באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר
חלק אורח חיים · סימן ד
לגיסי הרה״ג כו' מו"ה מנשה נ״י אבד"ק באווליאר
מכתבך קבלתי ובדבר שאלתך בביהמ"ד אחת
שבעיר שקבוע אה"ק בצד מזרח כבכל ערי ישראל ועתה ע"י שנתרבה אנשיה צר להם מקומותם במושבותם ורוצים לשנות מקום אה"ק לצד דרום ולהתפלל לצד זה שירוויחו בזה ששה מקומות והפתח שבצד צפון יבוא על נכון נגד הצד שמתפללין אשר זה כעשרים ושלש שנים קודם השריפה היה כל בתי כנסיות שבעיר קביעת ההיכל והצד שמתפללים שם ברוח דרומית. ומחית בזה ואסרת באמרך שגם המקילין לשנות מקום אה"ק י"ל רק באותו צד אבל לא מצד מזרח לדרום עכת"ד, יפה הורית דהנה אנו מתפללים לצד מזרח שבזה פנינו לאה"ק כמבואר בטוש"ע סי' צ"ד ולכן קובעין ההיכל במזרח אילם גם אם קבעי ההיכל בצד אחר מ"מ יתפלל למזרח וכמש"כ שם המג"א ז"ל בסק"ג ובעת שהיו קביעת האה"ק בכל ביהכ"נ שבעירך ברוח דרום והתפללו לצד זה שלא כדין עשו (אם לא שרוח דרומית שם מכוון בדרומית מזרחית וכדעת הלבוש והסכמת הט"ז ומג"א שם יע"ש ובחת"ס חאו״ח סי' י"ט) אשר כנראה ע״ז שינו לאחר השריפה קביעת ההיכל לצד מזרח ולהתפלל לצד זה וכדת עשו יעיון בספר ארחות חיים בסי' ק"נ בשם הבית שלמה בביהמ"ד של יחיד שנקבע ההיכל בצד דרום ואח"כ סתרו דמותר לשנות מקום אה"ק לצד מזרח ועתה אשר אנשי בהמ"ד אחד שבעיר רוצים לשנות קביעת ההיכל לצד דרום ולהתפלל לצד זה איכא בזה איסורא מכמה טעמים. חדא שהוא נגד הלכה קבועה שבטוש"ע ומש"כ הפמ"ג בא"א שם סק"ג דאם א"א לקבוע במזרח יקבע בדרום אך מקביעת ההיכל מדבר אבל לא להתפלל לצד זה וגדולה מזו בבה"ט שם סק"ג בשם היד אליהו דאם אה"ק בצד דרום וכל הצבור מתפללין לצד זה יוכל יחיד להתפלל לצד מזרח ואין כאן משום יוהרא ולא משום איבה יע"ש וכעין דאמרי' בפ"ד דפאה אפילו תשעים ותשעה כו' לזה שומעין (את תפלתו) שאומר כהלכה ויעיון בספר א"ח בשם מאורי אור שהעיקר כדעת היד אליהו ז"ל ופשיטא דאסור לצבור מעיקרא דדינא לקבוע מקום לכתחלה להתפלל לצד דרום חדא ועוד מה שכתוב עלי ספר שו"ת שאילת שלום מהד"ק סי' ל"ז בתשובת שאלה כזאת ממש מלבד איסור הנ"ל אשר כ' גם הוא הוסיף עוד דכיון שבני העיר מתפללין למזרח ואם בביהמ"ד אחד יתפללו לדרום איכא משום לא תתגידדו. ואם דבסוגיא דיבמות בפ"ק אמרי' דבמנהג ל"ש לית היינו דמנהג קל אבל במנהג שהוא קבוע עפ"י דינא דש"ס יש משום ל"ת יע"ש דממש"כ הגאון מהרש"ם ז"ל בהגהותיו לספר א"ח הנ"ל בסי' תצ"ג להביא ראיה דבמנהג ל"ש לית מפ"ג דסוכה שאמר ר״ע ציפה הייתי בר"ג ור"י שכל העם נענו כו' והם לא נענו אלא כו' דמוכח דבמנהג ל"ש ל"ת יע"ש, מזה יש סתירה גם לסברת הש"ש כי מנהג זה דנענועים קבוע מדינא דש"ס, אולם הש"ש שם חידש עוד לחלק דדווקא בהוראה מקריות שאינו מפורסם בזה ל״ש ל"ת אבל במנהג שהוא מנהג תדירי פעמים בכל יום תמיד בוודאי שייך ל"ת בכל ענין גם במנהג יע"ש שהאריך בזה והוא סברא ישרה ונכונה מעצמותה ואין לה סתירה ממתני' דסיכה. אדרבה יתיישב בזה מה שהעיר בהגהות שם מתשו' הרדב"ז זל ח"ג סי' תע"ד במש"כ דאם קצתן קורין ק"ש בקול רם וקצתן בלחש איכא משום ל״ת שהוא נגד מה שנראה ממתני' בסוכה ולסברת הש"ש א"ש כי דיוקא בק"ש שהוא פעמים בכל יום בזה דווקא כ' הרדב"ז ז"ל דאיכא משום ל"ת יען שהוא דבר תדירי משא"כ בנענועים שהיא רק פעמים אחדים בשנה לזאת ליכא משום ל"ת ויש סעד לסברת הש"ש מרדב״ז ז"ל.
אמנם בעיקר הערה ממתני' דסוכה י"ל דכיון דר"ע דייק בלשונו הזהב לאמור צופה הייתי נראה דר"ג ור"י העלימו כ"כ דכל העם לא הרגישו רק ר"ע בגודל חכמתו צפה וראה זאת ואין הערה משם לאמור דבמנהג ל"ש ל"ת והמג"א שם כ' דלרי"ף ירא״ש ז"ל נראה דגם במנהג איכא משום לית למסקנא דש"ס ומהרש"ם ז"ל שם בהגהותיו ציין לכמה תשו' ודוכתי טובי דנראה דגם במנהג איכא משום ל"ת יע"ש אברא דבנידון דידן יש להעיר ממש"כ בירושלמי פסחים פ"ד הל' א' ופ"ה הל' ז' ח"ל הרי ר"ה וי"ה ביהודא נהגו כר"ע ובגליל נהגו כריב"נ א"ר שנייה היא שאם עבר ועשה ביהודא כגליל ובגליל כיהודא יצא יע"ש ובפ"ד דר"ה ה' ו' הרי היכי דבדבעד יצא ל״ש ל"ת וא"כ כאן בתפלה לט"ז בסי' צ״ד סק"א בטעה והתפלל לצד מערב גם בנזכר א״צ להפסיק ולעקור רגליו נגד מזרח וגם ליד אליהו שחולק בזה, אולם זה פשוט דבדיעבד אם התפלל לרוח אחרת יצא וא"צ לחזור ולהתפלל וכמבואר ברמב״ם זיל פ"ה מה״ת ובטוש"ע שם וכיון דבדיעבד יצא לשיטת הירושלמי ל"ש ל״ת אולם באמת מכמה דוכתי מבואר דשייך ל"ת גם במקום שבדיעבד יצא יעיון בהגהות מהרש"ם ז"ל שם ואולי גם הירושלמי לא קאמר רק התם דשתי מקומות הוי אשר בזה מחמיר הירושלמי דגם ב"ב מקומות אם גם בדיעבד לא יצא איכא משום לא תתגודדו אבל בחד מקום גם במקום דבדיעבד יצא יודה גם הירושלמי דאיכא משום לית וצ"ע בזה והדברים ארוכים ואכ"מ.
אמנם לדינא הוראת הש״ש צדקה מאד דאם בביהמ"ד חדא יתפללו לצד דרום ובכל העיר לצד מזרח. איכא משום ל״ת, ואם הש"ש פסק כן בעירו עיר גדולה דיש תרי בתי דינא אשר בזה לרבא ביבמות שם ליכא משום ל"ת יעיון רמב"ם ז"ל פי"ב מה' עכו"ם, וכ"מ ולח"מ שם ובתשובות רדב"ז ז"ל ח"א סי' שפ"ד ק"ו, בעירך עיר קטנה לכ"ע איכא בזה משום ל״ת וכדאמרן.
ואם יאמרו אנשי ביהמ"ד לקבוע רק אה"ק בצד דרום והם יתפללו לצד מזרח כמקדם. מלבד מה דמנהג ישראל תורה היא, כי אה"ק יהיה בצד שמתפללין שם, ובמקום רינה של תורה שם תהיה תפלה, וכנראה מטוש"ע סי' ק"נ ורמ"א ז"ל שם סי' צ"ד סעי' ב' ומבואר במג"א ז"ל סק"ג (והפמ"ג לא התיר רק בא"א) ולכתחלה אסור לעשות כן, ולא ירוויחו בזה מאומה מה שהפתח שהיא בצפון מכוון נגד הארון שבדרום. כי מתוספתא דמגילה כפי שהבינו התוס' והפוסקים נראה דציר הפתח הסובב והולך יהיה מכוון נגד הצד שהצבור מתפללין יע"ש ובטור סי' ק"נ ובב"י ז"ל שם ותשו' חתם סופר סי' כ"ז בארוכה יע"ש. לבר מכל דין לשנות קביעת ההכל ממזרח מקביעתו לצד דרום אסיר מטעם אחר, כי גם באותו צד העיקרי הד"ט בסי' ח' סק"ז אוסר לשנות מקום ההיכל (יע"ש בסעד שהביא ממג"א סי' קנ"ג ס"ק ל' ומש"כ בשם האר"י ויעיון בספרי חידושי בן יאיר בחי' מגילה כ"ז מש"כ בזה) והעיד שגם הרז"א ז"ל שהיקל סיים דממחלוקת לא יצאנו, וטוב להחמיר יע"ש, וכעין סעד יש לעשות ממה שנאמר גבי ארון הקודש (מלכים א' ח') ויהיו שם עד היום הזה ואחז"ל אה"ק במקומו נגנז ביומא נ"ג יע"ש, מפני קדושת המקום שהוקדש הרי דגם בצד זה אין לשנות מקום ההיכל. ולצד אחר כבר יצאה הוראה מבעלי תשובה לאסור, ובשו"מ מה"ד תליתאה ח"א סי' קפ"ב כתב וז"ל הנה יפה כ' מעלתו, בכל מ"ש כי יש בזה כמה טעמים שאין לשנות אף גם בזה נותנים יד לפושעים החדשים שמשנים ג"כ המקומות בביה"כ ועושים חופה בביה"כ וכל מה שטרחו הגאונים הצדיקים לבטל מעשיהם הוא רק משום שאין לשנות המנהג מקדם, ואם יבוא לשנות ישתנה כל הדינים חלילה, וע"כ כו' מה טוב כו' עכ"ל יע"ש, העתקתי לשונו למען ראות איך אותו גאון ז"ל כ' בזה בשלהבת אש דת העולה מלב טהור, וגם הש"ש שם האריך בטעמים לאסור לשנות מקום אה"ק ולהעמידו בכותל דרומית, ומסיק דהוא איסור גמור ושהסכימו עמו הגאונים המהרש"ק ומהרי"ש ז"ל ועוד אחרונים בתשובותיהם שאסרו, ויישר כחך אשר מחית בהם הרוצים לשנות מנהג ישראל מימי קדם ולעשות שלא כדת התורה, וכל המשנה ידו ולבו (כלומר פעולותיו ומחשבותיו) על התחתונה, ודת תוה"ק על כל היא עליונה, כי היא דברי א' חיים. והנלע"ד כתבתי,
חיים מרדכי