באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר
חלק אורח חיים · סימן יב
להתורני וכו' מו״ה פנחס נ"י בעיר ניגרעשט.
מכתבו הגיעני ובדבר הפאניגראף כבר הרחיב בזה הדבור, בשו"ת בית יצחק חיו"ד ח"ב סי' ל"א והעלה כי איסור גמור להשמיע הקול ממנו בשבת יע"ש.
ולרחוץ בבורית בשבת יעיון ב"י סי' שכ"ג ובביאור הגר"א ז״ל סי' שכ"ו ס״ק י"א ובטוש"ע או"ח סי' שי"ח סעיף ט"ז ובמג"א ופמ"ג שם. ולדינא כל בית ישראל יוצאים ביד רמ"א ז"ל שהוא דעת רובא ככולי מקמאי בעה"ת וסמ"ג והגהמ״י ואגור ומרדכי ובנימין זאב ועוד פוסקים ז"ל וגם הש"ג שהובא במג"א שם הלא תלוי זה בפלוגתא דרבוותאי ואנן קיי"ל כר"ן ורמב"ן ז״ל בסי' שי״ח שם אשר לשיטתם גם הש"ג מודה דאסור יע"ש ותבין והכי הכריעו להלכה כל בתראי (יעיון שו"מ מהד"ק ח"ב סי' קמ"ט במקום חולה ומצטער הרבה צדד ע"י עכו"ם להקל) הרב בש"ע שלו וחיי אדם וקש״ע והכי קיי"ל והמכבס בנתר נכתם עוונו בחילול ש"ק והשומר שבת כדת אשרי לו ולביתו.
ומדברת הכ"מ בפ"ו מה' מלכים על דברי הרא"ם ז"ל שאך דרישת שלום אסור לעמון ומואב אבל תשלומי שלום מותר כדמצינו גבי דוד שכ' ע"ז ויש לתמוה על זה שאחז"ל במדרש שלא כהוגן עשה דוד בזה (כן הוגה בכ"מ דפוס ווילנא) דאיה מקום המדרש. כבר הראה החיד"א ז"ל במדבר קדמת שהוא בתנחומא וב"ר פ' פנחס את מוצא כו' יע"ש, ובשיטת הרא"ם ז"ל י"ל דמ"מ מדחזי' שעשה דוד כן מוכח שאין זה בכלל איסור דלאו מלא תדרוש ורק בדרך שלא כהוגן נאמר ע"ז מחז"ל כי אין שלום וגו' ואך לישראל כלי המחזיק ברכה הוא השלום.
דברי
חיים מרדכי.