעת זאת אשר מעצמותה היא מוקצית מדת התורה בראשונה ומשכל אנושי באחרונה כבר כתוב הוא עלי ספר שו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' ר"ו וב"ח חו"מ סי' כ"ב ומלבד מש"כ שם החת"ס הלא אצל כת"ה זה כששה שנים מעת כלות הגבלת השלשה שנים ולא היה שום מערער עד היום ושתיקה כהודאה דמיא (יעיון טוש"ע חו"מ ס"ס קמ"ב) והאריכות בזה אך למותר כי פוק חזי מאן גברא רבה קמסהיד עלה הלא הוא רבינו עמוד ההוראה הגאון בעל חתם סופר ז"ל כי מעולם לא נשמע כזאת בכל תפוצות ישראל והגבלת הזמן משלשה שנים הוא רק לאפקועי איסורא דלי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים לשיטת הגה"מ המובא ברמ"א ז״ל בחו"מ סי' של"ג אבל חזקת הרבנית לו ולזרעו אחריו ואנשי עירו מחיובים עפ"י דת תוה"ק לפרנס אותו ואת ב"ב בהרחבה כאשר קבלו עליהם ומפורש יוצא מפי רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' שקלים ה' ז' וז"ל:

מגיהי ספרים שבירושלים ודיינין שדנין את הגזלנין בירושלים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה וכמה היה נוטלין תשעים (ובגמ' הגירסא תשעים ותשע) מנה בכל שנה ואם לא הספיקו להן אע"פ שלא רצו מוסיפין להן כדי צרכן הם ונשיהם ובניהם ובני ביתן עכ"ל הרי מבואר דהצבור מחויבין לפרנס גם את כל בני ביתם ורבינו החתם סופר שם ב"ח חו"מ עמד בזה וז"ל:

ונושאי כליו לא הראו מקום לדין זה, ולענ"ד ממקומו הוא מוכרע דאי ס"ד לו ולא לשארי ב"ב המרובים א"כ תקשי בש"ס כתובות ק"ה ע"א דאמרו לא הספיקו אע"פ שלא רצו כו' וקשה איך אירע שלא הספיקו להם שכר הראשון אי תימא דאייקר פירי א"כ מ"ט לא רצו הרי בתחלה נתמנו על מנת לקבל פרס צרכי גופם מתרומת הלשכה וכיון דאייקר פרי למה לא יקבל הוספה לפי הזמן אלא ע"כ לא אייקר פירי רק ב"ב נתרבו ועבדיהם ומשמשיהם ולא רצו לקבל אותו התוספות ומ"מ כופים אותם לקבל עכ"ל אולם למה שפירש שם השטה מקובצת וז"ל:

לא ספקו למזונות אע"פ שלא רצו ליטול יותר ורוצים לצמצם עצמן במיעוט מזונות מוסיפין להם בעל כרחם ע"כ יש לפקפק קצת על תירוץ החתם סופר וכמובן, ולענ"ד נראה בפשיטות דהלא התוס' שם בד"ה גוזרי גזירות כ' וז"ל:

הא דלא פריך הכי והיכי עבדי הכי והא כתיב ושוחד לא תקח כו' ורבי מפרש דהכא לאו בתורת שכר היה נוטלין אלא הכא כל שעה היה יושבין בדין ולא היה עוסקין בשום מלאכה ולא היה להם במה להתפרנס והיה מוטל על הצבור לפרנסן עכ"ל ולפ"ז אין מקום לשאול מאין הוציא הרמב"ם ז"ל כי מחיוב הצבור לפרנס גם את ב"ב כי אם היה נוטלין שכרן רק עבור פעולתן היה מקום לאמור כי אך הם בעצמם רשאים לקח חלף עבודתם משא"כ לטעם התוס' דיען דעי"ז שלא היה עוסקין בשום מלאכה כדי שיהיה לבם פנוי לעבודת הקודש מוטל על הצבור חיוב פרנסתן וא"כ החיוב אשר עליהם בעצמם לפרנס אותם ואת בני ביתם פשיטא כי בכל חיוב זה נכנסין הצבור במקומם (יעוון טוש"ע חו"מ סי' ט') לפרנס אותם ונשיהם ובני ביתם, ואולי מוכח עוד מהא דאמר רב יהודא אר"א כי גוזרי גזירות שבירושלים היה נוטלין שכרן תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה כמבואר שם בכתובות, והלא גוזרי גזירות לא היה רק שנים או שלשה לר"נ וכדאיתא שם בסוגיא האם שנים או שלשה (יעיון שטה מקובצת שם) צריכין כ"כ לפרנסת עצמן ? ועכצ"ל כי נתן להם סך זה מתרומת הלשכה עבור פרנסת בני ביתם. ובזה מיושב מה שיש לדקדק קצת במש"כ הרמב"ם ז"ל שם וכמה היה נוטלין תשעים מנה בכל שנה דהלא נודע דרך הרמב"ם ז"ל לכתוב רק מה דנ"מ להלכה ומאי נפקותא לידע כמה היה נוטלין האם סכום זה בדווקא נאמר הלא הכל לריבוי הגוזרי גזירות ולערך הספקת של בני ביתם, ולהאמור י"ל כי כתב זאת יען כי מכאן מוכח (אם כי מלשון הרמב"ם ז"ל נראה דקאי גם על מגיהי ספרים אבל נלמוד סתום מן המפורש בש"ס שם כי רק הגוזרי גזירות נטלו שכרן התשתי' ותשע מנה יעיון שט"מ שם) מה שפסק כי צריכין לפרנס אותם ונשיהם ובניהם ובני ביתן וכאמור וא"ש.

הרי למדנו מתורת רבינו משה ז"ל כי בני העיר מחויבים לפרנס חכמיהם ובני ביתם, ולפי' השט"מ מבואר כי כופין אותם לפרנס להחכמים בהרחבה (יעיון ברע"ב ז"ל בפ"ד דאבות משנה ה') לזאת אמר מרדכי לבוא עם קסת הסופר ולבקש מאת פני אנשי הקהלה דעיר טעלגיעש. ראשיה ונגידיה סוחריה ונכבדיה. אנא חוסו נא חמלו נא. על הרב מרא דאתרא במחניכם. המייגע א"ע בתורת ד' ותראו להיטב את מצב פרנסתו. כי יתפרנס הוא ובני ביתו בהרחבה, אשר זה יאה אף נאה לפניכם לעשות הטוב והישר לפני ד' ואדם, ובזכות זה תתברכו ממקור הברכות בברכה המשולשת בתוה"ק והזהרו בכבודו לכבדו בכבוד הרב מרא דאתרא כי כבודו כבוד התורה. דברי הכותב למען כבוד תורת ה' ולומדיה:

חיים מרדכי.

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה