באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר
חלק אבן העזר · סימן נ
להתורני כו' מו"ה משה יעקב כ"ץ נ"י בעיר באזיען.
מכתבו הגיעני, ובדבר שאלתו כי יש בעיר עשרה ס"ת הצריכין תיקון גדול שעולה לסך מסיום, ובע"ב הכשרים הסכימו שיתן כאו"א יותר מכחו. ולעשות זאת המצוה בהכשר, ולעומתם קמו, פורקי עול תורה, לעשות באל כנהוג מהמנהגים שהוא בהיפוך אתוון גהנם בעו"ה רקודים בחורים וגם בתולות וגם ערב רב מא"י בתוכם. ומהכנסה הזאת לתקן הס"ת, אם רשאין לעשות כן עפ"י התורה. הנה להאריך בתשובת שמה כזאת אך למותר הוא כי האם גם דבר כזה לשאול הגיע? הלא מקרא מלא הוא בתורת ה', לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלקיך. וחז"ל אסרו לכל דבר מצוה וכמבואר ברמ"א ז"ל או"ח קנ"ג סעיף כ"א, אסור לעשות מאתנן זונה (יעיון ש"ע אה"ע סימן כ' ובח"מ ב"ש שם) מחיר כלב דבר של מצוה כגון בה' או ס"ת יע"ש ובמג"א ז"ל ס"ק מ"ו ונוסף עוד בזה, באמרם שעושין זאת עבור תיקון ס"ת דהוי מצוה הבא בעבירה. יעיון סוכה ל' בסוגיא ובתוס' שם ד"ה משום וברא"ש ור"ן ז"ל דאע"ג דקרא גבי קרבן כתיב ה"ה בכל המצוות וכמבואר בב"ק צ'. בגזל סאה של חיטן וטחנה ואפאה והפריש ממנה חלה דא״ז מברך אלא מנאץ. והיכי דמחמת עבירת הגזל באה המצוה, כ"ע מודי שאין יוצא בה יע"ש ובח"י הריטב"א ז"ל ולענין ברכה עור חמור טפי וכמש"כ שם בתוס' ד"ה הא קניא ביאוש. א"נ שאני ברכה דאיכא נמי הזכרה לשם שמים יע"ש ובר"ן אלפסי ז"ל ואיפסקא הכי בש"ע או"ח תרמ"ט סעי' א', ומיהו לא יברך עליו יע"ש במג"א, ובאו"ח סימן י"א סעי' ו' ברמ"ח ז"ל והדברים ארוכים ועתיקים, וא"צ להאריך כי גודל חומר העון פשוט. ויש בזה האיסור חוט המשולש משלשה פשעי בני ובנות ישראל, ברעה כפולה ומכופלת, ענף מאתנן זונה, ומצוה הבא בעבירה, שיאמרו עוד כי מצוות תיקון ס"ת יסבב להם לעשות באל, אשר יש בזה כמה איסורי תורה ודרבנן שיכשלו רבים בהם. ועוד בה שלישיה חשש ברכה לבטלה בברכות הקריאה, שיש בהם הזכרת שם שמים, דחמור טובא ענף מלא תשא וגו' והוא מה"ת לרמב"ם ז"ל.
וכבר הורה זקן בכגון דא הגאון האמיתי בשו"ת דברי חיים ז"ל ח"ב חחו"מ סימן ל"ג, וז"ל:
ואודות הס"ת אשר כתבה החמסנית, עפ"י דין מותר דכבר קנתה בשינוי ויאוש, אך לענין הברכה יש לכאורה להחמיר כו' אך ראוי להחמיר שלא לקרות בס"ת שלה. כדי שלא יוסיפו בני עולה לעשות כזה, ויטילו עוד מום בקדשים לאמור כי המה מקדישים קודש עכ"ל שיצא מגאון ישרף בקדושה וטהרה, למען קדושת ישראל על אחת כמה וכמה בשאלתו, שאין לקרות בס"ת כאלו שנתקנו מחטא הרבים, אשר לשיטת הרמב"ן ז"ל מוכרין ס"ת גם לשא אשה שאינו בת בנים, מפני חששא דהרהור עבירה. יעיון אה"ע סימן א' בח"מ ס"ק ט' וב"ש ס"ק ט"ו, לעשות באל אשר בעו"ה לא אך הרהורי עבירה יש אך כמה וכמה איסורי תורה ודרבנן אשר יעברו בזה, כי גם על חבוק ונשוק לוקה לשיטת הרמב"ם ז"ל, יעיון אה"ע סימן כ' ובח"מ וב"ש שם, די לדאבון לבנו אשר לא ישמעו לקול תוה"ק ואין בידינו למחות, אבל לעשות עוד עם התורה שלא כדת התורה, מי בקש זאת מידם, שמעו זאת הזקנים ? ההיתה כזאת בימיכם או בימי אבותיכם ?? אין זה תיקון התורה, אלא קלקול דת התורה, ולא נשמע נבלה כזאת בישראל, ומי אשר יראת ה' בלבו, ישתדל בכל עוז לעמוד עלי דרך עצת חטאים, ואם לא ישמעו חלילה וחלילה, לקח ממעות זה עבור תיקון תוה"ק. אך כאו"א יתן יותר מכחו ומה שיהיו בידם לתקן יתקנו, ואחד המרבה ואחד. הממעיט ובלבד שיעשה כרצון אבינו שבשמים, ולבי נכון ובטוח כי ישראל קדושים הם, ויעשו עם התורה כתורה, ואז על כל אנשי העיר יאיר אורה באור חיים של שלום וברכה ובזה אחתום:
חיים מרדכי.