באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר
חלק אבן העזר · סימן ס
לאחי הרה"ג כו' מו"ה בן ציון ראללער נ״י אבד"ק באהאשוי
מכתבו הגיעני, ובדבר שאלתו העד שחתם א"ע מרדכי דוד ואח"כ נודע כי שמו מעריסה דוד מרדכי ובפי כל נקרא אלטר הנה גלוי וידוע מה דאיפלגו קמאי בשינה במה שא"צ לכתוב כגון מקום לידה והעמדה דיש מכשירין ויש פוסלין, וכמבואר בארוכה בב"י ז"ל בסי' קכ"ח והרמ"א ז"ל שם פסק להקל בשעת הדחק, אשר מזה המקור נובעין דברי הת"ה שהוא פסק הרמ"א ז"ל בסי' ק"ל לאמור, י"א מאחר דסגי אם כתב יוסף עד א"כ בן יעקב א"צ למכתב ואם טעה או שינה בו אין לפסול וכמו שיתבאר לעיל סי' קכ"ח כיוצא בזה עכ"ל ובכלל דבר הלמד מענינו נדע כי כמו בסי' קכ"ח מיירי בשינה מקום הלידה למקום אחר כן הכא מיירי ששינה שם אביו לשם אחר וכמש"כ שם הב"ש בס"ק כ"א וז"ל:
או שינה כלומר שהעלה לאביו שם אחר, ולא משמע כן מדברי הרשב"ץ ז"ל שהבאתי לעיל ע"כ ויש לפרש דרק על מש"כ הרמ"א ז"ל בשם הת"ה שאין לפסול הביא הב"ש הסתירה ממש"כ בסק"ג בשם התשב"ץ לפסול אולם למה שמסיק הרמ"א ז"ל ואין לסמוך ע"ז רק בשעת הדחק ובמקום עיגון שהוא כעין הכרעה בסתירת הפסקים שבת"ה מכשיר ומפסקיו סי' קצ"ד יראה דפוסל, ולהשוותם הכריע דשם מיירי במקום שאין דחק עיגון, ובת"ה מיירי במקום שיש דחק ועיגון, גם דעת הרשב״ץ ז"ל יש לאחד עם דעת הת"ה שהוא מיירי במקום שאין דחק ועיגון ולכך פוסל, אולם במקום דחק ועיגון גם הוא מודה להכשיר וכהכרעת הרמ"א ז״ל.
והבית מאיר ז"ל השווה את הדיעות באמרו, וז"ל:
ולע"ד מעולם לא כוונו התה"ד ורמ"א ז"ל לשינה כזו דהא ד"ז למדו הת"ה מן הכלל דבר שא"צ אין השינה פוסל בו, והיינו במקום הלידה, וכבר עלה הסכמת הפוסקים דדירה נמי א"צ וכן מנהגינו ומ"מ מבואר ממתני' שינה שם עירו פסול כו' והיינו כדמחלקו התוס' בין מקום לידה דאינו ידוע ואיני ניכר בו, אין שינה פוסל במה דלא צריכין, משא"כ במלתא דידוע וניכר בו דוודאי גרע השינה מהחסרון ולזה דימה נמי הרא"ש ז"ל אביו של המגרש, שאף דפסקינן סי' קכ"ט סעיף ט' דבלא הזכירו כשר מ"מ בסעיף י' פסקי' שינה פסול, ופשיטא דה"ה בעדים שאין ללמוד שינה שם אב מחסרון ובוודאי מזיוף מתוכו הוא, אלא שכיוונו לשינה לאותיות שאינם יכולים להקרא כלל בשם אחר דאינו אלא כחסרון דכשר, ועובדא דרשב"ץ ז"ל ברור דמזיוף מתוכו הוה עכ״ל, עשה סניף לפירושו למען השוות דעת הרשב"ץ עם הרמ"א ז"ל להוציא דברי הרמ"א ז"ל מפשוטן המורים באצבע כי בשינה ממש מיירי, וכמש"כ גם הגאון רב"פ ז"ל בהגהותיו לב"מ להוכיח גם מלשון הת"ה כן, וכמש"כ הב"ש, וכן הגר"א ז"ל בביאוריו ס"ק כ"ז כ':
י"ל כו' כנ"ל סי' קכ"ח ס"ב בשם הלידה, וכן כאן כו' מורה ג"כ דפי' כמו דשם מיירי בשינה ממש כן הכא, אלא דסיים וז"ל:
אבל ליתא דווקא במה שא"צ כלל לכותבו ואף לכתחלה משא"כ כאן דלכתחלה וודאי חותמין שם אביו כו' שינה פוסל כמו בשינה מקום הדירה וכן בע"ח שלא לשמה אף לר"א וכמש"כ בפ"ק משום דתקנת ר"ג היא לכתחלה כו' וכ"כ בפסקים סי' קצ"ו ע"ש וז"ש ואין לסמוך דהוי מזיוף מתוכו וכמש"כ בסי' קכ"ט ס"י בשם הבעל, עכ"ל. בא לעמק השוה עם הב"מ להשוות שם אבי העדים לשם אבי הבעל, וסובב והולך לשיטתו בסי' קכ"ט ס"ק י"ח דעיקר החילוק הוא אם גם לכתחלה א"צ לכתוב אז אין השינוי פוסל, ולכך באבי הבעל ואבי העדים אשר בשניהם צריכין לכתוב לכתחלה לזאת גם השינוי פוסל בהם, ויש סעד לסברתו משיטת העיטור דס"ל באמת באבי הבעל דגם לכתחלה א"צ לכתוב ס"ל דגם שינוי אינו פוסל וכמבואר בג"פ ס"ק מ"ג יע"ש, ולשיטת הגר"א ז"ל דשווין המה כמו שאבי הבעל בא ללמד לשינוי בשם העדים כן נמצא גם למוד כמו בשינוי בשם אבי העדים הכשיר הרמ"א ז"ל בשעת הדחק ועיגון כן בשינוי בשם אבי הבעל כשר בשעת הדחק ועיגון וכשיטת עבודת הגרשוני ז"ל.
והנה באם היה השינוי בשם אבי הבעל בהיפוך סדר השמות כגון שהי' שמו דוד יצחק ונכתב יצחק דוד או חיים יהודא ונכתב יהודא חיים בזה באו לעמק השוה הני תרי צנתרי דדהבא הגאונים המהרש"ק ז"ל ב"ח אנשי שם סי' קס"א והשו"מ במהד"ק ח"ג סי' כ"ד להכשיר בשעת הדחק ועיגון וכחא דהיתרא דהשו"מ הוא מכח ס"ס שמא כעה"ג דבשינה בשם אבי הבעל כשר ואת"ל דפסול שמא היפוך סדר השמות לא חשיב שינה וכשי' הישיע"ק ז"ל ואם כי הוה ס"ס במקום חזקה הלא הוא ספיקא דפלוגתא ובשביל החזקה לא ישתנה הדין. ועוד כיון דשינוי בשם האב איני פוסל אלא מדרבנן וכמש"כ הג"פ בסקנ"א. ומה"ת נתגרשה בגט זה כיון שיצאה מחזקתה מה"ת אם כי מדרבנן פסול ל"ש לאוקמא אחזקה דחזקת אשת איש וכמש"כ הר"ש ז"ל בפ"ב דמקואות לענין חזקת טומאה. דכל שיצא מחזקת טומאה דאורייתא אף דנשאר טומאה דרבנן ל"ש לאוקמא אחזקה קמייתא ה"ה כאן עכת"ד אם כי בספרי חידושי בן יאיר בחי' גיטין ס"ג ר"ה, וא"ת הראיתי כי הח"מ בסי' י"ז ס"ק נ"ה ס"ל דגם בספק פלוגתא מוקמינן אחזקה יע"ש, וגם בסברת הר"ש ז"ל יש לפקפק וכאשר כבר דברו בזה האחרונים והדברים ארוכים ועתיקים, אמנם אם דהח"מ לא ס"ל הכי הלא רבים המה שהסכימו כן להלכה דבשביל קושיא לא ישתנה הדין:
הלא המה הכנה"ג והגהות לפסי ותב"ש ופמ"ג ועוד כמה אחרונים, והכי קיי"ל, ועוד כיון דפסול שינוי זה אינו מא מדרבנן והלא העלה הפמ"ג ביו"ד סי' ל"ג במ"ז סק"ד דבדרבנן מהני ס"ס גם נגד חזקה, כי טעמא דחזקה מסלק הס"ס הוא מפני דס"ס הוי כרובא ואמרי' סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא והוי פלגא ופלגא אבל בדרבנן שוב הוי ס' דרבנן ולהקל יע"ש, ובזה דאין כאן אך חששא דרבנן מיושב גם מה שיש לפקפק על הס"ס דשו"מ כיון דקיי"ל דבעי' ס"ס השקולין והלא הס' שמא כעבוה"ג אינו שקול כי באמת רובם ככולם חולקים עליו ובספק זה רובא לאיסורא, כי נודע דברת הפ"י ז"ל בכתובות ט' לצדד דל"ב ס"ס השקולין, ובפרט לשיטת הרמב"ם ז"ל דס' מה"ת לקולא אך מדרבנן לחומרא י"ל דלא החמירו רק בספק אחד אבל לא בשני ספיקות אם כי אינם שקולין יע"ש, ובחי' ליומא ס"ה הבאתי לזה סמוכין דבדרבנן ל"ב ס"ס השקולין מכ"מ בפ"ט מהט"מ ה' י"א י"ב יע"ש וא"כ כאן כיון דכל הפסול דשינוי בשם אביו אינו רק מדרבנן סמכי' שפיר על האי ס"ס אם כי אינם שקולין כאמור.
אמנם האה"ש בכלל א' ס"ק י"ג לאחר שהביא דברי החא"ש מסיק על פסקיו דכ"ז אינו שוה לי, והולכים לשיטתם כי המהרש"ק ז"ל בסימן פ' הראה פנים לחלוק על הג"פ בהיפוך סדר השמות והאה"ש בכלל ד' סק"א לאחר שהביא דברי הג"פ כ' ובס' חא"ש סימן פ' חולק ובמחכ"ת כל דבריו אינם נראים בזה ודברי הג"פ נכונים בסברא. וגם אני בעניי קצרה דעתי להבין בזה שיחת הגאון מהרש"ק ז"ל בראיותיו, מש"כ לדקדק מסוגיא דגיטין ל"ד דלמה לא משני הש"ס דסיפא דיצא למקום אחר מיירי דבשניהם היה לו שני שמות כו' יע"ש דאיך אפשר לפרש כן דהלא יצא למקום אחר נאמר אאותו איש ובאותו שם דברישא אך דשינוי מקום יש כאן וסבת השינוי הוא יען דיצא למקום אחר ושמה לא אתחזק בתרי שמי וכשינויא דסוגיא שם. גם הראיה מתוס' גיטין כ' דלמה לא פי' מתני' דשינה שמו ושם עירה בגוונא דהיפוך סדר השמות לא אבין כיון דמשנה שלימה שנינו בראשונה היה משנה שמו ושמה כו' ובא הביאור בסוגיא מתרי שמי ביהודא וגליל אשר בגוונא דא פי' התוס' וכל הראשונים ז"ל גם מתני' דפ' הזורק יניחו משנה שלימה וסוגיא ערוכה ולפרש בדרך ציור שלא נמצא בש"ס שאין זה דרך הראשונים זיל.
ובאמת אין ללמוד מאותה תשובה של הגאון מהרש"ק ז"ל וכאמרם ז"ל בש"ס ב"ב ק"ל אין למדין הלכה עד שיאמרו לו הלכה למעשה ואותו גאון בעצמו הורה שם הוראה אחרת אך בדרך סניף דבר מזה, ובסימן קס"א בסוף התשו' כ' ובפרט בהקדמת שם זה או זה בפי כל העולם לא נחשב לשינוי וזה כסברת הישי"ע ז"ל שדרך העולם להחליף (ובזמנינו ובמדינתינו שאין דרך העולם להחליף אולי גם הישי"ע מודה) ולהרואה בהשקפה פנימיות בדברי הגאונים המהרש"ק ורי"ש ז"ל הלא יראה יסוד ההיתר יען דס"ל דפסולא דשינוי בשם אבי הבעל אינו מא מדרבנן ולזאת כדאי הוא שיטת עבוה"ג, ושיטת הישי"ע ז"ל. ועוד סברות לסמוך עליהם בשעת הדחק וכדאמרי' בפ"ג דנדה כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק שזה לא נאמר רק באיסור דרבנן וכמש"כ הש"ך ביו"ד סימן רמ"ז בהנהגת הוראות או"ה יע"ש ולזאת האה"ש שכ' שם בכלל א' ס"ק י"ד בשם הדברי אמת להחזיק בשיטת הב"ח שכ' בפשיטות בסימן קכ"ט דבשינה בשם אבי הבעל הגט בטל מה"ת וכ"כ הכנה"ג בשם המשפט צדק בהגהות הטור אות ליג ומסיק ועכ"פ יש צד גדול דבשינה שם אביו או שם אבי' הגט בטל מה"ת (ובס"ק י"ז הוא בעצמו פי' דברי הב"ח לאמור דהוי כעין דאורייתא) יע"ש ולשיטתו הלא החמיר בדינו של המהרש"ק ז"ל, אמנם הג"פ כ' בפשיטות בס"ק נ"א דבשינה בשח האב שאינו פסול רק מדרבנן ותמה על הב"ח וכ"כ בס"ק מ"ט בשם מהרח"ש ז"ל וכ"כ המגי' במנ"מ בפ"י מ"ה גירושין ה' ב' יע"ש וכן הוא דעת עוד כמה אחרונים ובזה החזיקו גם הגאונים הרי"ש ומהרש"ק ז"ל לזאת הורו להקל בשינוי בהיפוך סה"ש בשם אבי הבעל בשעת הדחק וכדאמרן.
ולשיטתם פשיטא דבשינוי בשם אבי העד בהיפוך סה"ש דיש להקל דאם בשם אבי הבעל דהפסול מבואר בשינוי בטוש"ע מ"מ סמכו להקל בהיפוך סה"ש במקום דחק או עיגון כש"כ בשינוי בשם אבי העדים שמבואר ברמ"א ז"ל להכשיר במקום עיגון ושעה"ד, אך הב"מ הוציא דברי הרמ"א ז"ל מפשוטן, ולאמור דבשינה ממש פסול כמו בשם אבי הבעל. אולם עכ"פ דיו לבוא מה"ד להיות כנדון וכמו דהתם מכשרי בהיפוך סה"ש ה"נ כאן וזה פשוט לשיטתם.
אמנם למעשה גם בעובדא דמהרש"ק ורי"ש ז"ל צריכין להתיישב, כי יש מאחרונים החולקים וגם המה לא התירו רק במקום דחק ועיגון., וא"כ בנד"ד שאין כאן דחק ועיגון ונוסף עוד דכאן היה השינוי בשם אשר לדעת המהרש"ך ז"ל ועוד אחרונים גם לת"ה פסול, וגם הב"ש הכריע שאין להקל למעשה, לזאת האשה הזאת אסורה להנשא עד שתקבל גט אחר מבעלה, וכאשר עלתה בידך שנתגרשה עוד הפעם והוראתך ברורה כדת התורה. והנלע"ד כתבתי:
חיים מרדכי.