אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק א חלק אורח חיים › סימן ה

באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר

חלק אורח חיים · סימן ה

סימן ד

להרב הה״ג וכו' מו"ה אברהם אבא נ"י אב"ד דק"ק גאלאיץ.

מכתבו הניעני, ובדבר שאלתו שאלת חכם וז"ל בדבר ביהכ"נ הישנה שעומד זה רבות בשנים, וכותל הדרומי היא דבוקה לכותל של חצר אחרת ולכן אין בה חלונות ועתה רוצים לסתרה בכדי להגדילה ולהרחיבה ולחדשה ביופי והדר יותר, ורוצים להרחיק את הכותל דרומית מהכותל שדבוקה בה, שיהיה מקום פנוי ביניהם לעשות דרך להפרימיריע שיהיה מקום מעבר מהרחוב שבמזרח ביהכ"נ להרחוב שבמערבה. ונשאלתי על היתר המכירה של מקום פנוי הנ"ל. אך אנכי נסתפקתי על גופא דעובדא, איך יכולים לכתחלה לסתור בלית בה תיוהא קודם שיבנו אחרת, ואף כי הט"ז סי' קרב מתיר כשיש ביהכ"נ אחרת קבוע בעיר, ומסתייע מרמ"א סי' קנ"ג סעי' ז' הרי המג"א אוסר אף בזה, ומפרש דברי הרמ"א ז"ל שם לדעתו ומאחר כי לא מצאתי בדברי האחרונים מי שיכריע בזה כדעת הט"ז לכתחלה לכן מיראי הוראה אנכי ואקוה לחו"ד הברורה בנד"ז.

והנה אם נעשה מעשה כדעת הט"ז כפי הנראה שאחר שתחול הקדושה על ביהכ"נ החדשה פקעה הקדושה ממקום הישינה ויוכלו זט"ה למכור מקום הפנוי כמבואר במג"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ז בשם המ"ב עכ"ל שאלתו.

תשובה בס"ד הנה הרמב"ם ז"ל פי"א מה תפלה ה' יב' כ' וז"ל אין סותרין ביהכ"נ כדי לבנות אחר במקומו או במקום אחר, אבל בונין אחר ואח"כ סותרין זה, שמא יארע להם אונס ולא יבנו אפילו כותל אחד ממנו בונה החדש בצד הישן ואח"כ סותר הישן ע"כ. הובא בב"י ז״ל בסי' קנ"ב, ובש"ע הביאו אך הרמ"א ז"ל ומקור האי דינא של כותל יחידאה שהוסיף הרמב"ם ז"ל לא הראה רבינו הכ"מ ונושאי כליו ולאמור שכי' זה מסברתו הלא דרכו בקודש לכתוב בדרך נראה לי ולא בהלכה סתומה כמו היא מבוארת, ועוד יש מהדיוק במה והפסיק בנתינת הטעם דשמא יארע להם אונס באמצע הדבור ולא סמך האי דינא דסתירת כותל אחד לסתירת כל ביהכ"נ ולכתוב אח"כ הטעם דשמא וכו' אשר אז היה טעם זה סובב והולך על שניהם יחד. (ואולי מה דמבואר להדיא נקיט לה בראשונה עם הטעם הנאמר, ומה שהוסיף הוא מסברתו הברורה, ולזאת חלקם לשנים, אמנם לדוחק קצת יחשב וכמובן) ועוד בה שלישיה דלמה הרא"ש והטור השמיטו דין המבואר ברמב"ם ז״ל וזה טעמא בעי אשר כ"ז הביאני לאמור מלתא חדתא דבסתירת כותל חדא ליכא טעמא דפשיעותא. יען דחזינן דהאי טעמא לחלק יצא דבמלכותא דלא הדרי ביה לא חיישי' וכן בשריגי ליבני כו' אלמלא טעמא דדלמא מתרמי ליה פדיון שבוים לא היינו חופשי וכמבואר בסוגיא דב"ב ג' ע"ב יע"ש ובתוס' ד"ה בי קייטא דבאיכא סבה מקור וחום ל"ח לפשיעותא. יע״ש ועוד בכמה גווני דל"ח לפשיעותא. כן הדעת נותנת דבנשאר שלשה כתלים וכל ביהכ"נ על מכונה ע"י בנין מכותל אחד ל"ח לפשיעותא שלא יבנה לעולם כי לא דמי לסתירת כל הביהכ"נ שצריכין להתחיל ולגמור בנין חדש. אמנם משום צלוי י"ל דאיכא מטעמא דאמר ר"כ בברכות ל"ד חציף עלי מאן דמצלי בבקתא דכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת המלך ולבו נשבר וכפירש"י ז"ל יע"ש ובב"י בסי' צ' מש"כ בשם מהרי"א ז"ל ולכתחלה מצוה להתפלל אך בבית שיש בה ארבע מחיצות יעוין מג"א ז"ל שם סק"ו ובספר א"א להגאון רא"ד מבוטשאטש ז"ל ולפ"ז יש לפרש הסוגיא דב"ב שם לא ליסתור אינש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא א"ד משום פשיעותא וא"ד משום צלויי דלא״ד משום פשיעותא לא ליסתור אינש אך כל ביהכ"נ ולא"ד משום צלויי אין לסתור גם כותל חדא (והא דלא קאמר הש"ס א"ב גם בהא יעיון פמ"ג או"ח שם ובפני שלמה בחי' לב"ב שם שהקשו עוד בכגון דא ושערי תירוצים לא ננעלו יעיש) והרמב"ם ז"ל פסק כתרווייהו ולזאת כ' בראשית אין סותרין ביהכ״נ כו' שמא יארע אונס שהוא טעמא דפשיעותא, ואח"כ כ' אפי' כותל אחד כו' דגם בכותל אחד שאין כאן חששא דפשיעותא שלא יבנה לעולם מ"מ בונה החדש ואח"כ הישן לחוש לטעמא דצלויי (אם כי לא פי' הטעם הרי דרכו ז"ל לקצר בכל מה דאפשר וסמך על המעיין ומבין ואך זה הטעם דשמא יארעכו' הביא להורות שזה נאמר אך בסתירת כל ביהכ"נ וכדאמרן). ולזאת הרא"ש וטור ז"ל דס"ל לדינא אך כטעמא דפשיעותא השמיטו הך דינא דרמב"ם ז"ל דכיתל חדא שהוא רק לטעמא דצלויי וא"ש הכל בס"ד.

ואם כנים אנחנו בזה יוולד לנו לדינא דבכותל חדא ואיכא ביהכ"נ אחר בעיר לכ"ע שרי לסתור מקודם ולבנות אח"כ כי משום פשיעותא ליכא בזה ואך משום צלויי להתפלל בבית שיש בו ארבע מחיצות עד שיבנה ובאיכא בי כנישתא אחריתא גם לזה אין לחוש. הלא זה כלל גדול דאפושי פלוגתא לא מפשינין וכיון דלשיטת הרשב"א ותוס' ור"ן ונ״י ז"ל לפשיעותא דלא יבנו לעולם ל״ח ולט"ז כ"ע מידי איך נאמר כי לב"י ומג"א ז"ל דהטור ועוד פוסקים חולקים בזה וחיישי גם לפשיעותא דלעולם לעשות פלוגתא רחוקה כזו כי גם בכותל חדא חיישי' לפשיעותא דלעולם זה לא נתן להאמר כי האם יניחו לעולם ביהכ״נ שלמה עי' חסרון בנין כותל חדא ודי לאמור דחיישי' לפשיעותא דלשעה ולזאת באיכא בי כנישתא אחריתא שרי לכ"ע כנלע"ד.

ובגוף פלוגתת הט"ז ומג"א ז"ל בחיי אדם כ' בשם האיר שהכריע כט"ז. ובאמת פשטות לשון הרמ"א ז"ל בסי' קנ"ג סעי' ז' במש"כ וכ"ז לא מיירי אלא כשיש להם ביהכ"נ אחרת אבל אם אין להם רק ביהכ"נ אחת אסור למכרו דהא אפי' לסתרו אסור עד שיבנו אחרת. מסייע להט"ז ומה שפי' המג"א ז"ל לשיטתו דמש"כ כשיש להם ביהכ"נ אחרת ס' שבנאי עכשיו אחרת אבל כשיש להם שני ביהכ"נ מקודם אסור למכור אחד דהא אפילו לסחור אחד אסור הלא ממקור מקומו מוכרע כט"ז כי הן הן הדברים שיצאו מפי ראשונים ז"ל הרשב"א ז"ל בחי' למגלה כו' ובר"ן אלפסי ז"ל ועוד בראשונים ובב"י ז"ל בסי' קנ"ב בסגנון חדא. בזה"ל מ"מ כשאין להם אלא ביהכ"נ אחד אסור למכרו כדאמרי' לא ליסתור כו' וכשיש להם אחרת מותר למכרה כו' אשר הלשון שאין להם אלא ביהכ"נ אחד מורה באצבע כפי' הט"ז, ואחד מיוחד שבגדולי האחרונים הגר"א ז"ל כ' בביאורו על לשון הרמ"א ז״ל, וכ"ז כו' וכפי' הר"ן ז"ל דאם יש להם ביהכ"נ אחרת ל"ש אף טעמא דפשיעיתא וכמש"ל סי' קנ"ב (יע"ש בביאוריו סק"א) ע"כ הרי דמפרש כפי' הט"ז אשר לשון הראשונים. ואחרונים בהכרעתם הוא כשיטת הט"ז, וזה כלל גדול כי בדרבנן גם בפלוגת' דרבוותא הולכין להקל גם בסתירת כל ביהכ"נ ע"מ לבנות באיכא בי כנישתא אחריתא וכשיטת הט"ז אולם בזה צ"ע כי מאן ספין להכריע בין רבותינו הט"ז ומג"א ז"ל למעשה, אולם בסתירת כותל חדא אשר י"ל כי גם המג"א ז"ל מודה יכול פשיטא לי דשרי לסתור ע"מ לבנות היכי דהיא לכבוד ביהכ"נ באיכא בי כנישתא אחריתא שיש מקום קביעת לתפלה לשעה, וכן יש להירות להלכה למעשה.

אמנם מה שרוצה כת"ה להתיר למכור המקום פנוי של ביהכ"נ למעבר הרבים יען כי פקעה הקדושה ויוכלו למכור המקום זט"ה במא"ה וכמש"כ המ"ב, אין דעת תורה נוחה מזה. אם כי גם אני בספרי חידושי בן יאיר בחי' מגלה ט"ו התרתי עפ"י דברי המבי"ט המובא במג"א ס"ק י"ב ומהר"ם מלובלין ז"ל בס"ק ל"ז לא התרתי רק בהיה ביהכ"נ נסגר והיה מוכרח לתיקון פתיחת ביהכ"נ וביארתי שמה שיטת הראשונים ז"ל בזה ואיזהו עיר אשר בשם כרך יקרא ולאיזה דבר רשאין למכור זט"ה יעיש באריכות כל הפרטים ויראה כת"ה כי בנידון דידי' אם כי הסתירה הוא לכבוד ביהכ"נ להגדילה ולהדרה ולהרבות אורה ושיהיה חלונות בכל הכתלים כמצוה מן המובחר מכל זאת למכור מקום ביהכ"נ ולהפקיעה מקדושתה אשר לדעת כמה פוסקים קדושת ביהכ"נ הוא מה"ת וגם הוא כמעט ללא צורך, חלילה לעשות כזאת גם ע"י זט"ה וביחוד בעיר גדולה של כת"ה אשר לכרך יחשב, ויעיין ט"ז סי' קנ"א סק"ג ודעתי העני' בזה כהכרעת הדבר משה שהרחיב בכ"ז הדבור במהד"ת סי' ב', ומסיק ולכן דעתי להלכה למעשה כי רשאין הן למכור תחלה מקום ביהכ"נ עפ"י זט"ה והמקום יצא לחולין וש״ב יחזרו הצבור ויקנו המקום לצורך בנין חצר ביהכ"נ דזה הוי רק הורדה מקדושה חמירה לקדושה קלה יע"ש באריכו' טעמו ונימוקו, ויש בזה עוד אריכת דברים אשר עתי בל אתי כעת לבארם בטעם הוראה זאת שהוא הוראה ברורה כדת של תורה, וככה יעשה גם כת"ה שיהיה מקום הפניי בין הכתלים חצר ביהכ"נ אשר גם זה המקום בקדושת חצרות בית ה' יפריח.

והנלע"ד כתבתי חיים מרדכי סימן

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה